אִם חָסֵר וָא"ו שְׁנִיָּה שֶׁל "וּכְדוֹ" וְכָתַב "וכד" אֵינוֹ פּוֹסֵל מִטַּעַם שֶׁאֵין זֶה גּוֹרֵם לְשִׁנּוּי הָעִנְיָן. וְאִם הֶאֱרִיךְ רֶגֶל הַוָּא"ו הַשֵּׁנִי שֶׁל "וּכְדוֹ" עַד שֶׁנִּרְאֵית כְּנוּ"ן פְּשׁוּטָה אֵין לִתֵּן אֶת הַגֵּט אֶלָּא אִם הוּא שְׁעַת הַדְּחַק, וְאֵין תַּקָּנָה לַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁיִּגְרֹר רֶגֶל הַנּוּן לַעֲשׂוֹתָהּ וָא"ו מִשּׁוּם חָק תּוֹכוֹת, וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר בָּזֶה הֱיוֹת וְהוּא מִן הַטֹּפֶס וְלֹא מִן הַתֹּרֶף, וּמִכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁר שֶׁיְּעַבֶּה רֹאשׁ הַוָּא"ו וִיְרֵכָהּ עַד שֶׁתֵּרָאֶה כְּוָא"ו גְּדוֹלָה וְיֻכְשַׁר הַגֵּט. {מובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק שני אבע"ז סימן י"ד.}