אִם פָּסְקָה הַכַּלָּה מִלִּרְאוֹת, וְרוֹצָה לַעֲשׂוֹת הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה כְּבָר לַמָּחֳרָת, יְכוֹלָה לְהַפְלִיט אֶת שִׁכְבַת הַזֶּרַע עַל יְדֵי שֶׁתְּקַנֵּחַ יָפֶה אוֹתוֹ מָקוֹם אוֹ שֶׁתִּרְחַץ בְּמַיִם חַמִּים, וְאַחַר כָּךְ יְכוֹלָה לִפְסֹק בְּטָהֳרָה וְלִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְגַם לְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז שֶׁבְּנִדָּה נִמְנָעִים מֵהַפְלָטַת שִׁכְבַת זֶרַע, כָּאן בְּדַם בְּתוּלִים יְכוֹלִים לְהַתִּיר. {לענין נידה כתב הרא"ש שאם תרצה להתחיל ספירתה מיום מחרת ראייתה תקנח יפה במוך או תרחץ במים חמים, ולרמב"ן די אם הלכה ברגליה, ולדעת הרשב"א וסה"ת תרתי בעינן קינוח ורחיצה כדי לצאת כל ספק. וכך פסק מרן השו"ע בסימן קצו "האשה ששמשה מטתה ואחר כך ראתה דם ופסקה מיד ורוצה לספור שבעה נקיים החל מיום מחרת ראייתה תקנח יפה אותו מקום במוך או בבגד כדי להפליט כל הזרע, או תרחץ במים חמים והם יפליטו כל הזרע" וכ"כ בתרומה, טור, רא"ש ובשו"ת מהר"מ מרוטנברג, והרמ"א פסק כדעת הסמ"ק שאין אנו בקיאים בזה, מכל מקום זה בדם נידה, אבל כאן בדם בתולים שהוא דרבנן גם בני אשכנז יכולים להקל בזה, כך העלה במשמרת הטהרה חלק א´ עמ´ תקח.}