כְּשֶׁבּוֹחֲרִים שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיִּרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין וְיַחְתְּמוּ בַּכְּתֻבָּה צָרִיךְ לְבָרֵר שֶׁאֵינָם פְּסוּלִים, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָהֶם קִרְבָה מִשְׁפַּחְתִּית לֶחָתָן אוֹ לַכַּלָּה וְכֵן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת, שֶׁיֵּשׁ פִּסּוּלִים מִדִּבְרֵי חֲכָמִים וְיֵשׁ פִּסּוּלִים מִן הַתּוֹרָה, יֵשׁ עֵדִים פּוֹסְלִים אֶת הַקִּדּוּשִׁין מִסָּפֵק וְיֵשׁ עֵדִים הַפּוֹסְלִים אֶת הַקִּדּוּשִׁין בְּוַדַּאי, וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדִינֵי עֵדִים כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֵלֶק חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָנִים ל"ג עַד ל"ז יֵשׁ לוֹ לִטֹּל עֵצָה מִן הַבָּקִי. {נושא פיסול העדים נידון בשו"ת יביע אומר בהרבה מקומות בין בשאלות בנושא קידושי שחוק ורמאות ובין בדיני ממזרות שהוכשרו ממזרים לבוא בקהל על ידי שנמצאו הקידושין הראשונים של האשה פסולים שנעשו על ידי עדים מחללי שבת בפרהסיא, או שלא ראו מעשה הקידושין או שהיה אחד מן העדים פסול, וקימ"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואפילו לא בטלה כל העדות, עדות בעד אחד לענין קידושין אף על פי שהוא עד כשר הרי בטל מעשה הקידושין. ודינים אלו ודינים נוספים בעניני העדים ראה בשו"ע אבע"ז סימן מ"ב, וכן בשו"ת יביע אומר כמעט בכל חלק באבע"ז, וכגון בחלק שלישי אבע"ז סימן ח´, ובחלק רביעי סימן ה´ ושם באות ה´ מביא הרב שגם לדעת הסמ"ג והמרדכי שמחמירים במקדש בעד אחד, היינו שיחדו לעדות עד אחד מה שאין כן אם יחדו שנים ונמצא אחד פסול שאין כאן עדות כלל ומותרת בלא גט כלל, ושם באותיות ג´ וד´ דן הרב בדין עדים רקים ופוחזים ומחללי שבת, ובעד סומא ראה בחלק שישי אבע"ז סימן ו´ אות ה´, ודין מקדש בעד אחד ראה בחלק שישי סימן ו´ אותיות א´ עד ו´, ובחלק שישי סימן י´ עד אות ח´ דן הרב בדין עדים שאינם משתוים בעדותם והסותרים זה את זה, ושם באות ח´ דן בעדים שנפסלה עדותן אם מתקיימת העדות בשאר ומעלה שדעת רוב הפוסקים בזה כדעת המהרי"ו בשו"ת סימן ז´, והרא"ש בפרק קמא דמכות ה. שלא תתקיים העדות בשאר מטעם שבעצם היחוד גילה דעתו שלא יהיו עדים בדבר אלא הם. וכן בחלק שמיני אבע"ז סימן ג´ דן הרב במקדש בפני קהל בלא ליחד עדים ומצויים ביניהם עדים פסולים אם נפסלה כל העדות, ובאות ב´ דן אם יש חיוב ליחד עדים למעשה הקידושין שלדעת הרא"ה, הריטב"א, רבנו פרץ רדב"ז וקצות החושן צריך ליחד עדים כשרים לקידושין כדי שלא יפסלו קרובי המשפחה את העדות. ולדעת הרמב"ן והרשב"א אין צריך ליחד עדים למעשה הקידושין ואמרינן שמסתמא הקרובים אינם מתכוונים לעדות בראייתם אלא רק הכשרים. ולדעת מהר"י וויל והרא"ש אם יחד עדים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול נפסלה כל העדות, ומביא הרב דעת הרבה אחרונים המבארים דעת הריב"ש ורמ"א במה שכתבו שיכולה העדות להתקיים בשנים מהקהל הוא רק אם שני העדים שיוחדו לעדות כשרים ולא בטלה עדותם, וכן מבארים האחרונים דעת הרמב"ן והרשב"א הנ"ל שאמנם אין חיוב ליחד עדים למעשה הקידושין אך אם יחדו עדים ונפסל אחד מהם ודאי אמרינן שנפסלה העדות כולה. ועוד שם דן הרב בפסול עדות מדרבנן אם פוסל את העדות כולה שלדעת הנודע ביהודה והבית יוסף אינו פוסל ולדעת הערוך השלחן הרי הוא פוסל העדות ומביא הפתחי תשובה בחו"מ סימן ל"ו שיש בזה מחלוקת בהבנת תשובת הבית יוסף. עוד כתב מרן השו"ע באבע"ז סימן מ"ב סעיף ה´ המקדש בעדים פסולים מדרבנן צריכה גט מספק ואם היו פסולים מדאורייתא אינה צריכה גט כלל. עוד מביא הרב בשו"ת יבי"א שם באות י"א מחלוקת אחרונים אם אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה היא דוקא אם החתן יחד את העדים שלדעת שו"ת פרח מטה אהרן, כנה"ג, ראש משביר ובאר מים חיים מוצרי אכן כן אמרינן, ולדעת שביתת יום טוב, נאמן שמואל וכרם שלמה שלוחו של אדם כמותו ואם הרב המקדש בחר בעדים שאחד מהם פסול הרי זה כאלו בחר בהם החתן עצמו. ועוד מביא שם הרב באות י"ב דין ודברים בדברי רבותינו האחרונים בדבר אם לא יוחדו עדים ונעשו הקידושין בפני קהל כשרים לעדות ופסולים ולא התכוונו לעדות לא אלו ולא אלו שלדעת הסמ"ע והנתיבות, שער המשפט והבית מאיר תתקים העדות בכשרים, ולדעת הש"ך קצות החושן, האחיעזר ומהרש"ם נפסלה כל העדות מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ואם צריך העד הכשר להכיר בפיסולו של העד הפסול כדי שנאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מביא הרב שם באותיות י"ג עד ט"ז שלדעת הרי"ף, רמב"ן, רשב"א, עיטור, נימוקי יוסף, ערך השולחן, ומרן השו"ע בשם יש אומרים שאם לא מכיר הכשר בפיסולו של הפסול אין עדותו של הכשר נפסלת, ולדעת מרן השו"ע בשם יש מי שאומר שהוא דעת הרא"ש נפסלת בכך עדות שניהם. ועוד שם מביא הרב מחלוקת הפוסקים אם מחלוקת זו רי"ף רא"ש היא בדיני ממונות בלבד או גם לענין עדות קידושין שלדעת הח"מ והב"ש ועוד גם לענין קידושין חלקו הרי"ף והרא"ש ולדעת מהר"מ פדאוה ועוד פוסקים אין מחלוקת זו אלא בדיני ממונות היות ובקידושין אפילו מודים המקדש והמתקדשת בקידושין אין חלות הקידושין אלא על ידי העדים ובטלה עדותם מגזירת הכתוב מה שאין כן בדיני ממונות שהעדים אינם גורמים קנין ואם קונה ומקנה מודים חל הקנין, שלא נתקנו עדים לקנין אלא מחמת השקרנים שנוכל להכחישם. ועוד, בענין עד אחד שהיה מחלל שבת בפרהסיא מביא הרב בשו"ת יביע אומר חלק שמיני סימן ה´ אות ב´, וכן לענין עד שידוע שעתה הינו מחלל שבת בפרהסיא ואין ידוע אם היה כך בזמן שהיה עד קידושין, ובאות ו´ דן הרב אם צריך להתרות במחלל שבת שנפסל לעדות כדי שנאמר שתהיה עדותו פסולה ומביא מחלוקת אחרונים בזה שלדעת סמ"ע, החיד"א ויהודה יעלה אסאד ועוד צריך להודיעו ולהתרות בו, ולדעת הנתיבות סימן ל"ד ס"ק ט"ז והגאון רבי רפאל ברדוגו, רבי בנימין כהן בשו"ת הרב"ק ועוד נפסל לעדות ואין צריך להודיעו על כך מטעם שרק באיסור תורה שיש בו מלקות נקרא רשע, וכתוב אל תשת רשע עד. ולדעת רבי בנימין כהן רק בעובר עברה מדרבנן צריך התראה. ועוד, לענין עד המגלח בתער, לדעת השב יעקב, בית שלמה, חבצלת השרון ואמרי יושר מגלח בתער יפסל לעדות רק בהתראה מטעם שאין מכירים העולם שיש בזה איסור וסברא זו מקורה בשו"ת רבי עקיבא איגר סימן ל"ד, ויש שחלקו על כך, כגון בספר לבוש מרדכי והמהרש"ם לא הודו בזה לרבי עקיבא איגר ולדעתם אין צריך המגלח בתער התראה ונפסלת עדותו. ושוב לענין מחלל שבת בפרהסיא כתבו הנתיבות, המבי"ט, פני יצחק אבולעפיה, מהריק"ש, וקצות החושן שעדותו פסולה ואין צריך התראה לכך, ולדעת הסמ"ע בס"ק נ"ז אינו נפסל אלא אם כן הודיעוהו שבעבירה כזו נפסל לעדות וכנ"ל וכן ראה עוד בזה בסימן ו´ בשו"ת הנזכר, ובסימן ז´ ובסימן ח´ התיר מרן הרב עובדיה יוסף לבוא בקהל בנים שנולדו מנישואין שניים לאחר שפסל נישואין הראשונים בראיות שנעשו בעדים פסולים ובטל מעשה הקידושין. וכן בשו"ת יבי"א חלק תשיעי אבע"ז סימן ב´ פסל הרב קידושין הראשונים מטעם שעד אחד לא ראה את נתינת הטבעת והיו העדים מחללי שבת בפרהסיא והתיר הבנים מנישואין שניים לבוא בקהל, וכן שם בסימן ל"ג, העלה שאין לפסול גיטין למפרע כשנודע לנו עכשיו שאחד העדים מגלח זקנו בתער. וכן עוד בחלק תשיעי סימן כ"א דן הרב בפיסול מעשה הקידושין על ידי עשיית ספק ספיקא ופטר את האשה מהצורך לקבל גט פיטורין אפילו לחומרא, וכן שוב דן הרב בשו"ת יביע אומר חלק עשירי אבע"ז בסימן כ"ה ובסימן כ"ו בהיתר אשה לינשא בלא מתן גט לאחר קידושי רמאות בעדים רקים ופוחזים. וצרף לזה הסכמת הרבנות הראשית על הפקעת קידושין אשר יעשו בארץ ישראל שלא במעמד עשרה מישראל בעת החופה, וכמו שכתב הריב"ש בסימן שצ"ט שראשי הקהל יכולים לתקן שכל מי שיקדש בלא ידיעת נאמני הקהל ושלא בפני עשרה יהיו קידושיו בטלים ומבוטלים, ושהמקדש נגד תקנה זו אין קידושין קידושין, שהפקר בית דין הפקר.}