בית קודם הבא סימניה

פרשת משפטים -דף קי''א ע''ב

פרשת משפטים -דף קי''א ע''ב
וְהַאי יָנּוֹקָא דִּיְלִידַת, כַּד אָתַאת הַהִיא חַיַּיבְתָּא, פְּקִידַת לֵיהּ לְהַהוּא רוּחָא, דְּאִיהוּ חִבּוּרָא בִּישָׁא, קָלָא דְּנָחָשׁ, דִּמְכַּשְׁכְּשָׁא בָּהּ, וְאִיהוּ מְחַיְיכָא בִּינּוֹקָא, עַד דְּאָתַת הַהִיא חַיַּיבְתָּא, כְּאִתְּתָא דְּפָקִידַת בְּרָא לְאִתְּתָא אַחֲרָא, וּמְפַטְפֶטֶת לֵיהּ וְחַיְּיכַת לֵיהּ, בְּפִטְפּוּטָא עַד דְּתֵיתֵי אִמֵּיהּ. כַּךְ עָבְדָא הַאי רוּחָא. וּזְמָנִין סַגִּיאִין, דְּאִיהוּ שְׁלִיחָא דְּהַהִיא חַיַּיבְתָּא, וְקַטְלָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (קהלת ד) וּמִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ. וְלָא (דף קי''א ע''ב) כְּמָה דְּאַתּוּן אַמְרִין. אֶלָּא הַהוּא כֹּחַ דְּהַהוּא רוּחָא, וְעַל דָּא, תְּרִין זִמְנִין כְּתִיב בְּהַאי קְרָא, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. חַד מִלִּילִית חַיַּיבְתָּא, וְחַד מֵהַהוּא רוּחָא.
וְהַתִּינוֹקֹ הַזֶּה שֶׁיּוֹלֶדֶת, כְּשֶׁבָּאָה אוֹתָהּ רְשָׁעִית {{לילי''ת}}, פּוֹקֶדֶת אֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהוּא חִבּוּר רַע, קוֹל הַנָּחָשׁ שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בָּהּ, וְהוּא צוֹחֵק בַּתִּינוֹק, עַד שֶׁבָּאָה אוֹתָהּ הָרְשָׁעִית {{לילי''ת}} כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁפּוֹקֶדֶת בֵּן לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וּמְפַטְפֶּטֶת לוֹ וְצוֹחֶקֶת לוֹ בְּפִטְפּוּט עַד שֶׁתָּבֹא אִמּוֹ. כָּךְ עוֹשָׂה אוֹתָהּ הָרוּחַ. וּפְעָמִים רַבּוֹת שֶׁהוּא שָׁלִיחַ שֶׁל אוֹתָהּ הָרְשָׁעִית, וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב {{קהלת ד}} וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, אֶלָּא אוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ. וְעַל זֶה פַּעֲמַיִם כָּתוּב בַּפָּסוּק הַזֶּה וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם - אֶחַד מִלִּילִית הָרְשָׁעָה, וְאֶחָד מֵאוֹתָהּ הָרוּחַ.
אִי סָבָא, הַשְׁתָּא אִית לָךְ רְחִימִין, וְאַתְּ מִשְׁתָּעֵי, כְּמַאן דְּלָא חָמִית אִינּוּן מַגִּיחֵי קְרָבָא, הָא כֻּלְּהוּ בִּשְׁלָמָא עִמָּךְ. הַשְׁתָּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, לָא אַעְדֵּי מִנַּאי מָאנֵי קְרָבָא בְּדִיל לְאַדְכְּרָא שְׁמִי.
אֵי סָבָא, עַתָּה יֵשׁ לְךְ רַחֲמִים, וְאַתָּה מְדַבֵּר כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָה אֵלּוּ הַיּוֹצְאִים לִקְרָב, הֲרֵי כֻּלָּם בְּשָׁלוֹם עִמְּךְ. עַתָּה מִכָּאן וּלְהָלְאָה לֹא
הַהוּא חַטָּאת רוֹבֵץ, קָאִים עַל פִּתְחָא כְּכַלְבָּא. בְּזִמְנָא דְּקָלָא בַּתְרַיְיתָא, דְּיָהִיבַת אִתְּתָא, נָפִיק, אִיהוּ דָּלִיג מֵעַל פִּתְחָא וְאִתְעֲבָר מִתַּמָּן, וְאָזִיל אֲבַתְרָהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁדַר חַד מַפְתְחָא דִּילֵיהּ, וְקָלָא פַּרְחָא, וּמַפְתְּחָא אַתְיָא, וְחִוְיָא אָזַל בָּתַר קָלָא דְּהוּא נָפִיק לְעָלְמָא, וְעַד טוּרָא דְּבִטְנָא אָזִיל, וּמְכַשְׁכְּשָׁא, עַד עִידָּן דְּאִתְנְקִיאַת, מֵהַהוּא זוּהֲמָא, דִּנְשִׁיכִין דְּחִוְיָא בִּישָׁא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְסַבֵּב סִבוּבִין, וְעָבִיד עוֹבָדִין כַּדְקָא יֵאוֹת.
אֶפְשּט מֵעָלַי כְּלֵי הַקְּרָב בַּעֲבוּר שֶׁאַזְכִּיר שְׁמִי. אוֹתוֹ חַטָּאת רֹבֵץ עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח כְּמוֹ כֶלֶב. בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹל הָאַחֲרוֹן שֶׁנּוֹתֶנֶת הָאִשָּׁה יוֹצֵא, הוּא מְדַלֵּג מֵעַל הַפֶּתַח וְעוֹבֵר מִשָּׁם וְהוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מַפְתֵּחַ אֶחָד שֶׁלּוֹ, וְהַקּוֹל פּוֹרֵחַ, וְהַמַּפְתֵּחַ בָּא, וְהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ אַחַר הַקּוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם, וְעַד הָהָר שֶׁבַּבֶּטֶן הוֹלֵךְ וּמְכַשְׁכֵּשׁ, עַד הַזְּמַן שֶׁמִּתְנַקֵּית מֵאוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה שֶׁל נְשִׁיכוֹת הַנָּחָשׁ הָרָע. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים כָּרָאוּי.
וְכָל דָּא, בְּגִין דְּהַהוּא בֶּטֶן אִתְדַּחְיָא. הָא וַדַּאי, אִתְדַּחְיָא מֵהַהוּא בֶּטֶן, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא, וְאִתְדָּחֵי מִבֶּטֶן דִּלְתַתָּא, דִּשְׁאַר נְשִׁין דְעַלְמָא דְּאַף עַל גַּב דְּעָבִיד צַעַר לָא אִתְיְיהִיב לֵיהּ רֵשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ. וּמַאן בֶּטֶן אִתְיְיהִיב לֵיהּ, וְאִיהוּ שָׁלִיט עָלֵיהּ. הַהוּא בֶּטֶן דְּסוֹטָה, דִּכְתִּיב, (במדבר ה) וְצָבְתָה בִטְנָהּ, בְּגִין דְּהַאי בֶּטֶן, עָבִיד בֵּיהּ נוּקְמִין לִרְעוּתֵיהּ, וְהַאי בֶּטֶן דִּילֵיהּ אִיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ בְּגִין דְּלָא אִתְדָּחֵי מִכֹּלָּא. הַשְׁתָּא רְחִימִין דִּילִי, אֲצִיתוּ. לָא חֲמֵינָא לְכוּ, וּמַלִּילְנָא לְכוּ. (קהלת א) כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לָא יָכִיל אִינִישׁ לְמַלְּלָא, אֲפִילּוּ מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא יְגֵעִים אִינּוּן.
וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הַבֶּטֶן נִדְחֲתָה. הֲרֵי וַדַּאי שֶׁנִּדְחָה מֵאוֹתָהּ הַבֶּטֶן, וְאֵין לוֹ חֵלֶק, וְנִדְחָה מֵהַבֶּטֶן שֶׁלְּמַטָּה שֶׁל שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁעוֹשֶׂה צַעַר, לֹא נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת לִשְׁלֹט בָּהֶם. וְאֵיזוֹ בֶּטֶן נִתֶּנֶת לוֹ וְשׁוֹלֵט עָלֶיהָ? אוֹתָהּ הַבֶּטֶן שֶׁל הַסּוֹטָה, שֶׁכָּתוּב {{במדבר ה}} וְצָבְתָה בִטְנָהּ. מִשּׁוּם שֶׁבַּבֶּטֶן הַזּוֹ עוֹשֶׂה בָּהּ נְקָמוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְהַבֶּטֶן הַזּוֹ הִיא שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִדָּחֶה מֵהַכֹּל. עַכְשָׁו, אֲהוּבִים שֶׁלִּי, הַקְשִׁיבוּ. לֹא רָאִיתִי אֶתְכֶם וְדִבַּרְתִּי עִמָּכֶם, {{קהלת א}} כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יָכוֹל אִישׁ לְדַבֵּר, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם יְגֵעִים.
כְּתִיב, (בראשית לכ) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, וּכְתִיב וַיַּרְא כִּי לא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ. וְהַהוּא יָרֵךְ דְּרָוַוח מִיַּעֲקֹב. וְהַהוּא יָרֵךְ בַּחֲלִישׁוּ דִּילֵיהּ (בראשית נ''א ע''ב, קמ''ד ע''א) עַד דְּאָתָא שְׁמוּאֵל. מַאי בַּחֲלִישׁוּ דְּלָא מָשִׁיךְ נְבוּאָה. כַּד אָתָא שְׁמוּאֵל, נָטַל הַהוּא יָרֵךְ, וְסַלְקֵיהּ מֵהַהוּא אֲתָר, וְחָטַף לֵיהּ מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא זִמְנָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, וְלָא הֲוָה לֵיהּ חוּלָקָא בִּקְדוּשָׁה כְּלָל.
כָּתוּב {{בראשית לה}} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, וְכָתוּב וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ. וְאוֹתָהּ יָרֵךְ שֶׁהִרְוִיחַ מִיַּעֲקֹב. וְאוֹתָהּ הַיָּרֵךְ בְּחֻלְשָׁתָהּ עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל. מַה זֶּה בְּחֻלְשָׁה? שֶׁלֹּא מָשַׁךְ נְבוּאָה. כְּשֶׁבָּא שְׁמוּאֵל, נָטַל אוֹתָהּ יָרֵךְ וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְחָטַף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ וְלֹא הָיָה לוֹ חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה כְּלָל.
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָפַח, וְלָא דָּחֵי לֵיהּ מִכֹּלָּא, בְּגִין דְּנָטַל שְׁמוּאֵל יָרֵךְ דִּילֵיהּ, אֶלָּא יָהִיב לֵיהּ חוּלָקָא חֲדָא. מַאי אִיהִי. יָהִיב לֵיהּ הַהוּא יָרֵךְ וּבֶטֶן דְּסוֹטָה, חֳלַף הַהוּא יָרֵךְ וּבֶטֶן, דְּאַעְדֵּי מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא תַּרְוַויְיהוּ יָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶהוֵי אַתְרָא דְּקֻדְשָׁא פָּנוּי מִכָּל סַאֲבוּתָא.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא לֹא קִפַּח וְלֹא דָחָה אוֹתוֹ מִן הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוּאֵל נָטַל אֶת הַיָּרֵךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא נָתַן לוֹ חֵלֶק אֶחָד, וּמַהוּ? נָתַן לוֹ אוֹתָהּ יָרֵךְ וּבֶטֶן שֶׁל הַסּוֹטָה תְּמוּרַת אוֹתָהּ יָרֵךְ וּבֶטֶן שֶׁהֶעֱבִיר מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן אֶת שְׁנֵיהֶם נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ פָּנוּי מִכָּל טֻמְאָה.
וְלַנְפִּיל יָרֵךְ. מַהוּ וְלַנְפִּיל, וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְלַצְבּוֹת, וְצָבְתָה יְרֵכָהּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, כְּמַאן דְּאַשְׁדֵי גַּרְמָא לְכַלְבָּא, וְאָמַר לֵיהּ, טוֹל הַאי לְחוּלָקָךְ. וּמִכֹּלָּא לָא אַבְאִישׁ קָמֵיהּ, אֶלָּא דְּגָזְלוּ (ס''א דאפיקו) מִנֵּיהּ יָרֵךְ, בְּגִין דְּאִיהוּ יָגַע וְלָאֵי עָלֵיהּ, וְרָוַוח לֵיהּ וְאַפִּיקוּ לֵיהּ מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיל לֵיהּ, גַּרְמָא דָּא דְּסוֹטָה, וְאַפִּיק לֵיהּ כִּדְקַאמְרָן, וּבְדָא אִיהוּ רַוִּי וְחַדֵּי.
וְלַנְפִּל יָרֵךְ. מַה זֶה וְלַנְפִּל? וְנָפְלָה יְרֵכָהּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! וְלַצְבּוֹת, וְצָבְתָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כְּמִי שֶׁזּוֹרֵק עֶצֶם לַכֶּלֶב וְאוֹמֵר לוֹ: טֹל אֶת זֶה לְחֶלְקְךְ. וּמֵהַכֹּל לֹא הֵרַע לְפָנָיו אֶלָּא שֶׁגָּזְלוּ {{שהוציאו}} מִמֶּנּוּ יָרֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָגַע וְהִתְעַיֵּף עָלֶיהָ וְהִרְוִיחַ אוֹתָהּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּיל לוֹ אֶת הָעֶצֶם הַזּוֹ שֶׁל הַסּוֹטָה וְהוֹצִיא אוֹתוֹ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וּבָזֶה הוּא רָוָה וְשָׂמַח.
כָּל אִינּוּן רְתִיכִין וְסִיַּיעְתָּא דִּילֵיהּ, בָּעָאן תָּדִיר יָרֵךְ, וְאַזְלֵי בְּכִסוּפָא אֲבַתְרֵיהּ. וּבְגִין דָּא, (קי''ב ע''ב) הָנֵי בָּרְכִי דְּרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, מִן דָּא אִיהוּ. דְּכָל כִּסּוּפָא דִּלְהוֹן, בָּתַר יָרֵךְ אִיהוּ, וְכָל שֶׁכֵּן יָרֵךְ דְּרַבָּנָן, וְכָל מִלָּה אַהְדָּר לְאַתְרֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא גָּרַע כְּלוּם, מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, וְלָא בָּעָא דְּיִקְרַב לִקְדוּשָׁה, בַּר עִמֵּיהּ וְעַדְבֵיהּ חוּלָקֵיהּ וְאַחֲסַנְתֵּיהּ. כְּמָה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, הָכִי עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד, וְהָכִי תָּנֵינָן, אָסִיר לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, לְמֵילָף אוֹרַיְיתָא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דִּכְתִיב, (תהלים קמז) מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ', לא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וְגוֹ'.
כָּל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַסִּיּוּעַ שֶׁלּוֹ תָּמִיד רוֹצִים יָרֵךְ, וְהוֹלְכִים בִּתְשׁוּקָה אַחֲרֶיהָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַבִּרְכַּיִם שֶׁל הָרַבָּנִים עֲיֵפִים, וְזֶה מִן זֶה. שֶׁכָּל הַתְּשׁוּקָה שֶׁלָּהֶם אַחַר הַיָּרֵךְ הִיא, וְכָל שֶׁכֵּן יָרֵךְ שֶׁל חֲכָמִים, וְכָל דָּבָר חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גוֹרֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא רוֹצֶה שֶׁיִּתְקָרֵב לַקְּדֻשָּׁה חוּץ מֵעַמּוֹ וְגוֹרָלוֹ, חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה, כָּךְ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְכָךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְכָךְ שָׁנִינוּ, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד תּוֹרָה לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּתוּב {{תהליםקמז}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ', לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וְגוֹ'.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור