פרשת משפטים -דף קי''ב ע''אוְעַל דָּא דָּחֵי לֵיהּ יַעֲקֹב, וְדָחֵי לֵיהּ שְׁמוּאֵל, דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא
(דף קי''ב ע''א) בִּקְדוּשָׁא. וּבְגִין דָּא, כָּל נְטִירוּ דְּבָבוּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל דָּא אִיהוּ. לְכַלְבָּא דְּחָטִיף עוֹפָא דַּכְיָא מִן שׁוֹקָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ, וְעַד לָא אִתְּבַר, אָתָא חַד בַּר נָשׁ וְחַטְפָא מִנֵּיהּ, לְבָתַר יָהִיב לֵיהּ חַד גַּרְמָא גְּרִירָא בְּלָא תּוֹעַלְתָּא.
וְלָכֵן דָּחָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב וְדָחָה אוֹתוֹ שְׁמוּאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל שְׁמִירַת הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל הִיא עַל כָּךְ. לְכֶלֶב שֶׁחָטַף עוֹף טָהוֹר מֵהַשּׁוּק וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְטֶרֶם שֶׁנִּשְׁבַּר בָּא אִישׁ אֶחָד וְחָטַף אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ נָתַן לוֹ עֶצֶם נִגְרֶרֶת אַחַת בְּלִי תוֹעֶלֶת.
כַּךָ לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אַפִּיקוּ לֵיהּ מֵהַהוּא בֶּטֶן, חָטִיפוּ מִנֵּיהּ הַהוּא יָרֵךְ. לְבָתַר יָהֲבוּ לֵיהּ גַּרְמָא חַד, הַהוּא בֶּטֶן וְהַהוּא יָרֵךְ דְּסוֹטָה, וְלָא אָחֳרָא. הָא גַּרְמָא, דְּקָא יָהֲבוּ לֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, וְעָרַב לֵיהּ. וּבְּגִין כָּךְ, כָּל דִּינִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינִין דִּקְשׁוֹט אִינּוּן, וּבְנִי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֻלְּהוּ בְּאֹרַח קְשׁוֹט. הִיא אַסְטִיאַת גַּרְמָהּ מִבַּעְלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר
(משלי ב) הָעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְגוֹ', אוּף הָכִי אִתְּתָא, כְּגַוְונָא דִּילָהּ בְּאַרְעָא.
כָּךָ לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵאוֹתָהּ הַבֶּטֶן, חָטְפוּ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתָהּ הַיָּרֵךְ, אַחַר כָּךְ נָתְנוּ לוֹ עֶצֶם אַחַת - אוֹתָהּ הַבֶּטֶן וְאוֹתָהּ הַיָּרֵךְ שֶׁל הַסּוֹטָה, וְלֹא אַחֵר. זוֹ הָעֶצֶם שֶׁנָּתְנוּ לְחֶלְקוֹ וּלְגוֹרָלוֹ וְעָרְבָה לוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל דִּינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם דִּינֵי אֱמֶת, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. הִיא הִסְטְתָה אֶת עַצְמָהּ מִבַּעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{משלי ב}} הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְגוֹ'. אַף כָּךְ הָאִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁלָּהּ בָּאָרֶץ.
תָּא חֲזֵי, מַאן דְּאַשְׁכַּח חַבְרָא כְּוָותֵיהּ, דְּעָבִיד כְּעוֹבָדוֹי בְּעָלְמָא, רָחִים לֵיהּ, וְאִתְדָּבַּק בַּהֲדֵיהּ, וְעָבִיד עִמֵּיהּ טִיבוּ. אֲבָל סִטְרָא אָחֳרָא לָאו הָכִי, כֵּיוָן דְּאַשְׁכַּח מַאן דְּשָׁבַק סִטְרָא דִּקְדוּשָׁה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד כְּעוֹבָדוֹי, וְאִתְדָּבַּק בָּהּ, כְּדֵין בַּעְיָא לְשֵׁיצָאָה וּלְאַפָּקָא לֵיהּ מֵעָלְמָא. הַאי אִתְּתָא, עַבְדַת כְּעוֹבָדָהָא, וְאִתְדַּבְּקַת בָּהּ, חֲזִי מַה דְּעַבְדַת בָּהּ, וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, מַאן דְּשָׁבִיק לְסִטְרָא אָחֳרָא, וְאִתְדַּבָּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין רָחִים לֵיהּ, וְעָבִיד לֵיהּ כָּל טִיבוּ דְּעָלְמָא. הַשְׁתָּא סָבָא אַתְקִין גַּרְמִיךְ, דְּהָא חִוְיָא אָזִיל לֵיהּ, וּבָעָא לְאִתְגָּרָא בַּהֲדָךְ, וְלָא יָכִיל.
בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁמּוֹצֵא חָבֵר כְּמוֹתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְמַעֲשָׂיו בָּעוֹלָם, אוֹהֵב אוֹתוֹ וְנִדְבָּק עִמּוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ טוֹב. אֲבָל הַצַּד הָאַחֵר לֹא כָּךְ; כֵּיוָן שֶׁמּוֹצֵא מִי שֶׁעָזַב אֶת צַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹשֶׂה כְמַעֲשָׂיו וְנִדְבָּק בּוֹ, אָז הוּא רוֹצֶה לְכַלּוֹתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם. הָאִשָּׁה הַזּוֹ עָשְׂתָה כְמַעֲשָׂיו וְנִדְבְּקָה בּוֹ, רְאֵה מַה הוּא עָשָׂה בָּהּ - וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כָּךְ; מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת הַצַּד הָאַחֵר וְנִדְבָּק בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז אוֹהֵב אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ כָּל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם. עַכְשָׁו, זָקֵן, תַּקֵּן עַצְמְךְ, שֶׁהֲרֵי הַנָּחָשׁ הָלַךְ לוֹ וְרוֹצֶה לְהִתְגָּרוֹת בְּךְ וְלֹא יָכוֹל.
פָּתַח וְאָמַר
(קהלת א) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְכִי לָא אָתָא שְׁלמֹה אֶלָּא לְאוֹלְפָא מִלָּה דָּא. אִלּוּ אָמַר
(ס''א וכי מה אתא שלמה מלכא לאלפא במלה דא ותו אלו אמר) בַּעֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל יֵאוֹת, דְּהָא אִשְׁתְּאַר עָמָל, דְּאִית בֵּיהּ יִּתְרוֹן. אֶלָּא כֵּיוָן דִּכְתִיב בְּכָל עֲמָלוֹ, הָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, דְּלָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם דְּאִית בֵּיהּ יִּתְרוֹן.
פָּתַח וְאָמַר, {{קהלת א}} מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְכִי לֹא בָא שְׁלֹמֹה אֶלָּא לְלַמֵּד דָּבָר זֶה? אִלּוּ אָמַר {{וכי מה בא שלמה המלך ללמד בדבר זה, ' ועוד, אלו אמר}} בַּעֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל - יָפֶה, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאָר עָמָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִתְרוֹן. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בְּכָל עֲמָלוֹ, הֲרֵי הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל - שֶׁלֹּא נִשְׁאָר כְּלוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִתְרוֹן.
אֶלָּא, לָאו לְכָל אָדָם אָמַר שְׁלֹמֹה מִלָּה דָּא, אֶלָּא אָדָם אִית בְּעָלְמָא, דְּאִיהוּ מִשְׁתַּדֵּל תָּדִיר בְּבִישׁ וּלְאַבְאָשָּׁא, וְלָא אִשְׁתָּדַּל בְּטָב אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא. וְעַל דָּא כְּתִיב עֲמָלוֹ, וְלָא כְּתִיב יְגִיעוֹ. עֲמָלוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר,
(תהלים ז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ.
(במדבר כג) וְלא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. יְגִיעוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר
(תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב
(בראשית לא) וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים. אֲבָל עֲמָלוֹ, כְּתִיב,
(תהלים י) עָמָל וָכַעַס. אִשְׁתַּדְּלוּתֵיהּ הוּא תָּדִיר לְבִישׁ, וְעַל דָּא אִיהוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי אָדָם אִשְׁתָּדַּל בְּבִישׁ, עַל הַאי כְּתִיב,
(איוב יח) לֹא נִין לוֹ וְלֹא נְכֶד בְּעַמּוֹ וְגוֹ', דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי, דְּלָא יַעְבִּיד תּוֹלָדִין, דְּאִלְמָלֵא יַעְבֵּיד תּוֹלָדִין, הֲוָה מְטַשְׁטֵשָׁא עָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ. וּמַאן דְּלָא יִשְׁתָּדַּל לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, אִתְדָּבַּק בְּהַאי סִטְרָא דְּאָדָם בִּישָׁא וְעָאל תְּחוֹת גַּדְפּוֹי.
אֶלָּא שֶׁלֹּא לְכָל אָדָם אָמַר שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אֶלָּא יֵשׁ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בְּרַע וּלְהָרַע, וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל בְּטוֹב אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, וְעַל זֶה כָּתוּב עֲמָלוֹ וְלֹא כָתוּב יְגִיעוֹ. עֲמָלוֹ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{תהלים ס}} יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ. וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. יְגִיעוֹ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{שם קכח}} יְגִיעַ כַּפֶּיךְ כִּי תֹאכֵל וְגוֹ'. וְכָתוּב {{בראשית לא}} וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים. אֲבָל עֲמָלוֹ, כָּתוּב {{תהלים י}} עָמָל וָכַעַס. הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הִיא תָּמִיד לְרַע, וְעַל כָּךְ הוּא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִשְׁתַּדֵּל בְּרַע, עַל זֶה כָּתוּב {{איוב יח}} לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְגוֹ', שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תוֹלָדוֹת, שֶׁאִלְמָלֵא יַעֲשֶׂה תוֹלָדוֹת, הָיָה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְעַל זֶה כָּתוּב מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, נִדְבָּק בַּצַּד הַזֶּה שֶׁל אָדָם רַע, וְנִכְנָס תַּחַת כְּנָפָיו.
רוּת אָמְרָה,
(רות ג) וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךָ עַל אֲמָתְךָ, בְּגִין לְאִזְדַּוְּוגָא בַּהֲדֵיהּ דְּצַדִּיק, לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּרִישׂ גַּדְפּוֹי עַל בַּר נָשׁ, בְּגִין לְאַפָּשָׁא בְּעָלְמָא. לְמַאן דְּלָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ דְּהַהוּא בִּישׁ, דְּאִיהוּ אָזִיל עֲרִירִי, כְּחִוְיָא דָּא,
(צ''ה ע''א) דְּאָזִיל יְחִידָאי. בְּגַפּוֹ יֵצֵא,
(כמה דאת אמר השתא) אִיהוּ דְּלָא אִשְׁתָּדַּל לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, הָא אִתְּמַר כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
(ס''א תא חזי, דאית לאהדרא סבא, במלין קדמאין)
רוּת אָמְרָה, {{רות ג}} וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךְ עַל אֲמָתְךְ, כְּדֵי לְהִזְדַּוֵּג עִם הַצַּדִּיק, לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵס כְּפָנָיו עַל בֶּן אָדָם כְּדֵי לְהִתְרַבּוֹת בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, בְּגַפּוֹ יָבֹא - בְּגַפּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַע, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עֲרִירִי כַּנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי. בְּגַפּוֹ יֵצֵא - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, הוּא שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, הֲרֵי נִתְבָּאֵר כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. {{בא וראה שיש לחזר זקן בדברים הראשונים}}.
רִיב דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא אִתְּמַר, רִיב: דִּכְתִיב,
(מיכה ו) קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים. מַאי אִיהוּ. אֶלָּא, אִינּוּן טוּרִין דִּלְתַתָּא. אֲמַאי רִיב דָּא. בְּגִין דִּבְהוּ תַּלְיָא, כָּל חוֹבָא דְּעַבְדִין יִשְׂרָאֵל, לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ יַדְעִין שִׁמּוּשָׁא דְּכָל מַלְאָכִין עִלָּאִין דְּבִשְׁמַיָּא, וְלָא אָנִיס לְהוּ, אֲפִילּוּ שְׁמָא דְּחָד מִנַּיְיהוּ, וְכָל שִׁמּוּשָׁא דִּלְהוֹן.
הָרִיב שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי נֶאֱמַר, רִיב - שֶׁכָּתוּב {{מיכה ו}} קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים. מִי הֵם? אֶלָּא אוֹתָם הָרִים שֶׁלְּמַטָּה. לָמָּה הָרִיב הַזֶּה? מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִים כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מָה הַטַּעַם? כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים שִׁמּוּשׁ שֶׁל כָּל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא נֶעְלָם מֵהֶם אֲפִלּוּ שְׁמוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וְכָל הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם.