כָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים שֶׁמִּצְוַת עוֹנָה, שֶׁאָדָם בָּא עַל אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל טְבִילָתָהּ, שָׁוָה בְּעֶרְכָּהּ לְבִיאָה בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, וְלָכֵן יֵצֶר הָרָע מִתְעוֹרֵר לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים וּלְהַמְצִיא תֵּרוּצִים לִדְחוֹת אֶת הַטְּבִילָה, וְהוֹרוּנוּ חֲכָמִים בַּגְּמָרָא וּבַזֹּהַר וּפוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, שֶׁאִם בַּעֲלָהּ בָּעִיר מְצֻוָּה לִטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, וְלֹא יִדְחוּ אֶת הַטְּבִילָה אֶלָּא אִם כֵּן דַּעַת שְׁנֵיהֶם מַסְכִּימָה לְכָךְ, וּבִתְנַאי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִבָּה אֲמִתִּית וּנְכוֹנָה, כְּגוֹן שֶׁאֶחָד מֵהֶם חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִטַּלְטְלִים בַּדְּרָכִים אֶל מְחוֹז חֶפְצָם וְכַדּוֹמֶה.