עוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיַּחְתְּמוּ שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים בְּגֵט זֶה לְמַטָּה מִזֶּה מִיָּד אַחַר הַשּׁוּרָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאַחֲרוֹנָה וּבְצַד יָמִין שֶׁל הַגֵּט. וְתִקְּנוּ זֹאת חֲכָמִים מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁאִם יֵלְכוּ לָהֶם עֵדֵי הַמְּסִירָה וִיעַרְעֵר הַבַּעַל עַל הַגֵּט שֶׁמְּזֻיָּף הוּא, יְקַיְּמוּהוּ בֵּית הַדִּין עַל יְדֵי עֵדֵי הַחֲתִימָה. {בגמרא גיטין לד: "מתניתין ... העדים חותמים על הגט מפני תקון העולם..." ובדף לו. "מפני תקון העולם, דאורייתא הוא, דכתיב וכתוב בספר וחתום, אמר רבא לא צריכה לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי תקינו רבנן עדי חתימה מפני תקון העולם..." ותלוי הדבר במחלוקת רבי אלעזר ורבי מאיר אם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה, שלרבי אלעזר הוא כמו שכתבנו ולרבי מאיר שאמר שעדי חתימה כרתי תקון העולם היה בכך שיחתמו בשם מלא פלוני בן פלוני כדי שאפשר יהיה לקיים חתימתם.}