בית קודם הבא סימניה

פרק י'ד - הלכות חציצה-דין איפור ותכשיטים

פרק י'ד - הלכות חציצה-דין איפור ותכשיטים

יד
אִם טָבְלָה עִם רִיסִים מְלָאכוּתִיִּים הַדְּבוּקִים לְעַפְעַפֶּיהָ, אִם הֵם בְּמַצָּב שֶׁאֵינָהּ מִתְבַּיֶּשֶׁת לָלֶכֶת בָּהֶם, הֲרֵי הֵם בְּמִעוּט הַגּוּף וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת וְלָכֵן אֵינָם חוֹצְצִים.

טו
אִפּוּר שֶׁמַּחֲזִיק לְכַמָּה שָׁנִים אֵינוֹ חוֹצֵץ בַּטְּבִילָה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן אִם הוּא מֻתָּר מִדִּין כְּתֹבֶת קַעֲקַע.

טז
אִפּוּר וּצְבָעִים שֶׁשָּׂמָה עַל רִיסֵי עֵינֶיהָ, עַפְעַפֶּיהָ, שִׂפְתוֹתֶיהָ וּשְׁאָר חֶלְקֵי הַפָּנִים, בְּכֻלָּם הַכְּלָל הוּא אֶחָד: אִם הָאִפּוּר בְּמַצָּב תַּקִּין, וְהִיא רוֹצָה בְּקִיּוּמוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל בַּמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁוּת הֲרֵי הוּא דָּבוּק בְּמִעוּט הַגּוּף וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו וְלָכֵן אֵינוֹ חוֹצֵץ, אֲבָל אִם אֵינוֹ בְּמַצָּב תַּקִּין וְלָכֵן אֵינָהּ רוֹצָה בְּקִיּוּמוֹ, אוֹ שֶׁרוֹצָה לְהַחֲלִיפוֹ לְאַחַר הַטְּבִילָה, אוֹ שֶׁעָתִיד לְהִתְקַלְקֵל כְּשֶׁיָּבוֹא בְּמַגָּע עִם מֵי הַמִּקְוֶה הֱיוֹת וְיֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁוּת וְדָבוּק בְּמִעוּט הַגּוּף הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ.

יז
הֻשְׁחֲרוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מֵחֲמַת רִמּוֹנִים אוֹ אֱגוֹזִים שֶׁקִּלְּפָה, אוֹ נִכְתְּמוּ בִּדְיוֹ, אוֹ שָׂמָה עַל יָדָהּ חִינָה, שׁוֹטֶפֶת יָדֶיהָ בְּסַבּוֹן וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר אֵינוֹ חוֹצֵץ אֲפִלּוּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו, הֱיוֹת וְאֵין לוֹ מַמָּשׁוּת שֶׁתַּחְצֹץ.

יח
אִם טָבְלָה וְשָׁכְחָה לְהָסִיר מֵעָלֶיהָ תַּכְשִׁיטִים כְּגוֹן טַבַּעַת, עֲגִילִים, צְמִידִים אוֹ שַׁרְשֶׁרֶת, אִם הֵם רְפוּיִים וִיכוֹלִים הַמַּיִם לְהִכָּנֵס בֵּינָם לְבֵין הַגּוּף אֵינָם חוֹצְצִים, וְאִם הֵם הֲדוּקִים מְאֹד בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לַמַּיִם לְהִכָּנֵס תַּחְתֵּיהֶם, הַדִּין הוּא כָּךְ, שֶׁאִם הוּא תַּכְשִׁיט שֶׁמַּקְפֶּדֶת עָלָיו לַהֲסִירוֹ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת הֲרֵי הוּא חוֹצֵץ, וְאִם אֵינָהּ מְסִירָתוֹ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ בְּמִעוּט הַגּוּף וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו וּמֻתֶּרֶת לִטְבֹּל כְּשֶׁהוּא עָלֶיהָ, מִכָּל מָקוֹם דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶן כָּל תַּכְשִׁיט שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עַצְמָן לִסְפֵקוֹת.

יט
טַבַּעַת שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת מִן הָאֶצְבַּע, תְּסוֹבֵב אוֹתָהּ מְעַט סְבִיב אֶצְבָּעָהּ בְּתוֹךְ מֵי הַמִּקְוֶה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּיִם תַּחְתֶּיהָ.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור