הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ רְצוּפִים שֶׁלֹּא תִּרְאֶה דָּם בָּהֶם, שֶׁאִם רָאֲתָה דָּם אֲפִלּוּ בְּסוֹף הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, סָתְרָה כָּל הַיָּמִים וּצְרִיכָה לִפְסֹק בְּטָהֳרָה וְלַחֲזֹר וְלִמְנוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים. {זו היא לשון מרן השו"ע בסימן קצו סעיף י´, ומקור הדין בגמרא נידה לג:, לז., סז: "תניא וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר, אחר, אחר לכולם, שלא תהיה טומאה מפסקת ביניהם.}