זוּג גּוֹיִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, אִם רָצוּ לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת כְּזוּג נָשׂוּי צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ בְּחֻפָּה וְקִדּוּשִׁין כַּדָּת, וְאִם רָצוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזּוֹ אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט. וְכֵן זוּג יְהוּדִים מוּמָרִים שֶׁהָיוּ נְשׂוּאִים זֶה לָזוֹ בְּנִשּׂוּאִין אֶזְרָחִיִּים וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, אִם רָצוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזּוֹ יְכוֹלִים לְהִפָּרֵד בְּלֹא נְתִינַת גֵּט, וְאִם רָצוּ לְהִשָּׁאֵר בְּיַחַד זוּג נָשׂוּי צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ בְּחֻפָּה וְקִדּוּשִׁין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. {מכל מקום נהגו בתי דינים בזמננו להצריך גט לחומרא לזוגות שרצו להיפרד זה מזו לאחר שנשאו בנישואין אזרחיים. וראה מה שכתבנו לעיל פרק כ"ב סעיף כ"ט ובבאורים, ובאוצר הפוסקים אבע"ז סימן כ"ו ס"ק ו´ ז´.}