והנה הביאו הפלשתים ארון האלהים בבית ע''א שלהם שהיה בהם צלם על צורת בן אדם שהיו קורין אותו דגון :

אצל דגון . דמות עשוי כדמות דג :

דגון . שם עבודה זרה : ויציגו . העמידו :

ויקחו משם לקחוהו ויביאו אותו אל בית דגון בחשבם כי דגון אלהיהם נצח לאלהי ישראל, ובמדרש ר' יוחנן אמר כבדוהו, אמרו זה אלוה וזה אלוה יבא אלוה וישרה אצל אלוה, רשב''ל אמר כך יהיה שכרו? (רצה לומר ומדוע נענשו) אלא אמרו זה נוצח וזה נצוח יבא נצוח ויתעבד לנוצח :

לפניו ארצה . על פניו , נפל לארץ לפני הארון : וישיבו . כי חשבו שבמקרה נפל :

והנה על צד המופת עשה הש''י לכבודו שהפיל דגון ארצה לפני ארון ה' להעיר כי אין עוד מלבדו ואולי חשבו הפלשתים שכבר היה זה על דרך המקרה לא מאת הש''י ולזה לקחו את דגון והשיבו אותו למקומו ולא השתדלו להסיר משם ארון האלהים , וביום השני מצאו דגון נופל לפני ארון ה' וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות על המפתן רק הנשאר מדגון היה נשאר אצל ארון ה' נופל ארצה ולזה היו כומרי דגון נשמרי' מלדרוך על מפתן דגון כי חשבו שיהיה המקום קדוש מצד מה שמצאו שם ראש דגון ושתי כפות ידיו , ולא הספיק לש''י השפטים שעשה באלהיהם אבל הכה האשדודים ושמם שוממים ותמהים על המכות שבאו להם בדרך שלא היו יכולים לאמר שיהיה חדוש זה המקרה להם אם לא מפני מה שהסבו אליהם ארון האלהים :

(ג-ד) השאלות: כפל הכינוי עם הפעול, נופל לפניו לפני ארון ה' הוא זרות בלשון :

נפל לפניו רצה לומר כי שניהם עמדו לצד שכנגד הפתח זה אצל זה, ואם היה נופל על פי מקרה, אז אם היה נופל על פניו היה נופל אל צד הפתח לא אל לפני הארון שעמד בצדו, ואם היה נופל לפני הארון היה מוכרח שיפול על צדו לא לפניו, אבל הוא נפל לפניו, היינו על פניו לא על צדו וגם לפני ארון ה' אל צד הארון לא אל צד הפתח, ובזה ראו שלא נפל בעצמו רק על פי נס, ובכ''ז בפעם הראשון לא שתו לב וישבו אותו למקומו, (גם זה מורה כמו שפרשתי שנסע ממקומו אל מקום אחר ולכן הוצרכו להשיב אותו למקומו שאם כפי' המפרשים שנפל כדרכו היה ל''ל ויקימוהו) :

המפתן . אסקופה :

כרותות אל המפתן . היו כרותות ומונחות על המפתן : רק דגון . גוף העבודה זרה העשוי בדמות דג :

כרותות . חתוכות : המפתן . האסקופה , וכן ( יחזקאל מז א ) : מתחת מפתן הבית :

והנה דגון ביום המחרת היה נס כפול, {{{א}}} ששכב על פניו ואל צד הארון כמו ביום הראשון, {{{ב}}} שראש דגון ושתי כפות ידיו היו כרתות אל המפתן לא אל צד הארון ובזה ראו שתחלה נפל על המפתן ושם נכרתו איבריו ואחר כך הוסב גולמו אל לפני הארון, והיה זה לבל יטעו שהיה מלחמה בינו ובין הארון ועל ידי שהארון נצח אותו כרת ראשו וידיו כדרך הנוצח ולכן ראשו וידיו נכרתו אל המפתן לא אל צד הארון שזה מורה שתחלה נכרת מעצמו וכאילו אחר שנכרת מעצמו כרע ונפל לפני הארון :

על כן . על שמצאו על המפתן ראשו וכפות ידיו , החזיקו המפתן למקום קדוש , ולא דרכו עליו : וכל הבאים . מיתר העם : מפתן דגון . מפתן בית דגון :

ידרכו . ענין צעדה , והוא מלשון דרך : כהני . כומרים , יודעי חוק עבודת כוכבים :

על כן כי חשבו שעל המפתן היה האלהים המנצח ושם כרע לפניו ונהגו כבוד במקום ההוא :

וישמם . לשון שממה : בטחורים . חלחולת , כרכשא , מכת הנקב , עכברים נכנסין בנקביהם ושומטין בני מעיהם , ויוצאין :

וישמם . במה שהכה אותם בעפולים , והיו בצורת טחורים :

וישמם . מלשון שממה : בעפולים . כך שם המכה , ולפי שהם בחלחולת במקום מכוסה , נקראו עפולים , מלשון אופל , וכן ( מלכים ב ה כד ) : ויבוא אל העופל , והוא כמו אל האופל באל''ף . והקרי בטחורים , והוא שם שרץ מה , והיו דומים להם :

וזאת המכה היתה שהוכו בטחורים והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב כל שכן אלו שבאו להם מאת הש''י להכאיבם מאד ולזה הוכרחו להוציא ארון האלהים מאשדוד ושלחוהו בגת וידמה שאלה המופתים עשה הש''י באמצעות שמואל שהיה נביא או נעשה זה בזולת נביא להשגחתו על ישראל שלא יאבד ארון האלהים מהם :

ותכבד אחר שלא שתו לב למכת אלהיהם הוכו בגופם :

כי כן . אשר הארון עשה בהם שפטים ובאלהיהם :

קשתה . מלשון קשה :

יסוב . רצה לומר יובא :

גת יסב הסרנים תלו הדבר במקרה, ועל כן אמרו שיסוב לגת לראות אם ישלח מטהו גם שמה, ולא שלחוהו לעיר קרובה לאשדוד רק לגת שהיה רחוק כמ''ש יסב (כמ''ש ויסב אלהים את העם) כי חשבו שהוא חולי מתדבק טבעי ולא יתפשט למקום רחוק :

וישתרו . כמו ויסתרו , שהרי הוא במסורת כתובים שי''ן , ומפורשים בלשון סמ''ך , מכת בית הסתרים :

יד ה' בעיר . מכת יד ה' בעיר גת : וישתרו . העפולים , היו בהם נסתרים הרבה מבפנים , היותר מכאיבים :

וישתרו . כמו יסתרו בסמ''ך :

והנה אחר הסבו אותו בגת היתה מכת הש''י בעיר מהומה גדולה לא נשאר שם אחד שלא הוכה במכת הטחורים והיו הטחורים נסתרים ולזה הם יותר קשים ויותר קשי הרפואה , וכראותם זה שלחו ארון האלהים לעקרון ותכף שבא שם הביא הש''י מהומת מות בכל העיר והנשארים בהם שלא מתו הוכו בטחורים הנה כל זה קרה לפלשתים מפני ארון האלהים תוך שבעה חדשים :

(ט-יב) השאלות: למה הוסיף מכה אחרי הסבו אותו דוקא, ומדוע לא אמר בקוצר ויך את אנשי העיר בעפולים, ולמה שלחוהו הגתים בעצמם ולא אספו סרני פלשתים, והעקרונים חזרו ואספו סרני פלשתים, ולמה האריך בפסוק י''א י''ב במכת העקרונים :

ויהי אחרי הסבו אתו רצה לומר יען שהסבו אותו בערה בם אש ה' יותר, והוסיף מכתו בג' דברים, {{{א}}} שהיה מהומה גדולה מאד שהיא הפחד והאימה שנפלה עליהם, {{{ב}}} ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול, שזה לא היה תחלה, {{{ג}}} וישתרו להם כו' שהיו העפולים סתורים תוך מעיהם ובזה היתה מכתם פנימית ואנושה יותר :

ואת עמי . כי שרי העם היו הזועקים :

וישלחו לכן לא אספו את הסרנים בזאת הפעם רק שלחוהו מעצמם, אחר שכבר יעצו הסרנים לשלחו ממקום המכה אל מקום אחר, אבל העקרונים שבא הארון לשם זעקו זעקה גדולה, כי עד עתה היה רק מכה וחולי ועתה היתה מהומת מות ולכן זעקו הסבו וכו' להמיתני וכו' (יא) ויאמרו שלחו כו' וישב למקומו לא כמו עד עתה שנשלח ממקום למקום, ובארו כי שם הגדיל חמה אפו, {{{א}}} כי היתה מהומת מות בכל העיר שיד האלהים כבדה שם שחולים רבים מתו תיכף :

מהומת מות . כל מהומות על ידי רעם , וזה אביהן , ( לקמן ז י ) : וירעם ה' בקול גדול ( ביום ההוא ) על פלשתים ויהומם , כך מפורש באגדת 'שלשים ושתים מדות' דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי :

מהומת מות . מלבד מכת העפולים , היתה בהם מגפת ה' :

אז קראו פלשתים לכומריהם ולקוסמיהם לקחת עצה מהם מה יעשה לארון ה' אם ישיבוהו לישראל אם לא ואם היתה עצתם שישלחוהו לישראל במה ישלחוהו שם כדי שתסור אף הש''י מהם :

אשר לא מתו . בהמגפה : השמים . הוא מדרך גוזמא , ורצה לומר גדלה מאוד עד למעלה :

שועת . צעקת :

{{{ב}}} והאנשים שגם מה שהיה בגת היה פה שאלה שלא מתו הכו בעפלים, ובזה היו כולם מוכים ותעל שועת העיר שצעקו לישועה כי היתה צרתם רבה מאד :