אִם כָּתַב בַּגֵּט זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ, הֲרֵי זֶה גֵּט מְאֻחָר וְכָשֵׁר הוּא לְגָרֵשׁ בּוֹ, אֶלָּא שֶׁאַף אִם יִתְּנוֹ לָהּ עַכְשָׁו לֹא יָחוּלוּ הַגֵּרוּשִׁין אֶלָּא בַּזְּמַן הַכָּתוּב בַּגֵּט, וְיֵשׁ הַפּוֹסְלִים אוֹתוֹ. {כשר הוא לדעת התוספות והראב"ד, ופסול הוא לדעת הרמב"ם, ופסק מרן השו"ע בסימן קכ"ז סעיף ט´ בסתם כהתוספות וראב"ד, וביש אומרים כתב כהרמב"ם, ולא נאריך מטעם שאינו מצוי.}