עוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמִים, שֶׁיִּכָּתֵב בַּגֵּט מְקוֹם עֲמִידַת הָעֵדִים בִּזְמַן הַחֲתִימָה, וְכֵן שֶׁיִּכָּתֵב שֵׁם עִירוֹ שֶׁל הַבַּעַל וְשֵׁם עִירָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, וְהַגִּטִּין הַמְסֻדָּרִים בְּבָתֵּי הַדִּין שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ הֱיוֹת וּמְזֻמָּנִים הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה וְהַסּוֹפֵר וְהָעֵדִים לְמָקוֹם אֶחָד אֵין כּוֹתְבִים בַּגֵּט אֶלָּא אוֹתוֹ מָקוֹם בִּלְבַד. {מקור הדין בגמרא גיטין עט: ויש בדבר זה הרבה מחלוקות בפוסקים אם יש לחוש גם למקום עמידת הסופר או לא, זו דעת הב"ח, ואם שינה מקום העדים י"א הולד ממזר והוא רא"ש בשם הר"ח. וי"א שהולד כשר אבל תצא מבעלה השני וכן דעת טור בשם הרמ"ה. וי"א שלכתחילה לא תנשא ואם נשאת תצא וכן דעת תוספות שם בשם רבנו תם. וי"א שיכולה לינשא אף לכתחילה וכן דעת הרא"ש בדעת רי"ף ורש"י וכן הטור בשמם. וכן נחלקו הפוסקים במקום דירת הבעל והאשה, שיש המצריכים לכתחילה לכתוב מקום לידתם, דירתם ועמידתם עכשיו, וכן דעת הרשב"א בשו"ת חלק א´ סימן אלף ר"ח, ואלף רכ"ב, ואלף רל"ט. ולדעת הטור בשם הרמ"ה אין לכתוב מקום הלידה מחשש לטעות. ולדעת סמ"ק וכל בו יכתוב מקום עמידתם ולא דירתם מטעם שבגלות אנו מטולטלים ממקום למקום. ולתרומת הדשן יכתוב מקום עמידת האיש. וכן נחלקו בדבר אם כתב ושינה מקומו או מקומה, ואכמ"ל.}