הנה שמעתי וכו' . רצה לומר : עד לא המלכתי מלך , לא יכולתי להוכיח אתכם , כי פן תחשבו שתכלית דברי המה למנוע המלכת מלך , ולזה שמעתי בתחלה לקולכם והמלכתי מלך :

(א-ב) השאלות: מה רצה בויכוח הזה הגדול?, מ''ש לכל אשר אמרתם לי הוא שפת יתר?, וכן מ''ש בני הנם אתכם אין לו ענין? :

ויאמר שמואל אחר שהשלים המלכת המלך בא להתוכח עמהם, וכבר בארנו למעלה (ח') כי בשאלה זו ששאלו להם מלך חטאו בשתים, {{{א}}} נגד כבוד שמואל במה שהעבירו אותו מהיות שופט עליהם, {{{ב}}} בכבוד ה' במה שרצו להחליף מלכות שמים במלכות בשר ודם, ונגד שני הדברים האלה התוכח עמהם. תחלה התוכח במה שחטאו נגדו. אמר, הנה שמעתי בקולכם לכל אשר אמרתם לי רצה לומר הגם שלא הייתי מחויב לשמוע אליכם בענין מה שרציתם שהמלך יהיה גם השופט אתכם, כי מן הדין אי אפשר להעביר השופט משררותו כל עוד לא מצאו בו עול ולא היה לי לשמוע רק שיהיה המלך ממונה על המלחמה לא על המשפט, בכ''ז שמעתי לכל אשר אמרתם לי שהוא מ''ש ושפטנו מלכנו :

ואני זקנתי ושבתי . אמרו רבותינו : זקנה קפצה עליו , כדאיתא במסכת תענית ( ה ב ) :

ועתה . אבל עתה הואיל והמלך מתהלך לפניכם והוחזק במלוכה , ואם כן מי הוא אשר יערב לבו להעבירו ממלכותו וגם אני זקנתי וכחי תש להחזיק עוד בממשלה , ובגי הלא המה אתכם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם , ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת אתי , ולזה אדבר עתה דברי : ואני התהלכתי . רצה לומר : ועוד הלא הייתי מתהלך לפניכם מעיר לעיר לשפוט אתכם , ולא יום ולא יומים , כי אם מנעורי עד היום הזה , ואם כן כולכם מכירים ויודעים אותי , אשר לא כן אנכי הולך בתחבולות וערמומית :

ושבתי . השיבה הוא יותר מהזקנה : הנם . הנה הם :

ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי, רצה לומר ואני לא השגתי שום טובה חלף עבודתי אשר עבדתיכם, אני זקנתי מרוב עבודה ועול הצבור שעל ידי זה קפצה עלי זקנה שלא בזמנה (כי היה אז בן חמשים שנה) ובני גם הם לא ירשו גדולתי כי הנם אתכם כאחד העם מוסרים מגדולתם. הגם שאני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה ולא היה ראוי להעבירני לא מצד שנתרשלתי בעבודת הצבור כי התהלכתי מנעורי עד היום הזה עוסק בעבודתכם, ולא מאשר מצאתם בי איזה עול מהטיית משפט ולקיחת שוחד, על זה, (ג) הנני ענו בי כי עתה לא תחניפו לי מלהגיד פשעי באשר הוא נגד ה', וגם לא תיראו מפני מלהגיד, באשר הוא נגד משיחו אשר יעשה משפט. את שור סדר בהדרגה מן החמור אל הקל, את שור מי לקחתי בחזקה ואף גם את חמור מי לקחתי הגם שהשופטים רגילים לקחת חמור לרכיבה בעת לכתם מעיר לעיר לשפוט את העם, ומוסיף את מי עשקתי, שהעשק הוא קל יותר שכובש שכר שכיר וכדומה שאינו גוזל בידים רק מונע את המגיע לו, ומוסיף את מי רצותי למי בקשתי שיתן לי איזה מתנה ברצונו, או שרשו רצץ והגם שהרצוץ גרוע מעושק בא מאוחר לענין הרבותא של התשלומין שגם רצוץ בגוף ישלם בממון וישיב נזק וצער וכו' וכ''ש שישיב ממון הנעשק, ומוסיף ומיד מי לקחתי כפר שאם נתחייב איש מיתה או מלקות ואקח מאתו כופר ממון תחת עונש הגוף שעל ידי כן אעלים עיני בו מלהענישו כפי משפטו, הגם שכופר זה יתן המתחייב בטוב לבו, ואינו עושק לעומת הנותן רק הטיית המשפט בעצמו בדבר הנוגע לה', בכ''ז אשיב לכם :

את שור מי לקחתי . לעבודתי : וחמור מי לקחתי . כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם , הייתי הולך על החמור שלי , והיה לי ליטול משלהם : את מי רצותי . כל לשון מרוצה הסמוך לעושק , לשון עשוק ורצוץ הוא , חומס דלים ורוצץ : ואעלים עיני בו . כדי להעלים עיני מן המשפט בשביל הממון : ואשיב לכם . כל מה שתאמרו :

הנני . רצה לומר : בעוד שאני פה , ענו בי נגד ה' ונגד המלך הנמשח מה' : לקחתי כופר . פדיון על פשעו : ואעלים עיני בו . ובעבור הכופר העלמתי עיני מבלי לענשו עונש הראוי : ואשיב לכם . רצה לומר : וכאשר תענו בי דבר מה בעודי פה , הנה אשיב לכם על דבריכם :

ענו . העידו , כמו ( שמות כ יג ) : לא תענה : שור מי . שור של מי : עשקתי . מלשון עושק וגזל : רצותי . ענין שבירת הגוף , וכן ( דברים כח לג ) : עשוק ורצוץ : כופר . פדיון :

מאומה . שום דבר מה :

ויאמרו לא עשקתנו תפסו הדברים האחרונים הקלים, וכ''ש שלא גזל, והוסיפו ולא לקחת מיד איש מאומה אף בדרך מתנה כי לא נהנה משום אדם, כדברי חכמינו זכרונם לברכה :

ויאמר עד . בת קול יוצאת ואומרת : 'עד' , וזה אחד משלשה מקומות שהופיעה רוח הקודש בבית דין של מטה , כדאיתא במסכת מכות ( כג ב ) :

עד ה' . ה' יהיה לעד , וגם משיחו יהיה לעד , אשר לא מצאתם בידי שום דבר שאינו הגון : ויאמר עד . רצה לומר : כל אחד אמר : בן הדבר , ה' יהיה עד , וכן משיחו יהיה עד . או שאול לבד אמר : אני אהיה עד :

ויאמר באשר יצויר שהגם שלא לקח דבר מיד איש, בכ''ז קבל שכר מקופת הצבור, באשר קופת הצבור ממסים וצדקות היו ביד השופט והיה לו רשות גם כפי הדין לקחת שכרו ופרנסתו משם, וזאת לא יוכלו המה להעיד רק ה' לבדו היודע נסתרות, ועל זה אמר עד ה' בכם כי לא מצאתם בידי מאומה אף אם תבקשו כל גנזי ביתי לא תמצאו דבר, כי לא לקחתי שכר מהצבור גם כן. ויאמר עד, מוסב על ה' הנזכר תחלה ה' אמר, עד, וכ''פ חכמינו זכרונם לברכה יצתה בת קול ואמרה עד :

אשר עשה את משה ואת אהרן . להיות נכונים לשליחותו , להוציא אבותיכם ממצרים :

ויאמר שמואל . אחר שאמרו שלא מצאו בידו מאומה , חזר לדבר דבריו להוכיחם : ה' אשר עשה . רצה לומר הלא כולכם ידעתם מעשה ה' אשר עשה עם משה ועם אהרן , רצה לומר : הנפלאות שעשה על ידם ועמהם : ואשר העלה . וכו' על ידי הנפלאות ההם העלה ממצרים :

את משה . עם משה , רוצה לומר על ידו :

והנה אמר שמואל ה' שעשה את משה ואת אהרן לעוצם השגחתו על ישראל ואשר העלה את אבותיכ' מארץ מצרים רצה בזה כי ה' שעשה כל זה יהיה לעד ביניהם , או אמר זה על צד ההודעה והרצון בו ה' הוא אשר עשה כל זה להשגחתו על זה וזה נגלה מצד האותות והמופתים שנתחדשו אז וזה יותר נכון ויותר נקשר למה שאחריו , ואחר זה הרחיב הביאור בחסדים שעשה הש''י לישראל וקצר מזה לפרסומו כי לא זכר יהושע שהנחיל להם את הארץ ולא זכר גם כן מהשופטים שהקים הש''י להם כי אם ד' ולא זכר השופט שהצילם מיד סיסרא עם שכבר זכר מה שמכרם הש''י לסיסרא וידמה שלא זכר אלו הארבעה כי אם לבאר להם שמרוב חסדי השם יתברך היה שהושיע את ישראל מאויביהם פעם על יד הבלתי שלמים מאד אף על פי שלא היו ראויים לזה מצד עצמם כמו הענין בירובעל ויפתח כי ירובעל היה עובד ע''א כשקרא השם אליו להושיע את ישראל ויפתח גם כן לא ראינו לו מעלה כי אם בגבורה ופעם הושיעם על יד השלמים מאד כמו הענין בבדן ושמואל וזה כי בדן שהוא שמשון מצאנו לו מהשלמות שכבר עשה הש''י מופת על ידו וכאשר קרא אל ה' ענהו וזה הורה על שלמותו והיותו באופן מה במדרגת הנביאים כי המופתים לא יעשה הש''י רק על יד הראוי כמו שבארנו בששי מספר מלחמות ה' ואולם שלמות שמואל הוא מבואר מאד וזה היה מעוצם ההשגחה האלהית בישראל כי כשהיה אפשר שיהיה ביניהם איש שלם ראוי שיעשה נס על ידו הקימוהו עליהם לשופט והושיעם על ידו וכשלא היה ביניהם איש בזה התאר הושיעם ג''כ על יד בלתי שלם ואם אינו ראוי לכך מצד יתרון השגחתו על ישראל וכאילו אמר זה להורות להם כי לא יצטרכו למלך להלחם מלחמותיהם כי ה' אלהי ישראל הוא מלכם ויושיעם כאשר ישובו אליו כמו שעשה בימי השופטים ששלח להם שופטים להושיעם ואם יסורו מדרכי התורה לא יועיל להם המלך אבל תהיה יד ה' בהם כמו שהיתה באבותיהם שלא היה להם מלך :

ויאמר שמואל הודיע להם כי הקול הזה שאמר עד הוא קול ה'. וזה שכתוב ה' אשר עשה את משה ואת אהרן שהכינם להיות שופטי ישראל ואשר על ידי השופטים הנאמנים האלה העלה את אבותיכם מארץ מצרים, הוא אשר הופיע עתה וקרא עד, וענתה בי צדקתי כצדקת השופטים משה ואהרן :

ואשפטה אתכם . אתוכח עמכם :

ועתה . רצה לומר : הואיל וידעתם , עמדו ואתוכח עמכם על כל צדקות ה' וכו' , רצה לומר : נצחון הויכוח יהיה עם הצדקות :

ואשפטה . אתוכח , כמו ( יחזקאל כ ד ) : התשפוט אותם :

(ז-יא) השאלות: מ''ש ואשפטה אתכם מה היא התוכחה הזאת מביאת יעקב וממה שנמכרו ביד סיסרא, ולמה זכר את בדן שהוא שמשון קודם יפתח והוא היה מאוחר ממנו? :

ועתה אחר שהתוכח עמהם על מה שחטאו נגדו התחיל להתוכח ע''מ שחטאו נגד ה', וזה שכתוב ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' לאמר מה מצאתם בו עול כי מאסתם במלכותו, זכרו את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם :

כאשר בא . רצה לומר : וזה הויכוח שעם הצדקות , שהנה כאשר בא יעקב למצרים , היה סוף הדבר שזעקו אבותיכם אל ה' מקושי השעבוד , ושלח את משה וכו' , ולא היה להם אז מלך ללחום מלחמתם :

ויושיבום . מלשון ישיבה :

כאשר מפרש תחלה את אבותיכם. כאשר בא יעקב מצרים. לא הושיעכם על ידי מלך רק כאשר התפללו לפניו הושיעם על ידי נביאיו (ותפס כאשר בא יעקב מצרים, כי נבדלה צרת מצרים מצרות שאחר כך, שגלות מצרים לא היה מסבת חטא קדום רק כדי להיטיבם באחריתם ולהביאם אל המקום הזה ועל ידי כן נתגלגל הדבר שבא יעקב מצרים) :

וישכחו . ובבואם לארץ שכחו את ה' , ומסרם ביד הגוים : וילחמו בם . רצה לומר : כי מתחלה לחמו בישראל , ולאחר זמן מסרם ה' בידם :

וימכור . מסרם , וכאלו מכרם :

וישכחו וכן אחר כך ראיתם כי לא סרה השגחת ה' מאתכם, וזאת ראיתם משני צדדים, {{{א}}} שבעת מריכם תיכף יסר אתכם כאשר ייסר איש את בנו בהשגחת עליו, {{{ב}}} שבעת שבתם עדיו תיכף הושיעכם. ועל הצד הא' אומר וישכחו את ה' אז תיכף הענישם וימכר אתם וכו' וילחמו בם רצה לומר פעמים מכר אותם בהחלט ביד אויביהם עד ששלטו האויבים עליהם, וזה היה ביד סיסרא וביד פלשתים בימי שמשון שהיו ישראל תחת ידם, ופעמים רק לחמו בם ועדן לא שלטו עליהם וזה היו פלשתים בימי שמואל שעלו על ישראל למלחמה ומלך מואב בימי יפתח שאז עברו בני עמון (שהיו מתאחדים עם מואב) את הירדן להלחם בם. ועל זה אמר מלך מואב, שטענתו היה מצד שלקחו מדינת מואב ומצד שהוא על ארץ מואב (שופטים י''א) :

ויזעקו . התפללו לה' , אבל לא שאלו להם מלך ללחום מלחמתם :

ויזעקו ועל הצד הב' אומר שבעת זעקו נמלטו :

ירובעל . זה גדעון : בדן . זה שמשון , שמשבט דן בא : ואת יפתח . הרי שלשה קלי עולם , עם שלשה חמורי עולם , משה ואהרן ושמואל , לומר לך , הקל בדורו , כחמור בדורו , כל בית דין המתמנה על הדור , צריך לילך אחריו כאלו הוא אביר שבאבירים :

וישלח ה' את ירובעל וכו' . עם כי לא היו מולכים בישראל , הציל ה' אתכם על ידיהם , מיד אויביכם היושבים מסביב :

ירובעל . זה גדעון : בדן . בן דן , זה שמשון מבני דן :

וישלח רצה לומר בעת שמסר אותם ביד אויביהם שלח את ירובעל ואת בדן הוא שמשון, שבימים האלה משלו האויבים עליהם. ובעת אשר רק לחמו בם שלח את יפתח ואת שמואל, שהם עזרום במלחמתם כמבואר, ונגד הא' אומר ויצל אתכם מיד איביכם, רצה לומר על ידי ירובעל ובדן הציל אתכם מיד אויביכם כי אז הייתם בידם. ונגד הב' אמר ותשבו בטח רצה לומר על ידי יפתח ושמואל היה לכם מנוחה ממלחמת האויבים וישבתם בטח באין מחריד :

ותראו . רצה לומר : אבל אתם כאשר ראיתם שבא עליכם מלחמה , אמרתם לי לא נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם במלחמה , כי אם מלך ימלוך עלינו והוא ילחום מלחמתנו : וה' וכו' . אבל ה' הוא מלככם , והוא הלוחם מלחמותיכם עם השופט אשר יהיה , ואם כן הסכלתם עשו בשאלת המלך כי הלא אמרתם שלא מצאתם בידי מאומה , והלא ראיתם שאין מעצור לה' להושיע ביד השופט , ומבלי מלך :

השאלות: הלא ביאת נחש היה אחר שהומלך שאול? :

ותראו, ואחר שראיתם שהשגחת ה' חופף עליכם כל היום, למכור אתכם ביד אויב בעת מריכם ולהושיעכם עת תשובו אליו, עתה שראיתם מלך בני עמון בא עליכם, שכחתם שני הצדדים האלה, {{{א}}} לשום לב שבא עליכם אויב מפני שמאסתם מלכותו ורציתם במלכות בשר ודם, {{{ב}}} לשוב מחטא זה כדי שיושיעכם, ותאמרו לי לא רצה לומר לא נשוב מחפצנו במלך רק כי מלך ימלך עלינו, הגם שבחנתם שה' אלהיכם מלככם, וכמו שהעברתם אותי משופט כן מאסתם את אלהיכם ממלוך עליכם :

ועתה הנה המלך . אבל עתה מה שעבר אין , כי הלא המלך הנה הוא מולך ועומד : אשר בחרתם . רצה לומר : הלא זהו המלך אשר בעבור התשועה שעשה בחרתם בו , אחר אשר שאלתם על המלך והקב''ה הסכים על ידכם והמליכו , חזרתם ובחרתם בו מעצמיכם , ואם כן אחר כל זאת שוב אין להשיב , ומלוך ימלוך :

השאלות: למה כפל אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן ה'? :

ועתה הנה המלך וכו' רצה לומר עתה יש במלך הזה שני אפשריות, בצד א' הוא המלך אשר בחרתם אתם, לא ה', כי לא מדעת ה' נעשה רק מדעתכם. אשר שאלתם מפרש שהגם שלא בחרתם את האיש הזה שאול, בכ''ז הוא מיוחס לבחירתכם מצד שאתם שאלתם מלך ועל ידי זה בחרו ה', ובצד הב' והנה נתן ה' עליכם מלך אחר שבחירת האיש הפרטי שהוא שאול נעשה על ידי ה', וכפ''ז יתיחס המלך בצד א' אל בחירתכם נגד רצון ה' ובצד הב' יתיחס שהוא בחיר ה' :

והיתם גם אתם . ותתקיימו לאורך ימים גם אתם גם המלך :

אם תיראו . רצה לומר : אך אם תיראו את ה' וכו' , אז כולכם תהיו אחר ה' , כי הוא ילך לפניכם למלחמה , ואתם תלכו אחריו :

תמרו . מלשון מרי ומרד :

אם תיראו ולכן יש בו שני אפשריות שאם תיראו את ה' ועבדתם אותו, וחוץ מזה תשמרו מצותיו ושמעתם בקולו במצות עשה ולא תמרו את פי ה' במצות לא תעשה, אז יתיחס אל בחירת ה', כי אז והיתם גם אתם וגם המלך כו' אחר ה' אלהיכם רצה לומר אז יהיה ה' מלככם ההולך לפניכם להלחם לכם ולהושיע אתכם, והוא אחריו כשר צבאו ההולך בפקודתו, והוא יהיה אמצעי בין ה' וביניכם :

והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם . כלומר והיתה בכם אחר שהיתה באבותיכם . ורבותינו אמרו ( יבמות סג ב ) : בכם ובאבותיכם , חטוטי שכבי , והיא מכת בזיון על המתים :

יד ה' . מכת יד ה' : ובאבותיכם . ובמלכיכם , כי כל שר ומושל נקרא בלשון אב , וכן ( בראשית מה ח ) וישימני לאב לפרעה :

ואם ובצד הב' אם לא תשמעו בקול ה' במצות עשה ומריתם את פי ה' במצות לא תעשה, אז יתיחס אל בחירתכם, ואל תחשבו כי אז יסיר השגחתו, רק והיתה יד ה' בכם כמו שהיתה באבותיכם שהכה אותם כל עת מרו בו :

התיצבו וראו וגו' . וכשם שעל ידי תפלתי אני יכול לשנות את העתים , כך אם פגעה בכם מלחמה , היה כח בתפלתי לעמוד על האויב , ולא הייתם צריכים לשאול מלך בחיי , ואף על פי שאני זקן :

גם עתה . רצה לומר : ואם תשיבו לומר , אם שאלת המלך רעה היתה בעיני ה' , למה הסכים על ידינו , על זה אשיב לכם , גם עתה אחר שהסכים , התיצבו וראו וכו' , ומזה תשכילו לדעת דרכי ה' , אשר ימלא שאלת השואל אף אם היא רעה בעיני ה' , וגם אם לשואלה לא לטובה יחשב :

גם עתה התיצבו וראו כי השגחתו דבקה בכם לעשות לעיניכם נפלאות לשדד הטבע :

הלא קציר חטים היום . והגשמים סימן קללה , וקשה בעיני הקב''ה להביא פורענות חנם , אף על פי כן יש בי כח , ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר : ודעו וראו . כי לא הייתם צריכים לשאול מלך לזלזל בי :

הלא קציר חטים היום . ואם כן עתה המטר לקללה תחשב , ואף רעה היא בעיני ה' , להביא הקללה בעולם על לא דבר : אקרא וכו' . ועם כל זאת כאשר אקרא אל ה' על המטר , ישמע קולי ויתן קולות רעמים ומטר , כי כן ימלא שאלת המבקש , הטובה היא אם רעה : ודעו . ובזה דעו שרבה רעתכם וכאשר אמרתי , ואף שהסכים המקום עמכם , כי כן מעשה ה' , אבל האמת הוא שעשיתם הרע לעצמכם , וגם רעה בעיני ה' :

רבה . גדולה :

הלא קציר חטים . והנה הראה שמואל לעם אות כי חטאו מאד לה' כששאלו להם מלך ואמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ואמנם אמר זה כי קציר חטים היה שם סביב חג השבועות והנה העת הוא אז לפי הטבע חם ולא גם התקופה שעברה היתה בטבעה קרה ולחה ולא יתכן על המנהג הטבעי שיהיו שם אז אידים עשניים יתהוו מהם הרעמים והברקים וזהו האות שנתן לפי מה שאחשוב שאם לא היה שם אות זולת נתינת הקולות והמטר כשקרא שמואל אל ה' לא היה צריך לומר הלא קציר חטים היום , ואפשד שנאמר הלא קציר חטים היום היה להורות על צחות האויר כי האנשים היו קוצרים חטים וזה יורה על היות העת ההוא בלתי מעונן ובלתי ראוי למטר , והנה הביאור הראשון יותר נכון לפי מה שאחשוב , והנה הרגישו העם בזה האות והודו כי חטאו מאד כששאלו להם מלך , ואחר זה היישירם שמואל באמצעות זה הפעל אל שיתנהגו בדרכי התורה ולא יסורו מאחרי השם יתעלה כי הסר מאחריו הולך אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו :

השאלות: איך ברר להם על ידי נס הזה שהרעו במה ששאלו להם מלך? :

הלא קציר חטים היום, בזה תראו {{{א}}} כי עדן השגחתו הנסיית דבקה בכם, ואם כן לא היה לכם לבחור מלך שיושיע אתכם כפי הטבע אחר שאתם נושעים מהשגחה. וזה שכתוב כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' רצה לומר שעשיתם נגד עיני ה' והשגחתו עליכם, {{{ב}}} אחר שהפלא הזה יתהוה על ידי תפלתי לא היה לכם לבגוד בי כי כן הייתי יכול להרעים שנית בקול גדול על פלשתים כמו אז (למעלה ז') וזה שכתוב אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר. ובזה נתן אות נגד שני הדברים אשר עמהם התוכח כנ''ל {{{ג}}} מהאות בעצמו שהוא המטר והקולות שהם טובים בעת זרע ורעים בקיץ תבינו כי כן גם אתם שאלתם דבר שלא בעונתו, שאם היה המלך טוב לכם אחרי מותי ובעת שאתם נתונים תחת הטבע, הוא רע לכם בעודני חי ובעוד ה' צבאות יגן עליכם, ועל זה אמר ודעו וראו וכו' :

ויקרא שמואל . על המטר כאשר אמר : את ה' . בעבור חטא שאלת המלך : ואת שמואל . על שהמליכו מלך בחייו , וכאלו מאסו בו :

ויירא כל העם מאד את ה' ואת שמואל, כי הביטו את אשר הרעו כי חטאו לה' ובגדו בנביאו :

על כל חטאתינו . על החטאים אשר עשינו מאז , הוספנו עוד לעשות הרע בשאלת המלך :

אתם עשיתם . רצה לומר : הלא אתם כבר עשיתם ואין להשיב , אך אל תסורו מה' , ויכופר העון :

(כ-כד) השאלות: מ''ש אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה, הלא לכן יפחדו וייראו?, מ''ש אך אל תסורו וכו', ולא תסורו הוא כפל? ומה שסיים אך יראו את ה' כבר נכלל בראש דבריו? :

אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת, רצה לומר אם היה ה' קוצף עליכם בלא סבה היה לכם להתירא באשר נשתנה רצונו אליכם מטוב לרע. אבל אחר שסבת הרעה הזאת תלוי במעשיכם הרעים, ואם כן לא נשתנה רצון ה' להיטיב עמכם אם תטיבו מעשיכם לכן אל תיראו אך אל תסורו מאחרי ה' שאז ישוב לשוש עליכם לטוב, אך אל תסורו וכו', ועבדתם, אומר, {{{א}}} מן הראוי שלא תסורו ועבדתם את ה' מצד עצמו מחמת אהבתו מצד גדולתו ורוממותו, שהיא עבודה מאהבה וזה שכתוב בכל לבבכם, רצה לומר שלא בעבור פנייה חיצונית מגמול ועונש, שאז אף לו ידעתם שיהיה לכם תועלת בעבודת נכר ראוי שלא תסורו מה', {{{ב}}} מוסיף וחוץ מזה, (כא) ולא תסורו אי אפשר שתסורו ממנו כלל כי אין לכם לצפות שתשיגו איזה תועלת בעבודת נכר כי אחרי התוהו אשר לא יועילו שום תועלת ולא יצילו מאיזה רעה, ואל תחשוב שיועילו בדרך סגולה כי תהו המה לגמרי :

ולא תסורו וכו' . לא תסורו מה' ללכת אחרי עבודה זרה , כי ההליכה ההיא היא ההליכה אחרי התוהו וכו' שאין בהם ממש :

התוהו . הוא דבר שאין בו ממש , כמו ( בראשית א ב ) : והארץ היתה תוהו : יועילו . מלשון תועלת :

בעבור שמו הגדול . אשר יצא שמו עליכם שהוא מושיעכם , ולמען לא יתמעט שם גדלו : הואיל ה' . נשבע , כמו ( לקמן יד כה ) : ויואל שאול את העם :

כי לא יטוש ה' . נתן טעם למה לא ייראו ממה שעשו , ואמר : כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול שלא יחולל : כי הואיל . רצה לומר : כבר נשמע אשר רצה בכם להיות לו לעם סגולה , ואם יטוש אתכם אף כשתטיבו דרככם מהיום ומהלאה , יאמרו אז מבלי יכולת עזבם :

יטוש . יעזוב : הואיל . רצה , כמו ( שמות ב כא ) : ויואל משה :

והודיע כי הש''י לא יטוש עמו בעבור שמו הגדול ולזה הוא משגיח עליהם בזה האופן והנפלא שזכר :

כי לא מוסב למעלה אל תיראו כי לא יטש, רצה לומר אם תעבדו אותו אין לכם להתירא שישתנה רצונו עליכם, שזה אי אפשר, {{{א}}} מפני שמו הגדול שנודע למשגב על ידכם ועתה יאמרו הגוים מבלתי יכולת, {{{ב}}} אחר כי הואיל ה' והתחיל לעשות אתכם לו לעם ולא יצוייר שישתנה רצונו הבלתי בעל תכלית :

גם אנכי חלילה לי . מאחר שתעשו אתם את שלכם לשוב אל ה' , גם אנכי חלילה לי מחדול מהתפלל בעדכם :

גם אנכי . רצה לומר : כמו שהמקום יכפר העון הזה , כן גם אנכי אמחול על עלבוני , כי חלילה לי מחטוא לה' להיות אכזרי מלמחול ולחדול מלהתפלל בעדכם , כי באמת אתפלל כאשר אמרתם , אף אלמד אתכם בדרך הטובה :

חלילה . חולין וגנאי : והוריתי . אלמד , כמו ( ישעיהו כח ט ) : יורה דעה :

ואמר להם שחלילה לו מחטא לה' מחדול להתפלל בעדם שלא ימותו על החטא הזה שחטאו לה' לשאול להם מלך :

גם ומה שתתיראו מפני כי אחדל מהגין עליכם בזכותי, גם אנכי חלילה לי מחטא לה' ומלהגין עליכם בשני ענינים שהייתי מגין עליכם עד עתה, {{{א}}} להתפלל בעדכם, {{{ב}}} להורותכם דרך הטובה :

אך יראו וכו' . כי אז תועיל תפלתי : אשר הגדיל עמכם . אשר הגדיל חסדו עמכם , למחול העון הזה :

והנה יורה להם גם כן כל ימיו הדרך הטובה והישר' לא יסור מזה מפני מה שעשו כנגדו לשאל להם מלך כאלו מאסו אותו ממלוך עליהם אך הזהירם שייראו את ה' ויעבדוהו אשר הפליא חסדו להם ואם יסורו ממנו יספו הם ומלכם , ואולם התועלת המגיעות מזה הספור הם אלו , הראשון הוא להודיע שראוי לשלם שידקדק בהנהגת בניו שתהיה באופן הראוי ולא יקל מזה מפני רוב טרדותו בהנהגת העם הלא תראה מה שקרה לשמואל בעבור שלא דקדק בהנהגת בניו שתהיה לפי הראוי וזה שזה היה סבה שסרה הממשלה מזרעו ונמשך מזה ששאלו להם ישראל מלך שהיה סבה בסוף לגלות ישראל מעל אדמתם כמו שזכרנו וכזה בעצמו קרה לעלי מפני שלא דקד' בהנהגת בניו לפי הראוי כי זה היה סבה שמתו בניו וסרה מבי' עלי בסוף הענין הכהונה הגדולה ונתנה לזרע פנחס בן אלעזר , השני הוא להודיע שראוי לשלם כשיראה כשיטו האנשים אל מה שהוא נכון שיזוקו בו שישתדל להסירם מזה לפי מה שאפשר לו ולזה היה קשה לשמואל כשדאה שהיו ישראל שואלים להם מלך לדעתו ההיזק הראוי להגיע להם מזה בסוף הענין והתפלל אל ה' והודיעהו איך יתנהג בזה להסירם מזה הענין ונגלה לו נבואה שבקשתם זאת היתה כנגד השם יתעלה לא כנגד שמואל לבד וצוהו השם יתעלה שיראה לישראל שהוא דוצה לשמוע בקולם בזה אך יודיע להם את משפט המלך אשר ימלוך עליהם והמשא הכבד אשר יעמיס עליהם כדי שיעזבו מעצמם זאת הבחירה , השלישי הוא להודיע שכאשר היה בלתי אפשר לאדם שיעתיק האנשים מהבחירה רעה אשר בחרו ראוי שישתדל לפי מה שיוכל שיסיר ממנה הרע לפי מה שאפשר לו ולזאת הסבה זכר שכבר אמר השם יתעלה לשמואל שישמע בקולם להמליך להם מלך ובחר הש''י מהם היותר שלם שהיה ראוי לזאת המעלה מצד יפיו וטובו עד שכבר נבא עם נביאים כדי שתהיה הנהגתו להישיר העם לעבוד את ה' והזהיר העם על יד שמואל אזהרה אחר אזהרה שיתנהגו בדרכי התורה ולא יסורו מאחרי ה' פן יספו הם ומלכם כי לא יועיל' המלך שלא תהיה יד ה' בהם אם יסורו מאחריו ואם ישמעו בקול השם לא יועיל להם המלך כי הש''י היה מלכם והיה מקים להם שופטים כשהיו שבים אליו להצילם מיד אויביהם ולזה לא היתה בקשתם המלך כי אם לרע וזה ממה שימנע ישראל משיסורו מאחרי ה' פן יספו הם ומלכם , הרביעי הוא להודיע שראוי לאדם שיהיה זריז בשמירת קניניו כראוי ולזה זכר שלא סמך קיש לבקש האתונות אם ילך שם אחד מהנערים אם לא ילך בנו שם כי אולי הנער לא יהיה זריז בבקשתם בו אם ימצאם לעצמו ימכר' ולא יודיע זה לאדוניו והנה הלך שם שאול ונזדרז מאד על בקשת האתונות עם שכבר בקשם בכל המקומות שזכר בזה הספור ובא לנביא לשאול לו באלהים על זה , החמישי הוא להודיע שלימות משער שאול במה שאמר פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו כי כן היה הענין כפי' מה שסופר בזה הספור והנה יש לזה הכח מבוא בענין הנבואה , הששי הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיתחזק על בקשת קניניו האובדים יותר מן הראוי כי זה יביא לפעמים אל שיהיה הנזק יותר הרבה מן השבח ואף אם תמצא האבדה כל שכן אם לא תמצא , השביעי הוא להודיע שראוי לנביא שתתבודד מחשבתו במי שירצה שתגיע לו בעניניו הנבואה ולזה ספר שהיה המנהג לתת דבר מה לנביא בשאלם ממנו דבר הנבואה ולהורות שכן היה המנהג אמר הנה נלך ומה נביא לאיש האלהים ואמר לו נערו הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והוא מבואר שהוא לא היה לוקח אלו המתנות לבקשת התועלות כי לא היה זה ממנהגו כמו שנתבאר במה שאמר את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי כל שכן כמו אלו המתנות הקטנות שלא היו ראויות לתת לקטן האנשים כל שכן למי שהיה מושל על ישראל , השמיני הוא להודיע שראוי לאדם שיהיה שומע לעצה הטובה אף על פי שיהיה היועץ שפל וקטן ממנו ולזה ספר ששמע שאול לנערו במה שיועץ לו שילכו לאיש האלהים והגיד להם את בואם , התשיעי הוא להודיע שראוי למי שירצה לדבר עם איש מה שיחקור תחלה אנה ימצאהו כדי שיתיישר לבא אליו בחריצות כי אולי אם לא יחקור בזה תהיה דרכו לבטלה ולזה ספר שחקר שאול ונערו עם הנערות היוצאות לשאב מים אם היה הנביא שם קודם שרצו להכנס לעיר , העשירי הוא להודיע לאשר יחקרו ממנו דבר מה שלא יקצר מהיישיר בו השואל גם במה שלא שאל שהוא צריך לשאול עליו לפי מה שנר' מהיותו ולזה ספר שכאשר שאל שאול לשמואל אי זה בית הרואה לא הודיעהו זה כי כבר ידע שכונתו היתה לדבר עמו ולזה הוצרך להודיע לו שהוא הרואה כי זאת היתה תכלית כונת שאול בזאת השאלה ולזאת הסבה גם כן ספר שהנערות ההן לא הספיק להם שהשיבו על מה ששאלו להם היש שם הרואה אבל רצו להיישירם על זה איך יתכן שימצאוהו בקלות יותר ולזה נתנו לו עצה שימהר בטרם יעלה הבמת' לאכל כדי שלא יתעכבו מלדבר עמו עד אח' האוכל והודיעהו עם זה שאם ימהרו ימצאוהו ברמה ואם לא יוכלו למהר כל כך הנה ימצאוהו שם ביום ההוא שבא שם שאול וזה כי כבר גלה הש''י אוזן שמואל ביום הקודם לו שכבר ישלח לו למחר איש מארץ בנימן וימשחהו לנגיד על ישראל ולזה ידמה שבא שמואל ביום ההוא , האחד עשר הוא להודיע עוצם מעלת שמואל בנבואה עד שכבר באה לו הנבואה בהקיץ ולזה ספר שכאשר ראה שמואל את שאול ענהו ה' הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצור בעמי , השנים עשר הוא להודיע אמתות הנבואה כי בהאמנתה יתקיימו הפנית התוריות ולזה זכר שכבר הגיד לו שמואל תכף את דבר האתונות כאשר היה לפי מה שנזכר אחר זה והגיד לו את דבר המלכות כאשר היה גם כן השלשה עשר הוא להודיע שראוי לאדם לברוח מן השררה ולזה זכר ששאול הרחיק שיהיה מלך מצד שפלות שבטו ומשפחתו וגם כשהפילו הגורל על זה היה נחבא לברוח מן השררה ולזאת הסבה גם כן לא ספר שאול לדודו את דבר המלוכה כי לא היה רוצה להתפאר בזה , הארבעה עשר הוא להודיע שראוי לתת כבוד לאנשים לפי המעלה שהם עתידים להיות בה אע''פ שאינה בידם עתה ולזה ספר מה שחלק שמואל לשאול מהכבוד לתת לו מנה יפה ולשומו בראש הקרואים עם שכבר עשה ליסד בלב שאול כי ימלוך על ישראל ולזאת הסבה ג''כ נתן לו האותות שזכר שבאו לו כלם לפי מה שבא בזה הספור ובמה שזכר באלו האותות נתבאר שהנבואה תגיע לנביא גם בהודעת הדברים אשר ייחסום האנשים אל הקרי וההזדמן כמו שביארנו בשני מספר מלחמות ה' , החמשה עשר הוא להודיע כי מה' כל משפט הגורל ולזה ספר שכבר נפל הגורל על שאול למלך כמו שאמר שמואל מצד הנבואה , הששה עשר שראוי לאנשים לתת כבוד למלך ולברכו ולזה ספר שכבר אמר כל העם יחי המלך והלכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם , השבעה עשר הוא להודיע שאין ראוי לשלם שיתפעל ממה שיאמרו האנשים כנגדו כל שכן שיתפעל אם לא יכבדוהו אבל ראוי שיסבול זה ולזה ספר ששאול היה כמחריש על הבזיונות שבזוהו הרשעים ההם ועל מה שלא הביאו לו מנחה עם שזה גם כן היה ראוי לו מפני היותו עתה בהתחלת המלוכה ואולי במעט סבה יסירוה ממנו , השמנה עשר הוא להודיע שכאשר נתמנה איש לשררה יצטרך בעבורה לרבוי ההוצאה ראוי לאשר תחתיו שיביאו לו מנחה כחזקת היד בדרך שיוכל להתנהג בכבוד לפי השררה ההיא ולא ימנעהו מזה מיעוט קניניו ולזה ספר באלו הרשעים שלא הביאו לשאול מנחה להורות שכבר היה ראוי להם להביא לו מנחה כדי שיוכל להתנהג בכבוד כמנהג המלך ולזאת הסבה לא היה מתנהג עדיין שאול כמנהג המלך מצורף לזה מה שהיה מתכונתו להיות בורח מן השררה ולזה ספר אחר זה שכבר היה שאול בא אחרי הבקר מן השדה , התשעה עשר הוא להודיע שאין ראוי להתנהג במדת האכזריות הלא תראה כי נחש העמוני לולי אכזריותו היה מושל על יושבי יבש גלעד שלא היה רוצה לכרות ברית עמהם כי אם בנקור להם כל עין ימין ומסבת אכזריותו אל שנפל עמו ביד ישראל והכו בהם מכה רבה , העשרים הוא להודיע שראוי שתהיה לשלם מדת הגבור' במקומות הראויים להציל לנרדפים שהם מעמו ולזה ספר הפעלות שאול על ענין נחש העמוני ואע''פ שלא היה ישראל נוהג בו עדיין כמנהג המלך וגם הוא לא היה נוהג בעצמו מנהג המלך , העשרים ואחד הוא להודיע שאין ראוי למהר על המתת האנשים אבל ראוי להשמר מזה כפי יכולת ולזה ספר שלא הסכים שאול שימותו האנשים ההם אשר בזוהו , העשרים ושנים הוא שראוי למלך שיהיה באופן שייראו ממנו האנשים ולפי שלא נתחדש על בחיר' שאול דבר יביא בלב האנשים שהוא כמו בריאה חדשה ולזה לא היה דומה להם למלך וגם הוא לא היה נוהג כמנהג המלך והנה סבר שמואל לחדש המלוכה לפני ה' בגלגל ולזבוח שם על זה זבחי שלמים לפני ה' לישב בלבם שהוא כמו בריאה חדשה ויביא זו ; אל שייראו ממנו כראוי ולזה ידמה שאמר' חנה ויתן עוז למלכו כי עד שנתן לו השם יתעלה עת בענין מלחמת בני עמון לא היה במדרגת מלך , העשרים ושלשה הוא להודיע שהשם יתעלה מקים דבר עבדו ולזה שמע לשמואל לתת קולות ומטר כשבקש זה ממנו להראות לישראל מה שהיה מן החטאה בבקשת זאת שאין פריה רק להרע כמו שאין תועלות בקולו' ומטר בימי קציר חטים רק להשחי' , העשרים וארבעה להודיע שמי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר וגם אנכי חלילה לי מחטוא לה' וגו' וכן הענין בכל טוב שהיה אפשר שייטיב אדם לחבירו ולזה אמר והורתי אתכם בדרך הטובה והישרה , תם :

אך גם זאת שאעמוד לימינכם תלוי בזה אם תיראו את ה' כי לולא זה לא יועילו תפלותי ולמודי :

גם אתם וכו' . רצה לומר : לא תועיל תפלתי , והמלך לא יושיעכם , ואתם לא תעזרוהו , וכולכם תספו :

תספו . ענין כליון , כמו ( ירמיהו ח יג ) : אסף אסיפם :

ואם רצה לומר אם תיטיבו מעשיכם לא יזיק לכם המלך ואם הרע תרעו לא יועיל לכם כי כולכם תספו :