גַּם אִם הִכְרִיחוּהָ בְּאִיּוּמִים לוֹמַר רוֹצָה אֲנִי, וְקִבְּלָה קִדּוּשֶׁיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ, אֵין כָּאן קִדּוּשִׁין וְאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט. {בגמרא בבא בתרא מח: "אמר אמימר תליוה וקדיש, קידושיו קידושין, מר בר רב אשי אמר לא הוו קידושין, הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו לו חכמים שלא כהוגן ואופקיעינהו רבנן לקידושין מיניה". והביא הבית יוסף שכך פסקו הרי"ף והרא"ש שהופקעו הקידושין וכך כתב גם העיטור אות ק´ קידושין ח"ב, וכן דעת הרשב"א בחידושיו לקידושין ב: נימוקי יוסף בפרק חזקת הבתים, המאירי בקידושין ב: מגיד משנה בתחילת פרק ד´ מהלכות אישות, וט"ז ולבוש שאם אנסוה עד שהסכימה לקבל קידושין אינה מקודשת, וכן הוא בשו"ת יביע אומר חלק שלישי אבע"ז בסימנים י"ח, י"ט, כ´, במעשה שהיה בקידושין כאלה.}