פרשת משפטים -דף קי''א ע''אאָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּשַׁעֲתָא חִוְיָא דְּאָתָא וְאִתְפַּתָּה עַל יְדוֹי, יָכִיל חִוְיָא לֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא הֲוָה תּוּקְפָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַד כְּעָן לָא אִתְיילִיד מַאן דְּהֲוָה תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ. וּמַנּוֹ תּוּקְפָּא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. דָּא שֵׁת, דְּהֲוָה בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב,
(בראשית ה) וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַּלְמוֹ ויִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת. מַאי בִּדְמוּתוֹ כְּצַּלְמוֹ. דְּהֲוָה מָהוּל. וְכַד אָתָא מְמָנָא דְּעֵשָׂו לְגַבֵּי דְּיַעֲקֹב, כְּבַר אִתְיְלִיד תּוּקְפָּא דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהוּ יוֹסֵף. וְזֶהוּ וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים.
(עד כאן מצאתי)
אָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַנָּחָשׁ וְהִתְפַּתָּה עַל יָדוֹ, יָכֹל לוֹ הַנָּחָשׁ. מָה הַטַּעַם? כִּי לֹא הָיָה כֹּחַ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַד עַכְשָׁו לֹא נוֹלַד מִי שֶׁהָיָה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ. וּמִיהוּ תָקְפּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן? זֶה שֵׁת, שֶׁהָיָה בִּדְיוֹקָן שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב {{בראשית ה}} וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת. מַה זֶּה בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ? שֶׁהָיָה מָהוּל. וּכְשֶׁבָּא הַמְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב, כְּבָר נוֹלַד תָּקְפּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא יוֹסֵף, וְזֶהוּ וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. {{עד כאן מצאתי}}.
הַאי קָלָא דְּאִתְּתָא, דְּיַכְלָא קָלָא דְּחִוְיָא לְאָחֲדָא בָּהּ, כְּכַלְבָּא בְּכַלְבְּתָא, מַאן אִיהוּ.
(דף קי''א ע''א) אֶלָּא תָּא חֲזִי, דְּלֵית בְּכָל קָלִין דְּנָשִׁין דְּעָלְמָא, דְּיַכְלָא קָלָא דְּחִוְיָא לְאִתְדַּבְּקָא בָּהּ, וּלְאִתְאַחֲדָא בָּהּ, וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בָּהּ. אֶלָּא תְּרִין נָשִׁין אִינּוּן דְּיַכְלָא קָלָא דְּחִוְיָא לְאִתְאַחֲדָא בְּהוֹן, חֲדָא. הַאי דְּלָא נְטִירַת סוֹאָבוּת נִדּוּתָהּ, וִימֵי לִבּוּנָהּ, כְּדְקָא יֵאוֹת, אוֹ דְּאַקְדִּימַת יוֹמָא חֲדָא לִטְבּוֹל. וַחֲדָא, הַאי אִתְּתָא דִּמְאַחְרֶת לְבַעְלָהּ עוֹנָה דִּילָהּ לְמֶעְבַּד צַעֲרָא לְבַעְלָהּ, בַּר אִי אִיהוּ לָא חָיִישׁ, וְלָא אַשְׁגַּח לְדָא.
הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁיָּכוֹל קוֹל הַנָּחָשׁ לְהֵאָחֵז בָּהּ כְּמוֹ כֶלֶב בְּכַלְבָּה, מַה הוּא? אֶלָּא בּא וּרְאֵה שֶׁאֵין בְּכָל קוֹלוֹת הַנָּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל קוֹל הַנָּחָשׁ לְהִדָּבֵק בּוֹ וּלְהֵאָחֵז בּוֹ וּלְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ. אֶלָּא שְׁתֵּי נָשִׁים הֵן שֶׁיָּכוֹל קוֹל הַנָּחָשׁ לְהֵאָחֵז בָּהֶן - אַחַת זוֹ שֶׁלֹּא שׁוֹמֶרֶת טֻמְאַת נִדָּה וִימֵי לִבּוּנָהּ כָּרָאוּי, אוֹ שֶׁמַּקְדִּימָה יוֹם אֶחָד לִטְבֹּל, וְאַחַת זוֹ אִשָּׁה שֶׁמְּאַחֶרֶת לְבַעְלָהּ אֶת עוֹנָתָהּ לַעֲשׂוֹת צַעַר לְבַעְלָהּ, פְּרָט אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה.
אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין נָשִׁין, דְּהָא כְּמָה דְּאַקְדִּימוּ, הָכִי אִינּוּן מִתְאַחֲרָן, לְגַבֵּי קָלָא דְּנָחָשׁ, עַד דְּאַדְבִּיק קָלָא בְּקָלָא, וּכְמָה דְּמִתְאַחֲרָן לְמֶעְבַּד צַעֲרָא לְבַעְלָהּ
(בעבודה) בְּעִכּוּבָא דְּמִצְוָה, הָכִי אַקְדִּים קָלָא דְּנָחָשׁ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהִיא קָלָא דְּאִתְּתָא. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין נָשִׁין, דְּקָלָא דְּנָחָשׁ אָחִיד בְּקָלָא דִּלְהוֹן, כְּכַלְבָּא בְּכַלְבְּתָא, סִאוּבְתָּא בָּתַר סִאוּבְתָּא, זִּינָא בָּתַר זִינֵיהּ.
אֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי נָשִׁים. שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהִקְדִּימוּ, כָּךְ הֵן מִתְאַחֲרוֹת לְקוֹל הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁנִּדְבָּק קוֹל בְּקוֹל, וּכְמוֹ שֶׁמִּתְאַחֲדוֹת לַעֲשׂוֹת צַעַר לְבַעְלָהּ {{בעבודה}} בְּעִכּוּב מִצְוָה, כָּךְ מַקְדִּים קוֹל הַנָּחָשׁ לְהִדָּבֵק בְּקוֹל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וְאֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁקּוֹל הַנָּחָשׁ אוֹחֵז בַּקּוֹל שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ כֶלֶב בְּכַלְבָּה, טֻמְאָה אַחַר טֻמְאָה, מִין אַחַר מִינוֹ.
וְאִם תֹּאמַר, מָה אִיכְפַּת לָן, אִי אָחִיד קָלָא בְּקָלָא, אִי לא אָחִיד. וַוי דְּהָכִי מִתְאַבְּדָן בְּנֵי עָלְמָא בְּלא דַּעְתָּא. הַאי קָלָא דְּאִתְּתָא, כַּד אִתְעֲרָב וְאִשְׁתָּתַּף בַּהֲדֵי קָלָא דְּנָחָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּחַיָּיבַת וּמַרְשָׁעַת נַפְקַת מִגּוֹ אֵיפָה וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, אִי עַרְעַת בְּהָנֵי תְּרֵין קַלִין, קָלָא דְּנָחָשׁ, וְקָלָא דְּאִתְּתָא, וְאִתְּתָא אִתְחַמְּמַת בְּהוּ, וְאִינּוּן בָּהּ, וְכֵיוָן
(ס''א דמתחממן רוחא אזלין בהדה) דְּאִתְחַמְּמָת, מִתְעַבְּדִין רוּחָא, וְאַגְלִים בַּהֲדָהּ, עַד דִּמְשַׁטְּטָא, וְעָאל בִּמְעָהָא דְּהַאי אִתְּתָא.
וְאִם תֹּאמַר, מָה אִכְפַּת לָנוּ אִם אוֹחֵז קוֹל בְּקוֹל וְאִם לֹא אוֹחֵז? אוֹי שֶׁכָּךְ מִתְאַבְּדִים בְּנֵי הָעוֹלָם בְּלִי דַעַת. הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הָאִשָּׁה, כְּשֶׁמִּתְעָרֵב וּמִשְׁתַּתֵּף יַחַד עִם קוֹל הַנָּחָשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרְשָׁעָה וּמִרְשַׁעַת יוֹצֵאת מִתּוֹךְ {{האיפה}} וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם, אִם הִיא פּוֹגֶשֶׁת בְּאוֹתָם שְׁנֵי קוֹלוֹת, קוֹל הַנָּחָשׁ וְקוֹל הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה מִתְחַמֶּמֶת בָּהֶם וְהֵם בָּהּ, וְכֵיוָן {{שמתחממים נעשים רוח והולכים עמה}}, שֶׁמִתְחַמֶּמֶת נַעֲשִׂים רוּחַ, וּמִתְגַּשֵּׁם עִמָּהּ, עַד שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת וְנִכְנֶסֵת לִמְעֵי אוֹתָהּ הָאִשָּׁה.