לְאַחַר בְּעִילַת מִצְוָה אָסוּר לִבְנֵי הַזּוּג לִישֹׁן בְּיַחַד בְּאוֹתָהּ מִטָּה אֲפִלּוּ בְּבִגְדֵיהֶם, אֲבָל מֻתָּר לֶחָתָן לִישֹׁן בְּמִטַּת אִשְׁתּוֹ, אִם אֵינָהּ יְשֵׁנָה בָּהּ, גַּם אִם יֶשְׁנוֹ עוֹד דָּם עַל הַסָּדִין. וְכֵן עֲלֵיהֶם לִנְהֹג דִּינֵי הַהַרְחָקוֹת הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּפֶרֶק ד´. {לדעת רב האי גאון, הראב"ד, הראבי"ה, תשובות הגאונים, הטור ומרן השו"ע בסימן קצ"ג צריך החתן לפרוש מאשתו לאחר ביאה ראשונה ואינם רשאים לישן במטה אחת אפילו בבגדיהם. וההיתר לחתן לישן על מטת אשתו כשאינה שוכבת שם מקורו במה שכתב רב האי גאון והביאו הראב"ד בספר בעלי הנפש וכ"כ הרא"ש, טור ומרן השו"ע בסימן קצ"ג.}