עוֹד לָמַדְנוּ בִּסְעִיף ז´ שֶׁמֶּשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת חָדְשֵׁי הַבְחָנָה נִזּוֹנֵית הַיְבָמָה מִנִּכְסֵי בַּעֲלָהּ שֶׁנִּפְטַר הֱיוֹת וּמְעֻכֶּבֶת הִיא מִלִּנָּשֵׂא מִסִּבָּתוֹ, וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אִם אֵין הַיָּבָם יָכוֹל לָבוֹא לְיַבֵּם אוֹ לַחֲלֹץ וְכֵן הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִנְסֹעַ אֵלָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת אֹנֶס, אֵינָהּ נִזּוֹנֵית לֹא מִשֶּׁל בַּעֲלָהּ וְלֹא מִשֶּׁל הַיָּבָם וְאֵינָהּ זַכָּאִית גַּם לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִטַּעַם שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרֹא בָּהּ "לִכְשֶׁתִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לִיכִי", וְגַם הַיָּבָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד לַדִּין אִם לְיַבֵּם אוֹ לַחֲלֹץ מֵחֲמַת אָנְסוֹ. {מובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק שישי אבע"ז סימן י"ג בתשובה לשאלה משנת תשל"ב עת היה היבם סגור ומסוגר בעיר בירות בלבנון, ובאר שם הרב בשם הריב"ש והרב יוסף חיים ועוד אחרונים שאף אם היבם נשוי אם יכול לפרנס גם את יבמתו מצות יבום קודמת.}