צְרִיכִים הָעֵדִים לַחְתֹּם עַל הַגֵּט זֶה בִּפְנֵי זֶה, כְּלוֹמַר בְּמַעֲמָד אֶחָד, וְאִם חָתְמוּ זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה, פָּסוּל. {דין זה יוצא ממה שלמדנו בגמרא שהאומר לרבים כולכם כתבו גט לאשתי, שהדין הוא שאחד כותב וכל השאר חותמים בעד, ולכן אפילו בייחד לו שני עדים לדבר נקבצים שניהם יחד בזמן החתימה. וכן פסק מרן השו"ע בסימן ק"ל סעיף י"ג. ומקור הדין מגמרא גיטין י: "עדי הגט אין חותמין זה בלא זה, מאי טעמא, אמר רב אשי גזירה משום כולכם" וכן פסק הרמב"ם בהלכות גרושין פרק א´ הלכה כ"ד.}