ויבאו הזפים . באו עוד הפעם :

אל מדבר זיף . ובמדבר ההוא , היתה גבעת החכילה :

בחורי אלה שבחר (כנ''ל כ''ה ג') וע''כ בחורי בשו''א ולא בפת''ח :

וירא . היה נראה לו שבא , ולא ידע עדיין בבירור :

על הדרך ודוד ישב רחוק מן הדרך, והצופים שראו שמחנה באה לא ידעו עדיין אם הוא מחנה שאול, וכן את המקום ששם יחנו, לכן :

אל נכון . כמו בנכון , רצה לומר : ידע בבירור :

שלח מרגלים ועל ידי כן וידע בבירור כי בא שאול, וגם ידע אל נכון מקום תחנותו וכל פרט :

ויבא . בתחילה הלך לרגל : סביבתיו . סביבות שאול :

במעגל . דרך המחנה לחנות בעגול , למען יראו מסביב כל הבא עליהם :

ושאול שוכב במעגל . ר''ל במחנה והוא היה בדמות עגול למען יראו הבאים אליהם מכל הצדדים :

המקום אשר שכב שם שאול ואבנר מופרדים מן העם, ומפרש שאול שוכב במעגל שהיה עיגול סביביו בל יקרב איש שמה, ושאול כבר שכב והעם לא שכבו עדיין רק חונים מקצתם שוכבים ומקצתם הולכים ויושבים :

ויען דוד . אחרי שובו אליהם :

מי ירד שבבואם לילה יחשבו שהם מבני המחנה :

מעוכה . נעוצה :

מעוכה . נעוצה , וקרוב הוא מלשון ( ויקרא כב כד ) : ומעוך וכתות : מראשותיו . סמוך לראשו :

השאלות: מ''ש והנה שאול שוכב וכו', כבר נזכר בפסוק ה' שם אמר חונים ופה אמר שוכבים? :

והנה שאול שכב כו' ואבנר והעם שכבים עד שבאו לשם כבר שכבו כל העם (לכן קראם עתה בשם עם לא מחנה כי לא חנו עתה כמחנה ושומרים סביביה) :

ובארץ . עד שתנעץ החנית גם בארץ : פעם אחת . את זה אעשה בפעם אחת , ולא אצטרך להכותו מכה שניה :

סגר . ענין מסירה , כמו ( עמוס א ו ) : להסגיר לאדום : אשנה . מלשון שנים :

סגר אלהים חשב שזה ודאי השגחיי שישנו כולם כדי שיכהו. ולא אשנה לו בל תפחד שיקיץ על ידי המכה ויצעק, כי אמיתהו בפעם הראשון :

ונקה . ויהיה נקי מעונש , בתמיה :

אל תשחיתהו אף שהוא רודף ומותר להרגו, בכ''ז מי שלח ידו במשיח ה' ונקה :

חי ה' . יש אומרים , ליצרו נשבע , ויש אומרים , לאבישי נשבע , אם תהרוג את הצדיק , אני אערב דמך בדמו : כי אם ה' יגפנו . יקרב מיתתו : או יומו יבא . יום שזמן מיתתו בו :

חי ה' . חזר לישבע ואמר : חי ה' שלא יאריך עוד ימים רבים , כי או ה' יגפנו בלא יומו , או מהר יבוא יומו וימות במיתה טבעית , או ימות במלחמה :

ונספה . ענין כליון , כמו ( לקמן כז א ) : עתה אספה :

חי ה' כי אם ה' יגפנו . ר''ל להמיתו בלא עתו על צד העונש : או יומו יבא ומת . ר''ל הקץ המוגבל לו לחיות כי זה הקץ מתחלף לפי עת הליד' : או במלחמה ירד ונספה . ר''ל שהוא בעצמו מצד בחירתו יסבב שימות בלא עתו וזה כי מי שלא בא עתו עדין הנה יתכן בבאו במקום הסכנה שימות בלא עתו וכבר זכרו זה בעלי חכמת משפטי הכוכבים בספריהם והוא עוד דעת תורתנו השלמה ולזה צותה לעשות מעקה לגגים למלט הבאים שם מהנפילה :

ויאמר דוד הוסיף לאמר בל תחשב שעל ידי שגם אני נמשחתי תהרגנו להקים מלכותי, כי דבר ה' שמשחני לא ישוב ריקם, על זה אמר כי ימלא קצו בא' מג' דרכים שהמיתה אפשריית, או על ידי מגפה לפני קצו, או על ידי מיתה טבעיית כי קצו קרוב, או על ידי מלחמה :

צפחת . צלוחית :

חלילה לי . עם שגם אני משיח ה' כמותו , מכל מקום חלילה גם לי מחמת מצות ה' , משלוח ידי וכו' :

צפחת . צלוחית , כמו ( מלכים א וז יד ) : וצפחת השמן :

השאלות: מ''ש חלילה משלוח וכו' כפול? :

חלילה וכו' קח נא, רצה לומר ואל תחשב שאין עון במיתתו כי רודף הוא וז''א אחר שיש הצלה אחרת והוא קח נא את החנית שעל ידי זה ניצול ממנו כמו שהיה באמת ואם כן אסור להרגו, ועל זה אמר חלילה לי מה' :

ויקח דוד . חזר דוד לקחתו בעצמו , כי לא האמין לאבישי פן יכה עמו נפש שאול : ואין רואה וכו' . בעבור השינה לא היה מי רואה אותם , ואף לא ידעו בהרגשת השמע מקול ההולך והדבור , ולא היה מי מהם מקיץ מן השינה במשך הזמן ההוא , כי מה' נפלה עליהם תרדמה , ולא היה הדבר בדרך הטבע :

ואין רואה ומפרש נגד ואין רואה ואין יודע, כי כולם ישנים (רצה לומר שלא לבד שאין רואה כי היה חשיכה גם לא היה איש יודע ומרגיש בדבורם בבואם ובלכתם) ונגד ואין מקיץ אומר כי תרדמת ה' נפלה עליהם, כי בדרך הטבע היה ראוי שיקיץ איש מן המחנה ברגש הזה, רק שהיה בהשגחה שהפיל ה' עליהם תרדמה :

העבר . מעבר המים שהיה שם : על ראש ההר . להשמיע קולו למרחוק : רב המקום . כי פחד לנפשו שלא יתפשוהו :

מקיץ . ענין הערה מהשינה : תרדמת . שינה עמוקה . וכן ( יונה א ו ) : מה לך נרדם :

ויעמד על ראש ההר מרחוק רב המקום ביניהם . הנה עמד על ראש ההר כדי שיהיה קולו יותר נשמע כי היה רוצה לדבר אל שאול מרחוק למלט עצמו מהסכנה אם יסכימו לרדוף אחריו :

רב המקום, כי יצויר שהדרך רחוק והמקום קרוב, כמו העולה לראש הר גבוה שדרכו רחוקה מאת העומד בתחתית ההר והמקום קרוב כמ''ש מקדרין בהרים, לכן אמר שהתרחק גם במקום :

הלא תענה אבנר . רצה לומר : עליך להשיב על דבדי : מי אתה . רצה לומר : איך מלאך לבך לקרא בקול על המלך , להקיצו משנתו :

אל המלך . כמו על המלך :

השאלות: מ''ש מי אתה קראת אל המלך, והלא אל אבנר קרא לא אל המלך? :

מי אתה קראת אל המלך, רצה לומר כי הקורא לשר הצבא יקרא את משרתו שיודיע לאדוניו כי רוצה לדבר עמו, והקורא אל המלך יקרא לשר הצבא שהוא משרת המלך, וחשב אבנר אחר שקרא הלא תענה אבנר, בהכרח י''ל איזה מבוקש אל המלך :

הלא איש אתה . רצה לומר . הלא אתה גדול וחשוב , ומי כמוך בחשיבות , ולפי גודל המעלה תגדל האשמה : כי בא . פן יבוא , וכאשר באמת בא אבישי ורצה להשחיתו :

איש . רצה לומר גדול וחשוב , כמו ( במדבר יג ג ) : כולם אנשים : אל אדוניך . על אדוניך :

השאלות: מז''ש הלא איש אתה וכו', ולמה אמר תחלה למה לא שמרת ואחר כך אשר לא שמרתם? :

ויאמר דוד, השיב לו, כי הנמוס הזה, שמי שיש לו דבר אל שר הצבא לא יקראהו בנכח רק על ידי משרתו, הוא רק אם הקריאה הוא לצורך הקורא או לאיזה ענין פרטי, לא כן אם הקריאה הוא בעבור ענין כללי, הנוגע למלכות אז הנמוס שיקרא לשר הצבא בנוכח לא על ידי אמצעי, באשר תוכן הקריאה מיוחד אליו מצד מעלתו, וזה שכתוב הלא איש אתה ומי כמוך בישראל, רצה לומר הקריאה מיוחדת לך לפי מעלתך הגדולה משני פנים, כי אחר שהתברר שהיתה המחנה והמלך בלא שומרים, עד שקרב איש זר עד משכב המלך לקחת החנית מראשותיו, שזה פשע גדול, אם כן יצוייר שהיה זה או בפשע שר הצבא שלא העמיד שומרים לשמור ראש המלך, או (אם העמיד שומרים) השומרים פשעו ולא עמדו על המשמר, ובזה ראויים השומרים לעונש גדול, וגם בזה עליו מוטל להענישם על שלא עשו פקודתם. וזה שכתוב על צד הא' הלא איש אתה רצה לומר אתה האיש שעליך מוטל הדבר להעמיד שומרים לראש המלך, ועל צד הב' מי כמוך בישראל ועליך מוטל להעניש את הפושע, עתה פי' דבריו, על צד הא' שא''ל הלא איש אתה ולמה לא שמרת אל אדוניך המלך רצה לומר למה לא העמדת שומרים, כי הלא בא אחד העם להשחית ואיה השומרים? והלא היה פה סכנה גלויה. ואם כן :

כי בני מות אתם . בעבור כבוד אבנר , חזר לדבר אל כולם ולפסוק עליהם המיתה : ראה אי חנית . רצה לומר : ואם תאמר שמרתם , איה החנית' מי לקחו : אשר מראשתיו . אשר היו מראשותיו :

בני מות . אנשי מות , רצה לומר חייבי מיתה : אי חנית . איה החנית : ואת צפחת . ועם צפחת :

לא טוב הדבר הזה אשר עשית רצה לומר אל תאמר כי חטאת בשב ואל תעשה, כי זה יחשב כמעשה, אחר שלא עשית המוטל עליך, ההיזק הנמשך ממנו נחשב כאילו עשית אותו בפועל, ואם על הצד הב' שעליו אמר ומי כמוך בישראל להעניש השומרים שפשעו בשמירתן, אמר חי ה' כי בני מות אתם, אשר לא שמרתם וכו' כי ועתה ראה אי חנית המלך ומבואר שלא היה שם שומר, ושהיה המלך בסכנה גדולה :

מה עשיתי נגד מלכותך ומה בידי רעה בשאר ענינים :

הסיתך בי . לשנאתי , כל הסתה לשון שומה , אמיטמינ''ט בלע''ז : ירח מנחה . יקבל ברחמים תפלתי , להשיב חמתך ממני : כי גרשוני . מארץ ישראל : לך עבוד אלוהים אחרים . היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ בזמן הבית , כאלו עובד עבודה זרה . ויונתן תרגם : איזיל דוד ביני עממיא פלחי טעותא :

אם ה' וגו' . אם הדבר מה' ומצד העונש , אקריב מנחה לה' , ויהי רצון שיקבל לריח ניחוח , וירף ממני : ואם בני האדם . הם הסיתו אותך עלי , כי הבחירה חפשית באדם באין מעצור : ארורים הם . בני האדם האלו : מהסתפח . מלהיות מאוסף בארץ ישראל' היות עד הנה חשבתי , כאשר ראה המלך שנמסר בידי במערה ולא הרגתיו , יחדול עוד מדלוק אחרי' אבל עתה שעם כל זה רודף אחרי , בעל כרחי ארחיק נדוד מארץ ישראל : לאמר . כאלו יאמרו אלי לך עבוד וכו' , כי גורשים אותי מבין ישראל , ללכת בין פלשתים . ויונתן תרגם : איזל דוד ביני עממיא פלחי טעותא :

הסיתך . מלשון הסתה ופתוי : ירח . מלשון ריח : מנחה . רצה לומר תשורה וקרבן : מהסתפח . ענין הקבוץ והדבוק , ואסיפת דבר אל דבר , כמו ( לעיל ב לו ) : ספחני נא :

אם ה' הסיתך בי ירח מנחה . אמר זה כי אם היה נסבה מאת הש''י הנה יהיה זה לחטא דוד ולזה אמר שהש''י ירח מנחה ממנו ויהיה בה נרצה לש''י : כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' וגו' . אמר זה לפי שמן המסבבים שירדפהו ישר' יהיה סבה שיצא דוד מכל ארץ ישראל למלט את נפשו מיד מלך ישראל וילך לו בין עובדי עבודת אלילים :

השאלות: למה תפש לשון ירח מנחה, ולמה אמר כי גרשוני היום, וזה נגרש מימים רבים? :

אם ה' הסיתך בי, גדר הסתה (והבדלו מן פתה, השיא) הוא שהמסית מורה להניסת שיהיה לו איזה תועלה בהדבר, רצה לומר אם המחשבה שאתה חושב שיגיע לך תועלת מהריגתי היא סבה מאת ה'. ירח מנחה המנחה נלוה תמיד עם הקרבן וטפל אליו, ורצה לומר את העולה כבר העליתי לרצון ועתה הוספתי את המנחה שבאה עם העולה כמ''ש עולה ומנחה. ורצה לומר שמה שלא הרגו בפעם הראשון כשכרת כנף מעילו יחשב כקרבן הבא לרצות. ומה שלא הרגו עתה שנית יחשב כמנחה הנלוה אל הקרבן, ותחשב לי לצדקה ואם בני האדם הם המסיתים, ארורים הם לפני ה', רצה לומר הגם שאמחול להם על צערי לא אמחול להם מה שנוגע לה' ולעבודתו, כי גרשוני היום רצה לומר כי עתה גמרתי בדעתי לצאת מארץ ישראל אל ארץ פלשתים וכמ''ש בסימן שאח''ז, ואם כן בסבתם אני נגרש מהסתפח (גדר פעל ספח הוא תוספת טפל אל העקר, רצה לומר שהיה מרוצה להיות טפל בנחלת ה' ואינו רוצה שם שום משרה וחלק ונחלה) בנחלת ה' לקיים מצות התלויות בארץ, לאמר לך עבד אלהים אחרים, שאהיה בחוץ לארץ תחת צל השרים העליונים רחוק מהשגחת ה' הדבקה בארץ הקדושה :

הקורא . עוף ששמו קורא , ובלע''ז פרדי''ץ , וכן ( ירמיהו יז יא ) : קורא דגר ולא ילד , ומרדף אחר קני שאר עופות , ויושב על בציהם :

אל יפל דמי . רצה לומר : מה שאני תמיד בסכנה וכאלו דמי נשפך , הדם ההוא לא יפול ארצה מנגד פני ה' , כנגדו תעמוד לבקש נקם : כאשר ירדוף . רצה לומר : המלך מתמיד ומתענג לבקש פרעוש הקופץ ממקום למקום , כאשר מלך מהמלכים מתענג לרדוף בהרים אחר הקורא , והוא שם עוף אשר יתענגו המלכים לרדוף אחריו ולצודו , ורצה לומר : רודף הוא אחר הדיוט , כאלו אחר שר גדול וחשוב :

פרעש . הוא כינה שחורה : הקורא . שם עוף , כמו ( ירמיהו יז יא ) : קורא דגר :

השאלות: בלשון הזה דחקו המפרשים? :

ועתה אל יפול דמי ארצה רצה לומר עתה שגמרתי בדעתי לגור בחוץ לארץ לא יפול דמי ולא תוכל להרגני, כי יצא מלך ישראל ולכן אני מוכרח לברוח לחוץ לארץ כאשר ירדף הקרא בהרים אמר על עצמו שם הקורא בהרים שעומד בהרים וקורא מרחוק כמו שעשה עתה, ובמה שרודף את הקורא הזה דומה כרודף אחר פרעוש הקופץ ממקום למקום :

שוב . חזור לביתי , כי לא אעשה לך עוד רעה , בעבור כי חשובה ויקרה נפשי בעיניך : הנה הסכלתי . במה שאני רודפך עשיתי סכלות , על כי ראיתי שה' עמך , ואף הרביתי לשגות לרדפך על לא דבר :

יקרה . ענין חשיבות : הסכלתי . מלשון סכלות וטפשות : ואשגה . מלשון משגה ושגגה :

הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד . הרצון בו כי בזולת מה שגמלתני עתה מן הטובה הייתי משועבד מאד , לבלתי רדוף אותך כמו שנתבאר מענין כריתת דוד את כנף המעיל אשר לשאול ולזה היה סכלות רב ממני ושגגה , אמנם הסכלות היא שככר נתפרסם לי עוצם השגחת השם יתברך עליך ולזה היה ראוי שנסיר מלרדפך ואולם השגגה היא שלא זכרתי מה שגמלתני מן הטובה בנפלי בידך בהיותי במערה :

חטאתי שוב בני דוד בקש שישוב ולא יצא לחוץ לארץ כי לא ירע לו עוד. וזה משני פנים, {{{א}}} על שראה שיקרה נפשו בעיניו, {{{ב}}} על שמתחרט גם על העבר שרואה שעשה סכלות ברדפו אותו ושגה בעיונו בזה והשגיאה היה הרבה מאד :

ויעבר . כי עם כל זה , לא האמין לשאול ולהשיב בעצמו :

הנה החנית רצה לומר איני מאמין לך :

ישיב לאיש . לכל צדיק וצדיק :

איש . לכל איש ישיב צדקתו , וכלל עצמו בתפלתו על הרבים :

ביד . רצה לומר בידי : ולא אביתי . ולא רציתי :

וה' ישיב לאיש את צדקתו ואת אמונתו רצה לומר ה' ישיב את הצדקה והזכות שעשה איש, רצה לומר שיזמין לפניו שנית שיעשה הצדקה הזאת, כמו פה שעל ידי שעשה דוד את הצדק ולא הרג את שאול שהיה בידו, הזמין לו ה' מצוה זו שנית שבא שנית לידו ודוד עשה צדק ולא הרגו וזה שכתוב אשר נתנך ה' היום ביד [שנית] ולא אביתי לשלוח ידי ובזה השיב ה' צדקתי שאעשנה בפעם השנית. ועתה יפרש מ''ש וה' ישיב לאיש את אמונתו, כי :

גדלה נפשך . יקרה נפשך :

והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני ה' הנאמן לשלם מדה כנגד מדה :

ברוך אתה . רצה לומר : רואה אנכי שאתה ברוך , וגם עשה תעשה מעשים נפלאים , וגם תצליח בהם :

יכול תוכל . מלשון יכולת :