פֶּרֶק כ'ו - הִלְכוֹת אִשָּׁה יְבָמָה-דין חליצה או יבום בתוך שלושת חודשי הבחנהיב
בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיף ז´ שֶׁלֹּא תִּתְיַבֵּם וְלֹא תַּחֲלֹץ הַיְבָמָה בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר אִם הִיא מְעֻבֶּרֶת מִבַּעֲלָהּ, וַאֲפִלּוּ אִם וַדַּאי לָנוּ שֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, לֹא חִלְקוּ בָּזֶה חֲכָמִים וַאֲסוּרָה לַחֲלֹץ אוֹ לְהִתְיַבֵּם, וּמִכָּל מָקוֹם בִּשְׁעַת הַדְּחַק, וּכְגוֹן שֶׁהָיָה הַיָּבָם נוֹסֵעַ אֶל מִחוּץ לְאוֹתָהּ מְדִינָה וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַשִּׂיגוֹ אַחַר כָּךְ וְגַם אֵינוֹ מוּכָן לְהַמְתִּין כָּאן עַד עֲבֹר שְׁלֹשֶׁת חָדְשֵׁי הַהַבְחָנָה, מַתִּירִים אָנוּ לַחֲלֹץ בְּתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים, וּלְאַחֲרֵיהֶם אִם נִתְבָּרֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם וְאֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲלִיצָה נוֹסֶפֶת, וּלְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז, אִם אֶפְשָׁר, טוֹב לְהַחֲמִיר שֶׁתַּעֲשֶׂה אָז חֲלִיצָה נוֹסֶפֶת.
{שורש דין זה נמצא בגמרא יבמות מא: "מעשה באדם אחד שבא לפני רבי יוסי, אמר לו מהו לחלוץ בתוך שלושה חודשים, אמר לו לא תחלוץ, ותחלוץ ומה בכך, קרא עליו מקרא זה ואם לא יחפוץ האיש וכו´ וחלצה נעלו, הא אם חפץ ייבם כל העולה ליבום עולה לחליצה, וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה.... הא קטנה דלאו בת אעבורי היא ואפילו הכי צריכה להמתין שלושה חודשים".
ובדף ל"ה: "החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה, אם אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה", וכתב הרמב"ם בהלכות יבום וחליצה פרק א´ הלכה י"ט "היבמה לא תתיבם ולא תחלוץ עד שתמתין תשעים יום מיום מיתת בעלה חוץ מיום המיתה ומיום היבום או החליצה, ומפני מה לא תחלוץ בתוך תשעים יום מפני שאינה ראויה ליבום, ונאמר ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו... וחלצה נעלו, בעת שעולה ליבום עולה לחליצה וכל זמן שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה, ואם יבם אותה או שחלץ לה בתוך שלושה חודשים הואיל ואינה מעוברת הרי זו נפטרה מזיקת יבם ואינה צריכה כלום". וכדברי הרמב"ם פסקו התוספות ביבמות לה: בתרוצם השני, רש"י, רי"ף, רא"ש, טור ומרן השו"ע בסימן קס"ד סעיף א´.
והגיה שם הרמ"א בשם הגהת מיימוני שהחליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחים, וכתב על זה הט"ז שהגהת מיימוני סמך על הירושלמי שחולק בזה על הגמרא בבלית ושהוא דעת יחיד בזה, וכן כתבו אחרונים רבים שבדיעבד ושעת הדחק אין להחמיר בזה ורק לאשכנזים היכא דאפשר טוב לחזור לעשות חליצה אחרת אחר שלושה חודשים, וראה כל הנ"ל בשו"ת יביע אומר חלק שמיני אבע"ז סימן כ"ח.}