כָּל עוֹד הַבַּת קְטַנָּה נֶאֱמָן הָאָב לוֹמַר קִדַּשְׁתִּיהָ לְאָדָם פְּלוֹנִי, אוּלָם, לְאַחַר שֶׁבָּגְרָה הַבַּת פָּקְעָה נֶאֱמָנוּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְאָסְרָהּ עַל כָּל הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁיֹּאמַר קִדַּשְׁתִּיהָ לִפְלוֹנִי כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה. {מקור הדין בגמרא קידושין סד. "מתניתין, קדשתי את בתי קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה, והרי היא קטנה, נאמן. קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה, אינו נאמן". וכן פסק מרן השו"ע אבע"ז בסימן ל"ז סעיף כ"ו.}