פרקי דרבי אליעזר פרק יט בית שמאי אומר שמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ שנ' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ובית הלל אומר הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים שנ' לפנים הארץ יסדת ומעשי ידיך שמים בית שמאי אומר השמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ שנ' אלה תולדות השמים ובית הלל אומר הארץ נבראת תחלה ואחר כך השמים שנ' ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים בית שמאי אומר שמים נבראו תחלה שנ' ויכלו השמים והארץ וכל צבאם בית הלל אומ' הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים שנ' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים בית שמאי אומר השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ שנ' כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי נכנס תחרות ביניהם עד ששרתה עליהם (עליהם) רוח הקדש והסכימו אלו לאלו שניהם נבראו בשעה אחת ורגע אחד מה עשה הב"ה פשט יד ימינו ונטה שמים ופשט יד שמאלו ויסד ארץ שנ' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים יחדו שניהם נבראו שנ' ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וכי שמים וארץ כלו מלהיות ומלעמוד עוד והלא כתוב עליהם כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי אלא שכלו מפעל ומצווי לכך נאמר בהם ויכולו השמים והארץ אמר ישראל לפני הב"ה רבון כל העולמים שמים וארץ כליתה ממלאכת ומפעל ומצווי רחמיך וחסדיך אל תכלא שאם תכלא רחמיך וחסדיך אין העולם עומד שנ' כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה ואומר זכור רחמיך ה' וחסדיך ויכל ביום השביעי שבע חנוכות ברא הב"ה ששה מהם חנך ואחת שמורה לדורות ברא יום ראשון וגמר מלאכתו והניחו שנ' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ברא יום שני וגמר מלאכתו וחנכו שנ' ויהי ערב ויהי בקר יום שני וכן עד ששת ימי המעשה ברא יום שביעי שלא למלאכה שלא נאמר בו ויהי ערב ויהי בקר למה הוא שמור לדורות שנ' ויהי יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו כלי חמוד ולא רצה להנחילו אלא לבנו כך הב"ה יום ברכה וקדושה שהיה לפניו לא רצה להנחילו אלא לבנו לישראל תדע לך שהוא כן בא וראה כשיצאו ישראל ממצרים עד שלא נתן להם את התורה הנחילו את השבת ושני שבתות שבתו ישראל עד שלא נתן להם את התורה שנ' ומצות וחקים ותורה צוית להם ביד עבדיך הב"ה שימר וקדש את השבת וישראל אינן חייבין אלא לשמור ולקדש את השבת תדע לך שהוא כן בא וראה כשהיה נותן להם את המן ארבעים שנה במדבר היה נותן להם בששת ימי המעשה ובשבת לא היה נותן להם ואם תאמר שלא היה לו כח ליתן לישראל מן בכל יום ויום לכן לא היה נותן לישראל מן בשבת אינו כן כי כח השם אינו כלה לעולם אלא ששבת לפניו לפיכך היה נותן להם בששי לחם יומים שנ' ראו כי ה' נתן לכם את השבת וכיון שראו העם ששבת לפניו שבתו גם הם שנ' וישבתו העם ביום השביעי ויברך אלהים את יום השביעי הב"ה ברך וקדש את יום השביעי וישראל אינן חייבין אלא לשמור ולקדש את השבת מכאן אמרו כל המברך ומקדש על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו בעולם הזה ולעולם הבא שנ' כי בי ירבו ימיך בעולם הזה ולעולם הבא ויוסיפו לך שנות חיים לעתיד לבא ושמרתם את השבת מה היא שמירתה של שבת שלא לעשות בה מלאכה ושלא להבעיר בה אש ומלצאת ומלבא חוץ מתחום שבת אפי' רגל אחד מלהביא בידו כל דבר שאינו מזומן ומזון בהמתו זו היא שמירתה של שבת שנ' ושמרו בני ישראל את השבת ביני ובין בני ישראל אמר הב"ה השבת נתתי להם לישראל אות היא ביני לבינם שבששת ימי המעשה פעלתי את העולם ובשבת נחתי לפי' נתתי להם לישראל ששת ימי המעשה ובשבת יום מנוחה וקדושה לי ולהם לכך נאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם שבעה רקיעים ברא הב"ה ומכלם לא בחר למכון כסא כבודו אלא ערבות שנ' סולו לרוכב בערבות שבעה ארצות ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא ארץ ישראל שנ' תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה וכתוב אחד אומר לא אראה יה בארץ החיים שבעה מדברות ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא הר סיני ליתן בו את התורה שנ' ההר בחר אלהים לשבתו שבעה ימים ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לשבט נפתלי שנ' נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' מה הוא ברכת ה' שברכו והורישו ים ודרום ירשה שבעה עולמות ברא הב"ה ששה עולמות לצאת ולבא למלחמה ושלום ועולם השביעי כלו שבת ומנוחה לחיי העולמים שבעה נירות נעשו בבית המקדש ונר של שבת היה מאיר כנגד ששתן שנ' אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנירות שבעה ימים ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא יום השביעי שנ' ויברך אלהים את יום השביעי שכל מי שמשמר את השבת אשריו בעולם הזה ואשריו בעולם הבא שנ' אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו על כל פשעיו: