[לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאותו בידו (מדרש רבה קהלת סדר א) כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ו אין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (פסחים סח:) : חציו לה וחציו לכם ו הצדיק, אפלו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאותו בידו וחצי תאותו בידו אפלו זאת החצי שהתר לו, אפלו בזה הוא אוחז תאותו בידו בודאי זה אין מת, אלא תמיד חי אפלו לאחר מיתה ואין חלוק אצלו בין מיתה לחיים, כי תמיד הוא עובד השם.