תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִכְתֹּב בַּגֵּט אֶת זְמַן כְּתִיבָתוֹ, וְגֵט שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ זְמַן אֵינָהּ רַשָּׁאִית לִנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת אֵינָהּ צְרִיכָה לָצֵאת בְּגֵט מִן הַשֵּׁנִי אֲפִלּוּ עוֹד אֵין לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ. נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לִכְתֹּב בַּגֵּט אֶת הַזְּמַן לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. {מקור הדין בגמרא גיטין יז. "אתמר, מפני מה תקנו זמן בגיטין, רבי יוחנן אמר משום בת אחותו, ריש לקיש אמר משום פירות" טעמו של רבי יוחנן משום בת אחותו שאם תזנה וירצה לחפות עליה יאמר שזנתה לאחר מתן הגט, וכתב הריב"ש ולאו דוקא בת אחותו אלא כך הדין בכל הנשים, או משום בת אחותו תקנו זמן בגט לכל הנשים. וטעמו של ריש לקיש משום פירות נכסי מלוג שמזמן הגט אין לבעל פירות ואם לא יהיה זמן בגט ימכור פירות נכסי מלוג ויאמר שמכר לפני מתן הגט. הרי"ף במסכת גיטין, הרמב"ם בהלכות גרושין פרק א´ הלכה כ"ד, הרא"ש, והרשב"א בגיטין כנ"ל, והטור בסימן קכ"ז פסקו כרבי יוחנן, ואילו הרי"ף בשם יש אומרים שהביאום גם הרשב"א והרא"ש, וספר העיטור במאמר א´ זמן כתבו הלכה כריש לקיש. רבי יוחנן לא סבר כריש לקיש משום שלדעתו יש לבעל פירות עד זמן נתינת הגט, ולריש לקיש לא חיישינן לזנות אשתו מטעם שאינו שכיח. ולענין אם נשאה בגט בלא זמן נחלקו רב ורבי יוחנן, לרב תצא, ולוי ורבי יוחנן אמרו לא תצא, וכן נפסק להלכה ברמב"ם פרק י´ מהלכות גרושין הלכה ב´, ובשו"ע סימן קכ"ז א´. } (חסר כאן ציור גט ספרדי ואשכנזי)