יְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת פְּשׁוּטָה שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה, מִטַּעַם שֶׁיֵּשׁ פּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאִם יֶשְׁנָהּ אֶבֶן טוֹבָה צְרִיכָה הַטַּבַּעַת שׁוּמָא כְּדֵי שֶׁתֵּדַע הַכַּלָּה אֶת שָׁוְיָהּ שֶׁל הַטַּבַּעַת וְלֹא תִּתֵּן דַּעְתָּהּ עַל שֹׁוִי אַחֵר וְיִהְיֶה הַדָּבָר פֶּתַח לְטַעֲנָה שֶׁל קִדּוּשֵׁי טָעוּת, שֶׁתֹּאמַר הָיָה בְּדַעְתִּי שֶׁקִּדְּשַׁנִי בְּטַבַּעַת שֶׁשָּׁוָה הַרְבֵּה יוֹתֵר וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ שָׁוְיָהּ לֹא הָיִיתִי מִתְקַדֶּשֶׁת לוֹ, לָכֵן מִשּׁוּם חֻמְרַת עֲרָיוֹת נָהֲגוּ לְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת פְּשׁוּטָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לִסְפֵקוֹת. {מקור סברא זו היא בדברי הר"ן שכתב בדעת רבינו תם וכך כתב הרשב"א בחידושיו בשם רבנו תם, ונסמכה סברא זו על דברי הגמרא "שיראי לא צריכי שומא" שדוקא שיראי שהם בגדי משי אם מקדש בהם אינם צריכים שומא אבל אבנים טובות צריכות שומא, ואפילו אם יאמר לה שמקודשת לו בטבעת עם אבן זו בכל מחיר שהיא שווה, לא הוי קידושין שאנו חוששים שבדעתה טועה לחשוב ששווה הרבה יותר ממה ששווה באמת. וכן גם דעת הסמ"ג בשם רבינו תם, וכן כתב האורחות חיים הלכות קידושין סימן י"ג בשם רבנו פרץ. ולדעת הרי"ף, הרמב"ם והעיטור משמע שהמקדש באבנים טובות אין צריך שומא ומקודשת וכן מרדכי בשם ראבי"ה, ומרן השו"ע הביא להלכה בסימן לב סעיף ב´ דעת ר"ת שלכן נוהגים לקדש בטבעת שאין עליה אבן.}