אִם חָסֵר מִטֹּפֶס הַגֵּט אוֹת אוֹ אֲפִלּוּ תֵּבָה אוֹ הוֹסִיף אוֹת שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב, אִם אֵין הָעִנְיָן מִשְׁתַּנֶּה יֵשׁ לְהַכְשִׁיר בְּדִיעֲבַד. וְאִם הָיָה הַחִסָּרוֹן בְּתֹרֶף הַגֵּט, אִם הֶחְסִיר בַּשֵּׁמוֹת אוֹת וְגוֹרֵם הַדָּבָר לְשִׁנּוּי בַּשֵּׁם אֵין לְהַכְשִׁיר, וְכֵן בִּשְׁאָר הַתֹּרֶף אִם לֹא מִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אוֹ יִתְרוֹן אוֹת יֵשׁ לְהַכְשִׁיר בְּדִיעֲבַד, וְכָאָמוּר לְעֵיל בִּסְעִיף י"ד תֹּרֶף הַגֵּט הֵם שְׁמוֹת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַזְּמַן וּמַה שֶּׁכָּתוּב "וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם". {ראה בשו"ת יביע אומר חלק תשיעי סימן כ"ט שדן בהשמיט הסופר מלת "את" וכתב רק "הרי מותרת לכל אדם" והעלה שם להכשיר את הגט.}