לִפְלוּף, פֵּרוּשׁ צוֹאַת הָעַיִן, שֶׁחוּץ לָעַיִן חוֹצֵץ אֲפִלּוּ הוּא לַח, וְלִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְאִם הוּא יָבֵשׁ חוֹצֵץ וְהוּא שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיק.

נָתְנָה טִפּוֹת עֵינַיִם לִרְפוּאָה בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ אֵינָן חוֹצְצוֹת.

עַדְשׁוֹת מַגָּע שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהוֹצִיאָן מֵהָעֵינַיִם לֹא בִּזְמַן רְחִיצָה וְלֹא בִּזְמַן שֵׁנָה הֲרֵי הֵן מֻתָּרוֹת לִטְבֹּל בָּהֶן, וְאִם דַּרְכָּהּ לְהוֹצִיאָן בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים צְרִיכָה לְהוֹצִיאָן אַף לִפְנֵי הַטְּבִילָה, וְאִם עָבְרָה וְטָבְלָה בָּהֶן עָלְתָה לָהּ טְבִילָתָהּ, אֶלָּא שֶׁאִם עוֹד לֹא שִׁמְּשָׁה נָכוֹן שֶׁתַּחֲזֹר וְתִטְבֹּל טְבִילָה אַחֶרֶת. {בגמרא נידה סז. "אמר רבי אבא הני רבדי דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצי... אמר מר עוקבא לפלוף שבעין... אמר שמואל כחול שבתוך העין... א"ר יוחנן פתחה עיניה ביותר או עצמה עיניה ביותר לא עלתה לה טבילה". ונחלקו הראשונים במסקנת הגמרא, שיטת הראב"ד רשב"א והרמב"ם שיש לגרוס בגמרא אחר אלו השמועות "ולית הילכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי אתמד הכי לטהרות אבל לבעלה טהורה, כי הא דאמר ריש לקיש אשה לא תטבול אלא כדרך גדילתה" לעומתם כתבו רש"י והתוספות והרא"ש שאין גורסים את הגרסא הנ"ל וכל הני שמועות הרי הן להלכה גם לבעלה וכך פסק מרן השו"ע בסעיף ל"ט בשם "יש אומרים", ומשמע מלשונו של מרן שאוסר הדבר לכתחילה מתוך שכתב לא תעצים עיניה ביותר שהוא לשון שלכתחילה לא תעשה כן, וכן משמע מהבן איש חי שהוא רק לכתחילה לא תעצים עיניה ביותר וכתב הרמב"ן בסוף הלכות נידה וזאת לשונו "ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן, אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, ולא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להם קץ וסוף, כגון עצמה עיניה ביותר, קרצה שפתותיה ביותר ומשאר הספיקות כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר, ובין לא עצמה ביותר, עכ"ל הרמב"ן. וכן ראה הליכות עולם חלק ה´ עמ´ ק"צ.}

עַיִן תּוֹתֶבֶת, אִם נוֹהֶגֶת לַהֲסִירָהּ רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אוֹ שֶׁאֵינָהּ מְסִירָה אוֹתָהּ כְּלָל, אוֹ שֶׁמִּצְטַעֶרֶת אוֹ מִתְבַּיֶּשֶׁת בַּהֲסָרָתָהּ, הֲרֵי הִיא בְּמִעוּט הַגּוּף וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת, וְלָכֵן אֵינָהּ חוֹצֶצֶת וִיכוֹלָה לִטְבֹּל בְּלִי לַהֲסִירָהּ תְּחִלָּה.