אִשָּׁה שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַמִּקְוֶה וּמִדְּבָרֶיהָ נוֹדַע שֶׁלֹּא פָּסְקָה בְּטָהֳרָה וְלֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּשִּׁבְעָה נְקִיִּים, וְחוֹשֶׁשֶׁת הַבַּלָּנִית שֶׁאִם לֹא תְּאַפְשֵׁר לָהּ לִטְבֹּל לֹא תָּשׁוּב זֹאת אֶל הַמִּקְוֶה, תַּעֲלִים הַבַּלָּנִית עַיִן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּתְסַיֵּעַ לָהּ לִטְבֹּל, וְרַק לְאַחַר הַטְּבִילָה תִּשְׁתַּדֵּל בְּלָשׁוֹן רַכָּה לְעוֹרֵר אֶצְלָהּ נְכוֹנוּת לִשְׁמֹעַ מְאֻחָר יוֹתֵר פְּרָטֵי הַהֲלָכוֹת אוֹ מִמֶּנָּה אוֹ מִמַּדְרִיכָה לְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה.