אֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא לִרְצוֹנָהּ, וְלָכֵן אִם אֲנָסוּהָ לְקַבֵּל קִדּוּשִׁין אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְהָאִישׁ אִם נֶאֱנַס לְקַדֵּשׁ נֶחְלְקוּ הָרִאשׁוֹנִים בַּדָּבָר, וְלַהֲלָכָה, מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק. {כך נפסק להלכה בשולחן ערוך אבע"ז סימן מ"ב סעיף א´ עפ"י הגמרא בתחילת מסכת קידושין שאין האשה מתקדשת אלא לדעתה, ובדבר האיש כתבו הרמב"ם ורשב"א שהמקדש בעל כורחו מקודשת כשם שאנו אומרים תליוהו וזבין זבוניה זבינא וכן דעת הרא"ש ותוספות, ולדעת הרי"ף והעיטור, רי"ו וסמ"ג אינה מקודשת, והביא מרן השו"ע שתי דעות אלו הראשונה בסתם והשניה ביש אומרים ומטעם חומרת קידושין סיים דבריו "הלכך הוה ליה ספק".}