לצבא . ענין קבוץ חיל . ( ג ) האובות והידעונים . שמות מיני קסם :

השאלות: מ''ש כי אתי תצא ולא כי תצא אתי, והשיב לכן אתה תדע, מלת אתה מיותר, והשיב לכן שומר לראשי אשימך למה הגמול הזה דוקא? :

כי אתי תצא רצה לומר לא תצא בין אנשי החיל רק תצא אתי (כי סביב המלך הלכו הכרתי והפלתי לשמרו בין מני צר בין מאנשי חילו בל ימרדו בו, ולרוב היה בוחר לזה אנשי חיל מארץ אחרת שלא ישתתפו עם אנשי חילו במרד, כמו שנהרגו מלכי ישמעאל כנודע), ולא רצה שילך עם החיל, באשר חשש שלא ירצה להלחם עם ישראל, או שירא שפלשתים לא יאמינו בו, לא כן לשמור את ראש המלך בזה בטח באמונתו ובגבורתו :

לכן . הואיל והאמנת בי , תדע מהגבורות אשר אעשה : לכן . בעבור הגבורות אשר תעשה , אשימך שומר לראשי , ולכבוד יחשב הדבר :

ויאמר דוד באשר הבין כוונת אכיש (ובאמת היה זה טוב בעיניו כי לא היה בדעתו ללחום נגד ישראל) עשה את עצמו כאילו אינו מרגיש, והשיב לאמר, לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך רצה לומר לא תצטרך לדרוש מפי השמועה רק תדע בעצמך את הגבורה אשר אעשה : ויאמר אכיש, בא להוציא מלבו שלא יחשוב שזה מהיותו בלתי מאמין לו, רק בהפך, כי יהיה כל הימים שומר לראשו בגודל בטחונו בו :

ושמואל מת . הרי כבר נאמר וימת שמואל , אלא לפי שבא לדבר בשאול שהוצרך לדרוש בבעלת אוב , פתח ואמר ושמואל מת , שאילו היה קיים , ממנו היה שאול דורש , ושאול הסיר האובות , והוצרך לבקש אשה בעלת אוב : ויספדו לו כל ישראל ויקברוהו ברמה ובעירו . ( תרגום : ) וספדו עלוהי כל ישראל וקברוהי ברמתא וספדו עלוהי אנש בקרתיה ; ובעירו' מוסב על 'ויספדו לו' , ספדוהו ברמה כשקברוהו , וספדוהו איש בעירו :

ושמואל מת . לפי שבא לומר בענין שבקש שאול בעלת אוב , לזה אמר ושמואל מת , כי אם היה חי , היה שואל בו : ובעירו . בתוך העיר ולא חוצה לה , וכמו שכתוב למעלה ( כה א ) : בביתו ברמה : ושאול הסיר . כי אם לא הסיר , לא היה צריך לחפש אחר בעלת אוב , כי רבות היו :

השאלות: הלא כבר נזכר למעלה ולמה כפל פה שנית מיתת שמואל, היה לו לומר ויספדוהו ברמה ובעירו לא ויקברוהו, מ''ש שהסיר את האובות היה מקומו יותר ראוי בסוף פסוק ו' :

ושמואל מת כבר הוזכר זה (למעלה כ''ה) במקומו שמת ונספד ונקבר? אמנם הזכיר זה פה שנית מצד ארבעה טעמים, {{{א}}} אמר ושמואל מת ומצד זה ושאול הסיר את האובות כו' מן הארץ כי בחיי שמואל לא פנה לזה כי מי סכל ידרוש אל המתים, בעת שחי הרואה שהגיד לכל אחד כל משאלותיו, וגם כי בימיו היו נביאים רבים שהיו מגידים כל חפץ, אבל במות שמואל נסתם חזון ופסקה הנבואה, ויחלו העם הרוצים לדעת ההוה או העתיד לדרוש באוב וידעוני, ועל ידי כן התעורר שאול לבערם מן הארץ, (ועל זה אמר ויקברהו ברמה ובעירו, שהגם שלפי הפשט, מ''ש ברמה ובעירו מוסב על ויספדו אותו שספדו ברמה ובעירו, בכל זה ממה שכתוב ויקברוהו ברמה ובעירו משמע גם כן שקברו אותו במקומות האלה, וזה יצדק גם כן מצד המליצה, שאם לא היה נסתם חזון במותו היה נחשב כי חי, כי עדן היו שואבים מי הנבואה מדליו, והגם שיקבר גופו בעירו, לא נקבר ברמה כי שם חי מצד שפעו הנוזל שם, אבל על ידי שפסק השפע קברוהו גם ברמה רצה לומר שפסק ממציאות גם שם), {{{ב}}} ושמואל מת ומצד זה ויקבצו פלשתים למלחמה, שתחלה התיראו מפני כחו של שמואל (אף שהיה דוד בתוכם) ועתה סר צל ישראל, {{{ג}}} ושמואל מת ומצד זה וירא שאול וירא ויחרד לבו, שעד עתה היה נכון לבו בטוח בזכות שמואל, {{{ד}}} ושמואל מת וישאל שאול בה' ולא ענהו וכו', ואם היה חי היה שואל את שמואל ולא הוצרך לבעלת אוב שתעלה את שמואל מקברו :

ויקבצו פלשתים הקדים ארבע סבות שהניעו את שאול לדרוש באוב, {{{א}}} ושמואל מת כנ''ל, (ס ב ה ב ') שפלשתים התקבצו וחנו בשונם שהוא בארץ ישראל והוא לא ערב לבו להתקרב אל מחניהם רק חנו בגלבוע :

וירא ויחרד . לפי שהיו פלשתים עם רב :

(ס ב ה ג שכאשר ראה מחנה פלשתים התירא מאד וראה כי לבו החרד מנבא לו רעה : (ו) (ס ב ה ד ') ששאל בה' ולא ענהו : גם בחלומות וכו', הנה בדברי הימים (א' י' י''ד) אמר וגם לשאול באוב לדרוש, ולא דרש בה' וכו', ופה אומר ששאל בה'? כי יש הבדל בין שאלה ובין דרישה, הדרישה הוא שדורש ומבקש את ה' בכל לבו ובתפלה ואם היה עושה כן היה מעביר הגזירה (על כל פנים לפי שעה) והיה נענה, אבל הוא לא דרש רק שאל דרך שאלה לבד. והמופת לזה מצד הסדר ששאל תחלה בחלומות ואחר כך באורים ואחר כך בנביאים והיה לו להתחיל לשאול בנביאים שהם שואבים מן המקור ואחריהם האורים שהוא רק הופעת רוח הקדש ואחריהם החלומות שהיא מדרגה קלה וזה מפני שלא הכין לבבו לדרוש את ה' והתחיל בדבר הקל הרחוק מן הקדושה שאין צריך הכנה כל כך, וזה שכתוב גם בחלומות וכו' :

גם באורים . לפי שהרג נוב עיר הכהנים , לא נענה :

בה' . רצה לומר : בנביאים ואורים ותומים , וביודעים שאלת חלום : ולא ענהו . בכל מה ששאל , גם בחלומות גם באורים וכו' [ ואף שהאורים היו עם אביתר שהלך עם דוד , אפשר לומר ששלח אליו אנשים לשאול בו ] :

ולא ענהו ה' גם בחלומות גם באורים גם בנביאים . מלת גם הראשון הוא להורות שלא ענהו באחד מאלו האופנים על דרך אמרו גם לי גם לך לא יהיה והרצון שלא ענהו בחלומו' על יד בעלי החלומות הצודקים כשהיו משימים רעיוניהם בהקיץ על זאת השאלה כדי שתבא להם ההודעה בחלום ויותר נפלא מזה שלא ענהו באורים אשר מדרן . הנשאל בהם שיבא לו מענה אם לא יהיה זה בסבת חטא כמו שמצאנו בשאול כששאל באלהים שלא ענהו מצד מה שעבר יהונתן בנו על השבועה במה שטעם מהדבש וידמה שלא היה שם כהן ראוי שתשרה עליו רוח הקדש להיות נשאל באורים ובתומים כי כבר הרג שאול נוב עיר הכהנים שהיו בה הכהנים החשובים והנמלט מהם היה עם דוד או היתה הסבה על שלא באהו מענה חטא שאול או יתקבצו שתי הסבות יחד ויותר נפלא מזה שלא ענהו על יד הנביאים עם רבויים כמו שקדם וירא את להקת הנביאים :

אשת בעלת אוב . לפי שמצויה יותר בנשים , וכן נאמר בתורה ( שמות כב יז ) : מכשפה לא תחיה :

בקשו לי אשת בעלת אוב . הנה זה היה חטא עצום ולזה גנה שאול על זה החטא כמו שנזכרו חטאיו וגם שאול באוב לדרוש :

ואדרשה בה, משמעות הלשון שתחלה לא היה דעתו לשאול באוב עצמו, (שהנשאל באזהרה) רק רצה שהאשה תשאל, והוא ידרוש בה לדעת מבוקשו מן האשה לא מן האוב, וחשב שבזה לא הזהירה התורה, רק אחר כך על ידי שהתחיל שמואל לדבר אליו נסתבב ששאל באוב עצמו :

ויתחפש שאול . שינה בגדיו , וכן ( מלכים-א כב ל ) : התחפש ובא במלחמה ; וכן ( איוב ל יח ) : ברב כח יתחפש לבושי , וכן תרגם יונתן : ואשתני שאול : ויבאו אל האשה לילה . יום היה , אלא מתוך צרתם היה דומה להם לילה , כך דרש רבי תנחומא ( פרשת אמור ב ) :

קסמי נא לי . עשי בעבורי קסם במעשה אוב , והוא העליית המת , ונשאלין בו :

ויתחפש . ענין חליפות והשתנות הכסות באחר , כמו ( מלכים א כב ל ) : התחפש ובוא במלחמה : קסמי . הוא שם כולל לכל מיני הקסם :

ויתחפש שאול . ר''ל שנה בגדיו כדי שלא יכירוהו רואיו וישיג מפני זה מבוקשו על יד האשה בעלת אוב : קסמי נא לי באוב . ראוי שתדע כי ענין האוב הוא לעורר הדמיון כדי שיגיע לו מין ממיני הקסם ולזה לא ישמע קולו כי אם לשואל והוא ישמע קול נמוך מאד כאמרו והיה כאוב מארץ קולך וכבר בארנו בשני מספר מלחמות ה' מה שיש בענין ההודעה אשר תגיע בקסם מהחסרון והנה אמרו ז''ל שענין האוב הוא שהמעלה את המת הוא בלתי שומע דבר אבל רואה תמונת המת הוא והשואל לא יראה התמונה ההיא אבל ישמע דברים מה לפי מחשבתו על שאלתו ולזה לא ראה תמונת שמואל זולת האשה אשר העלתהו ולא שמעה היא הדברי' אבל שמע אותם שאול כי היא שמה התבודדותה כדבר התמונה ההיא ולזה הראתהו לה דמיונה אחר עשותה פעולות מה לעורר דמיונה והתבודדותה בזה ואולם שאול לבדו שמע אלו הדברים להתבודד דמיונו בדבר השאלה עם מה שעוררה היא דמיונו בפעולות שעשתה ולזה ייוחס זה הקסם לזה ומפני זה אמר קסמי נא לי באוב וידמה כי אחר שעשתה מה שעשת' לעורר זה הקסם נתברר לה מי הוא זה אשר העלתה אותו ושהשואל ממנה זה הוא שאול ולזה זעקה האשה בקול גדול בראותה תמונת מי שהעלתהו כי ממנה התבאר לה שאשר העלתה אותו הוא שמואל הנביא לא איש אחר שיהיה שמו שמואל ושהשואל ממנה הוא שאול :

ויתחפש, הערים לבל תכירהו, {{{א}}} ששנה מלבושיו. {{{ב}}} וילך הוא ושני אנשים עמו, שאין דרך המלך ללכת עם שני אנשים לבד, {{{ג}}} ויבאו אל האשה לילה, ואין דרך המלך ללכת בלילה, {{{ד}}} שלא אמר תיכף שרוצה להעלות את שמואל, שאז תבין שאינו הדיוט שלא יערב ההדיוט את לבו להעלות הנביא :

מתנקש . מבקש תקלה :

מתנקש בנפשי . להיות מתה על ידי שאול :

מתנקש . רוצה לומר מסיר המוקש והצרה שעליך , להשאיר בי :

חי ה' . הריני נשבע : חי ה' אם יקרה לך עונש בדבר זה :

יקרך . מלשון מקרה : עון . ענין עונש , וכן ( איכה ה ז ) : ואנחנו עונותיהם סבלנו :

ותזעק בקול גדול . שראתהו עולה שלא כדרך העולים , שהמעלה בזכורו , עולים רגליהם למעלה , וזה עולה ראשו למעלה , בשביל כבודו של שאול ( תנחומא שם ) :

ותרא האשה . אמרו רבותינו ז''ל ( מדרש תנחומא אמור ב ) : המעלה , רואהו ואינו שומע קולו , והנשאל , שומע קולו ואינו רואהו : למה רמיתני . מבלי הגיד לי שאתה שאול , ובעבור כי דרך העולים לעלות ברגליהם כלפי מעלה , וזה עלה בראשו כלפי מעלה , ידעה בזה שהוא שאול , ובעבור כבוד המלכות עלה בראשו כלפי מעלה ( שם ) :

ותרא האשה, המפרשים האריכו בדבר הזה מאד, באשר יפלא איך יצוייר שאשה בכשפיה תמשול על נפש הנביא הצרורה בצרור החיים ממעונה להיות כאוב מארץ קולה? ויאמר הגאון ר' שמואל בן חפני שכל מעשה האוב היה דבר כזב והתולים. ויאמר הרלב''ג שהיה מפעולת כח הדמיון, וכל זה לא יכילו הכתובים האומרים שהיה הדבר ממש, ושנבא לו מה יהיה למחרת, ומי ימלוך אחריו, ויאמר רב האי גאון ורב סעדיה שלא האשה החיתה את שמואל רק הבורא החייהו למען יודע לשאול העתיד לבוא עליו ועל ביתו, ואם היה כן מדוע לא ענהו באורים ובנביאים? ויאמר מהרי''א ששד התלבש בגופו של שמואל והוא אשר קראוהו הכתובים בשם שמואל מצד גופו. ויאמר בעל עקדת יצחק שהיא התחילה בפעולה ועל ידי כן התעורר שמואל מעצמו לא על ידי הכרח האוב. אולם למה לנו הדחוקים העצומים האלה, הלא חכמינו זכרונם לברכה באגדותיהם ספרו מעשה אוב שהיה נוהג עדיין בימי חכמי המשנה והתלמוד, והעידו שהיה בכחם להעלות הנפשות מקבריהם ממש, ואמרו שהמעלה רואהו והנשאל שומע את קולו, ואמרו שאם הנשאל הוא הדיוט עולה וראשו למטה ואם הוא מלך עולה כדרכו, וכל זה ספרו מצד שהיתה המלאכה הזאת נודעת, נוהגת בימיהם, וידעו כל סגולותיה. אולם אשר תתפלא איך ימשול הכישוף על נפש הנביא, כבר בארתי בדרוש מיוחד, כי הנשמה הנאצלת מלמעלה היא תסתלק תיכף במות האדם ותשוב אל האלהים אשר נתנה. אולם הנפש ההיולאנית המתהוה עם הגויה היא לא תסתלק עד כלות הגויה בקבר אחר י''ב חדש, כמ''ש כל י''ב חדש היא עולה ויורדת, כי י''ל קשר עצמי עם הגויה, וכל עוד שלא נעשה בה מלאכת האלכימיאה על ידי הצירוף והזיכוך שיבלה הגוף ויתפרדו חלקיו, עדיין היא למטה ויש כח להאוב למשול עליה, ויש לה כח להגיד עתידות על ידי פעולת הקסם, ובכ''ז נשמת שמואל העליונה בכבודה תעמוד לפני ה' בארצות החיים, כי רק הרוח שהוא דבוק עדיין עם הגויה האוב שליט ברוח לכלוא את הרוח על ידי הקסם, וזה שכתוב ותרא האשה את שמואל ותזעק שראתה שעלה כדרכו וידעה שהנשאל הוא המלך, לכן אמרה למה רמיתני ואתה שאול :

אלהים ראיתי עולים מן הארץ . מלאכים שנים , משה ושמואל , שנתיירא שמואל שמא אני מתבקש בדין , והעלה משה עמו ( כדאיתא בחגיגה ד ב ) :

אל תיראי . מכל מקום אל תיראי ואם אני שאול : כי מה ראית . כי אם אמרי מה ראית : אלהים . רוצה לומר : אדם גדול , וכן ( שמות כב כז ) : אלהים לא תקלל : עולים . לפי שאמרה אלהים בלשון רבים כי כן יאמר בדרך לשון כבוד על ענין אדנות , לזה אמרה גם 'עולים' בלשון רבים , וכן ( לעיל ד ח ) : האלהים האדירים האלה וכו' המכים :

אלהים ראיתי שבזה שראתה אותו עולה כדרכו כדרך הרוחנים הרגישה שהוא המלך כנ''ל, וחכמינו זכרונם לברכה אמרו שעלה משה עמו, רצה לומר שאחר שכל הנביאים קבלו ממנו יש להם חלק מה מכחו, וכח זה שהיה ברוחו עלה עמו. והיא שהשיגה זאת בדרך התגשמות ראתה שנים עולים. ועל זה אמרה איש זקן עלה כוונה על משה שהיה זקן בן ק''ך. והוא רצה לומר שמואל עטה מעיל :

מה תארו . שלשה דברים נאמרו באוב : המעלה אותו , רואהו ואינו שומע קולו , והנשאל לו , שומעו ואינו רואהו , ולפיכך שאל מה תארו , ואחר , לא רואהו ולא שומעו ( תנחומא שם ) : והוא עוטה מעיל . שהיה רגיל ללבוש מעיל , שנאמר ( לעיל ב יט ) : ומעיל קטן תעשה לו אמו , ובמעילו נקבר , וכן עלה , וכן לעתיד לבא יעמדו בלבושיהם ( תנחומא שם ) :

מה תארו . לשתדע אשר הוא אדם גדול : והוא עוטה מעיל . והוא מלבוש המיוחד לאדם גדול וחשוב :

עוטה . מעוטף , כמו ( תהלים קד ב ) : עוטה אור כשלמה : ויקוד . כפה הקדקוד : אפים . על פניו :

הרגזתני . החרדתני : גם ביד הנביאים גם בחלומות . אבל באורים ותומים לא אמר לו , ואף על פי ששאל בהם כמו שאמור למעלה , שהיה בוש ממנו על שהרג נוב עיר הכהנים : ואקראה לך . לשון ואזעק אחריך , כמו ( שמואל-ב א ו ) : נקרא נקראתי בהר הגלבוע ; וכמו ( שם כ א ) : ושם נקרא איש בליעל , הוצרכתי להיות נקרא אליך , שתודיעני מה אעשה :

הרגזתני . החרדתני ממקום מנוחתי , להעלות אותי פה : גם ביד הנביאים . אמרו רבותינו ז''ל ( ברכות יב ב ) שלא אמר גם באורים , לפי שנתבייש להזכיר האורים לפני שמואל , על שהרג כהני נוב השואלים באורים :

הרגזתני . ענין תנועת החרדה ממקום המנוחה , כמו ( איוב ט ו ) : המרגיז ארץ ממקומה :

ויאמר כבר בארנו ששאול לא היה דעתו לשאול האוב עצמו, רק על ידי שקם והשתחוה התחיל שמואל לדבר אליו. ויאמר שאול צר לי מאד, חשב ג' דברים, {{{א}}} שפלשתים נלחמים בו, {{{ב}}} שה' סר מעליו הוא רוח אלוה שהיה עליו כמ''ש ותצלח עליו רוח ה' רוח גבורה ואומץ הלב אשר חלף ממנו, שעל ידי כן חרד לבו. {{{ג}}} ולא ענני עוד שזה סימן רע לו (וחשב הסדר נביאים וחלומות שבוש לאמר שהקדים חלומות לנביאים שזה מורה על התרשלו מדרוש בה' (כנ''ל ו'), וכן לא הזכיר אורים כי בוש על הריגת עיר הכהנים כדברי חכמינו זכרונם לברכה (בפ''ק דברכות) ומצד זה ואקראה לך וכו' :

ולמה תשאלני . הרי שאלת מן הנביאים החיים : ויהי ערך . ( תרגום : ) והוה בסעדיה דגברא דאת בעיל דבביה : ערך . לשון שונא . וכמה יש במקרא , ( ישעיהו יד כא ) ומלאו פני תבל ערים ; ( מיכה ה יג ) . והשמדתי עריך ( דניאל ד טז ) . חלמא לשנאך ופשרה לערך ; ( דניאל ד טז ) :

ולמה תשאלני וכו' . רצה לומר : מה היא השאלה , הלא בעצמך תאמר שה' סר ממך : ויהי ערך . ומעתה הוא בעזר שונאך , והוא דוד :

ערך . אויביך , כמו ( תהלים קלט כ ) : נשוא לשוא עריך :

ויהי ערך . ר''ל שונאך :

ולמה תשאלני הלא מן הג' דברים שאמרת היה לך לדעת התשובה, כי מ''ש וה' סר מעלי, התשובה היא, וה' סר מעליך ועל ידי כן ויהי ערך רצה לומר ניתן הויה וקיום אל המעורר אל מלכותך שהוא דוד, (כמ''ש למעלה ט''ז ותצלח רוח ה' על דוד ומעם שאול סר) :

לרעך לדוד . ובחייו לא הזכיר לו שמו , אלא ונתנה לרעך הטוב ממך ( לעיל טו כח ) , לפי שהיה ירא ממנו שלא יהרגנו , לפי שמשחו למלכות ( תנחומא שם ) :

לו . לערך שזכר , והוא דוד :

ויעש (על הב') מ''ש ולא ענני עוד גם בנביאים וכו' התשובה היא, כי ה' יענה ויודיע הגזירה השמימיית משני טעמים, {{{א}}} שאם עדיין יש תקנה בתשובה יודיעהו כדי שיתן על לבו לשוב ותתבטל הגזירה, וזה לא שייך פה שהובטח המלכות לדוד, והגם שאתה תיטיב מעשיך, אי אפשר שישנה את הטוב שהובטח לדוד, וזה שכתוב ויעש ה' לו (ר''ל לערך) כאשר דבר בידי ויקרע וכו' ויתנה לרעך לדוד וזאת אי אפשר להשתנות, (ט עם ב ') שיודיע את הגזירה כדי שידע מאיזה חטא נגזר עליו וגם זה אין צריך פה כי החטא ידוע לך, והוא.

כאשר וכו' . רצה לומר : כאשר עשית אתה לבלי שמוע בקול ה' , על כן וכו' עשה לך ה' וכו' : הדבר הזה . שבאו עליך פלשתים , וה' לא ענך :

כאשר לא שמעת בקול ה' וכו' בעמלק, על כן הדבר הזה עשה לך ה' היום הזה, ואם כן כבר ידעת הסבה שבעבורה נענשת, כמ''ש ויעש ה' כאשר דבר בידי, ואם כן לא היה שום צורך שיענה אותך :

אתה ובניך עמי . במחיצתי :

עמי . בקבר כמוני . ורבותינו ז''ל ( שם ) אמרו ; עמי במחיצתי : מחנה ישראל . רצה לומר : ערי תחנותם , כמו שכתוב בענין שעזבו את הערים , ובאו פלשתים וישבו בהן :

מחר אתה ובניך עמי . ר''ל שיהיו מתים כמוהו , והנה בענין ההודעה ההיא אשר הגיע לשאול ספקות ראוי שנשתדל בהתרתם , הספק האחד איך יתכן שתגיע נבואה לשמואל אחר המות וזה בלתי אפשר לפי מה שביארנו מענין הנבואה ומהותה בשני מספר מלחמות ה' כל שכן שיגיע ממנו דבור מורגש לשאול עם העדר ממנו כלי הדבור , והספק השני איך יתכן שיגיע באמצעות בהעלאה באוב מאמר כזה שהוא נבואיי לפי מה שביארנו מענין אלו ההודעות במאמר השני מספר מלחמות ה' , ואנחנו אומרים בהתר הספק הראשון כי על דרך האמת לא הועלה ממנו ולא הגיע ממנו דבור לשאול על דרך האמת אבל היה זה כלו פועל מפעלות הדמיון כמו שזכרנו ומזה הצד הותר הספק הראשון , ואולם הספק השני יותר ממה שאומר והוא כי שאול היה לו כח מה נבואיי כאמרו הגם שאול בנביאים והנה עם התעוררות דמיונו מזה הפעל ומה שהתאמ' לו מדברי שמואל בחייו שנתבאר לו מהם שהשם יתברך קרע הממלכה ממנו ונתנה לדוד כמו שאמר שאול לדוד ידעתי כי מלוך תמלוך וגו' ונתבאר לו בחוש היות השם יתברך עם דוד והיותו סר ממנו הגיעו מזאת הפעולה כל אלו הדברים הנזכרים פה וקצתם היו נודעים לו קודם זה וקצתם נודעו לו בזה המקום מצד כח מה נבואיי והוא אמרו ויתן ה' גם את ישראל ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי וגו' ובכאן הותרו אלו הספקות באופן שלם לפי הנראה לנו :

ויתן (על הג') מ''ש ופלשתים נלחמים בי, התשובה היא כי יתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים, באשר נשתתפו בחטא, כי חמל העם על מיטב הצאן והבקר והיה להם למחות ביד שאול אחר שהודיעם פקודת הנביא. עד כאן דבר אליו לאמר למה תשאלני, התוכח על שהרגיז אותו להעלותו בחנם. עתה בא להודיע לו עקר שאלתו, א''ל דע כי נגזר העונש, ומחר הוא זמנו, בין עליך, כי מחר אתה ובניך עמי בין על ישראל, כי גם את מחנה ישראל יתן ה' (מחר) ביד פלשתים :

ויפול וכו' . להשתחוות לשמואל : גם כח . מלבד מה שהיה מתבהל מדברי שמואל , עוד הלך ממנו כחו גם בעבור מניעת האכילה :

מלא קומתו . רוצה לומר כל קומתו :

ויפל {{{א}}} מצד החרדה, שעל זה אמר וירא מאד, {{{ב}}} מצד שלא היה בו כח וכו' :

הנה שמעה וכו' . לקסום באוב : ואשים נפשי בכפי . רצה לומר : כמו האוחז דבר מה בכפו , נוחה היא לפול כאשר יפתח כפו , כן הפקרתי נפשי וסכנתי בעצמי לעבור אזהרת המלך , כי בעת הקסם לא ידעה עדיין שהוא שאול :

הנה שמעה רצה לומר {{{א}}} שמעתי במקום סכנה ויראת המלכות, ואשמע את דבריך להעלות נביא קדוש ה' :

כי תלך בדרך . אם כן מהצורך לחזור אחר הכח :

ועתה ראוי שתשמע גם כן בקולי לאכול, {{{ב}}} ראוי שתעשה זאת למען ויהי בך כח כי תלך בדרך :

ויפרצו . הוא הפוך ( בראשית יט ג ) : מן ויפצר בם , וענינו רבוי הדברים :

עגל מרבק . ( תרגום : ) עגל פטים :

ותופהו מצות . לבל יתעכב עד החימוץ :

מרבק . מפוטם במרבק , והוא המקום יפטמו בו עגלים , כמו ( עמוס ו ד ) : ועגלים מתוך מרבק : ותלש . מלשון לישה : ותפהו . מלשון אפיה :

ותגש . והקריבה :