עתה אספה יום אחד . שמא יארוב ויבא עלי פתאום :

עתה אספה . כי אחר שכרת כנף המעיל , חשב שלא יוסיף עוד לרדוף אחריו כאשר בתחלה , אבל אחר שראה שעם כל זה רודפו , וחשש עוד כי פן בעבור שרואה טוב הצלחתו , ישכיל עוד לבוא פתאום ויהיה נספה ביום אחד , רצה לומר : מבלי דעת טרם בואו : לבקשני עוד . כאשר בקשני עד הנה בכל גבול ישראל :

אספה . ענין כליון : ונואש . מלשון יאוש , כמו ( ישעיהו נז י ) : לא אמרת נואש :

עתה אספה יום אחד ביד שאול כי לאו בכל יומא מתרחיש ניסא, וגם שהעושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, וחשב פן כבר כלו זכיותיו בשתי הצלות הקודמות, וזה שכתוב אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ובזה אנצל מג' טעמים, {{{א}}} כי בעודי בארץ חושב שאול שאני אוסף אלי אנשים כדי למרוד בו, לא כן אם אהיה בארץ פלשתים, וזה שכתוב ונואש ממני שאול, {{{ב}}} שאחר שידע שלא ימצאני יתיאש מלבקשני, וזה שכתוב ונואש שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל, {{{ג}}} אף שיעלה על לבו לילך אחרי לארץ פלשתים ונמלטתי מידו כי יצילני מלך פלשתים :

אל אכיש . אף שמבראשונה פחד ממנו והתהולל בידם ונמלט , אבל כאשר בא ושש מאות איש עמו , ואף נודע שנבאש בשאול , השלים עמו אכיש לשבת אצלו , ולהיות סר למשמעתו :

ויקם דוד ויעבר הגם שכאשר ברח תחלה אל אכיש היה בסכנה (כנ''ל כ''א) אז בא יחידי וחשדו שבא כמרגל וגם לא היה מקוה תועלת מאיש אחד, לא כן עתה שבא עם שש מאות איש שלא נחשדו למרגלים והיה מקוה שיהיו מאנשי חילו ליום קרב ומלחמה, וזה שכתוב ויעבר הוא ושש מאות איש :

[{{{ט}}} עם {{{ב}}} '] תחלה בא בלא בני בית וחשש שיברח ממנו לא כן עתה שבאו איש וביתו, וזה שכתוב וישב וכו' איש וביתו :

ולמה ישב עבדך וגו' . ואהיה לך למשא :

ערי השדה . מבלי חומה סביב , כי חשב פן לא יאמין בו אכיש לתת לו עיר בצורה , כי פן ישגב בחוזק העיר וימרוד בו : בעיר הממלכה עמך . כי אהיה למשא לך , כי יתייקרו המזונות בעבור אנשי :

באחת ערי השדה . רוצה לומר באחת הערים הבלתי מוקפים חומה :

אם נא, פי' מה שהקפיד שישב דוקא בעיר המלוכה הוא. או מפני שירא ממנו פן ימרוד בו, ובעיר המלוכה יש חיל המלך, ועל זה אמר אם נא מצאתי חן בל תחשדני. או מפני שירא שהפלשתים ירעו לו בהיותו אתם שלא בעיר המלכות, ע''ז בקש יתנו לי מקום היינו מקום מיוחד נבדל מפלשתים. או מפני שירא למסור לו עיר חומה דלתים ובריח פן ישגב שם, על זה אמר בערי השדה היינו עיר פרזי :

ויתן לו וכו' את צקלג . אף שבספר יהושע ( טו לא ) נאמר שהיתה מנחלת יהודה , אולי לאחר זה לקחוה הפלשתים מידם : למלכי יהודה . כי אכיש נתנה לדוד , ולא החזירה לכל בני השבט :

ימים וארבעה חדשים . מיעוט ימים שנים , ואי אפשר לפרש ימים זה שנה , שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל , ושאול לא מלך אחר מיתת שמואל אלא ארבעה חדשים , כמו ששנינו בסדר עולם . וגם ממנין שנותיו של עלי , ועשרים שנה שהיה הארון בקרית יערים , הרי ששים שנה , צא מהם חמשים ושתים של שמואל , ושנה אחת לעיבורו עם ארבעה חדשים הללו , ושבע שנים שמלך דוד בחברון קודם שהביא את הארון מקרית יערים , נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל , יותר מארבעה חדשים :

ימים . שנה :

ימים רצה לומר בגת ישב ימים אחדים ובצקלג ישב ארבעה חדשים, ועל כן הקדים ימים לחדשים :

ויעל דוד . לשון הוה , הוא תמיד היה רגיל בכך : בואך שורה . ( תרגום : ) מן מעלנא דחגרא :

כי הנה וכו' . רצה לומד : לפי שהיו מעולם מיושבי הארץ ההיא , ולא באה עליהם מלחמה לטרדם ממנה , לזה לא היו נשמרים , ועשה בהם דוד כרצונו :

ויפשטו . התפזרו כדרך הנלחמים : בואך שורה . עד אשר תבוא לשור , וכאלו ידבר עם מי שמכיר המקום :

השאלות: אם היו יושבי הארץ איך הכה בם תחת טוב שלם רע ואיך לא התירא שיודע לאכיש? :

כי הנה ישבות הארץ, באר שפשט על אומות האלה מפני שהיו יושבות הארץ ועל ידי כן היה להם תגר עם פלשתים כדרך השכנים ולא יקפידו פלשתים על שנלחם בם, {{{ב}}} שהנה יושבות הארץ מעולם, מימות יהושע והם מן השבע עממין שקיים בהם מצות לא תחיה כל נשמה. על זה אמר בואכה שורה וכו' כמוזכר בספר יהושע :

ולא יחיה רצה לומר לא החיה מן השבי לעבדים ולשפחות כמו שיאמר אח''ז רק ולקח צאן ובקר וכו' : וישב פי' ותמיד בעת ששב היה בא אל אכיש להגיד לו :

אל פשטתם . למ''ד מתחלפת בנו''ן , כמו ויעש לו נשכה בספר עזרא ( נחמיה יג ז ) , כמו לשכה :

ויאמר אכיש . וכשהיה אכיש אומר לו : וכי לא פשטתם היום ולא עשיתם מאומה מלחמה : ויאמר דוד . והיה דוד משיב : כן פשטנו גם היום , פעם אמר לו על נגב יהודה , ופעם אמר לו על נגב הירחמאלי וכו' , למען יחשוב שהבאיש בעמו :

אל . ענינו לא : פשטתם . נתפזרתם , להלחם לשלול שלל : נגב יהודה . בדרומה של יהודה : הירחמאלי . שם משפחה מבני יהודה : הקיני . מבני חובב חותן משה , שהיו מתחברים לישראל וגרו בנחלת יהודה :

אל פשטתם . הוא כמו על והרצון בו על מי פשטתם וזה מבואר מתשובת דוד לו :

ויאמר אכיש שאלו בתמיה וכי אל פשטתם היום הלא בודאי פשטתם והיה משיב כמסיח לפי תומו על נגב יהודה וכו' שיחשוב אכיש כי נבאש בישראל :

ואיש וכו' . מאנשי הגשורי וכו' : לאמר . כי אמר ; פן יגידו לאמר שעליהם פושטים , לא על בני עמו :

משפטו . מנהגו , כמו ( לעיל ב יג ) : ומשפט הכהנים :

ואיש רצה לומר וזה היה הטעם שלא היה מביא איש ואשה מן השבי שלא יגידו לאמר שכה עשה דוד ועל ידי כן :

ויאמן . חשב שהאמת עם דוד , שהבאיש בעמו :

הבאיש . רצה לומר מאס בהם כבדבר הנבאש , כמו ( לעיל יג ד ) : נבאש ישראל בפלשתים :

ויאמן אכיש בדוד כי אמר הבאש הבאיש בעמו בישראל, רצה לומר שיצויר ילחם עם ישראל ועמו שהם שבטו יחזיקו בידו, ויצויר ילחם עם שבטו למצוא חן בעיני ישראל בל יאמרו כי נוטה אל שבטו, אבל אחר שנלחם ביהודה ובקיני שהם מישראל נבאש בכולם וממילא והיה לי לעבד עולם :