פרק י'ב - הפסק בטהרה ושבעה נקיים-דין תולה כתמה במכהע
אִם בִּזְמַן הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים רָאֲתָה כֶּתֶם שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה, הֱיוֹת וְכָל טֻמְאָתוֹ מִדְּרַבָּנָן, וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת רֶצֶף הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים מֵהַתּוֹרָה, יְכוֹלָה לִתְלוֹתוֹ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁאִם הוּא קָטָן מִכִּגְרִיס תּוֹלָה בְּכִנָּה וְאִם הוּא גָּדוֹל מִכִּגְרִיס וְנִמְצָא עַל בֶּגֶד הַמְקַבֵּל טֻמְאָה וּבְצֶבַע לָבָן תּוֹלָה בְּמַכָּה אִם יֵשׁ לָהּ, וְכַדּוֹמֶה.
עא
לְדַעַת מָרָן הַשו"ע וְהַפּוֹסְקִים הַסְּפָרַדִּים לְאַחַר הַהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה הֲרֵי הָאִשָּׁה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וְתוֹלָה כִּתְמָהּ בְּמַכָּה כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף פֶּרֶק ט´, וּלְדַעַת הָרְמָ"א בִּשְׁלֹשָׁה הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַכָּה מִשּׁוּם שֶׁחֶזְקַת מַעְיָנָהּ פָּתוּחַ לְהוֹצִיא דָּם.
{מקור דינו של הרמ"א הוא בספר התרומה סימן צ"ב והובא בהגהות מיימוני ובמרדכי ובתרומת הדשן סימן רמ"ט, ומקור דינו של מרן השו"ע הם הרמב"ן והרשב"א והר"ן וספר האשכול.}
עב
לְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז אִם יֵשׁ לָאִשָּׁה מַכָּה שֶׁיָּדוּעַ שֶׁמּוֹצִיאָה דָּם, תּוֹלָה בָּהּ דַּם שֶׁרָאֲתָה אֲפִלּוּ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַנְּקִיִּים.
{כך כתב הרמ"א בספרו דרכי משה סימן קצ"ו "ונראה לי דהא דלא תלינן במכה בשלושת הימים הראשונים היינו דוקא במכה שאין ידוע שמוציאה דם, דבעלמא תלינן בה כתם כמו שנתבאר לעיל (סימן קפ"ז) אבל במכה שידוע שמוציאה דם תלינן גם בשלושה ימים ראשונים" ואף שהש"ך חלק עליו כבר סתר הגאון מהר"מ אלפסי בספר משחא דרבותא דברי הש"ך בראיות ברורות.}
עג
אִם הָיְתָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים עַל כֶּתֶם שֶׁרָאֲתָה בְּלֹא הַרְגָּשָׁה, גַּם לְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז יְכוֹלָה לִתְלוֹת כֶּתֶם שֶׁרָאֲתָה בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַנְּקִיִּים בְּמַכָּה וְכַדּוֹמֶה הֱיוֹת וְאֵין חֶזְקַת הַמַּעְיָן פָּתוּחַ בְּשֶׁל כֶּתֶם שֶׁרָאֲתָה.
{כך מוכח מדברי הש"ך סימן קצ"ו סס"ק ו´ דבכתם לא אמרינן שמעיינה פתוח.}
עד
וְכֵן כַּלָּה הַסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים עַל דַּם בְּתוּלִים וְרָאֲתָה כֶּתֶם בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים לִסְפִירָתָהּ, יְכוֹלָה לִתְלוֹתוֹ בְּמַכָּה גַּם לְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז.
{עיין משמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ ש"פ-שפ"ד.}