וְכֵן אִם אֶחָד מִן הַצְּדָדִים לֹא הוֹפִיעַ לַחֻפָּה וְרַק לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים הִגִּיעַ, הֱיוֹת וְיֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר אִם נִתְיָאֲשָׁה הַכַּלָּה מִן הַנִּשּׂוּאִין וְהַסָּפֵק הוּא בַּחֲשָׁשׁ לְדַם חִמּוּד שֶׁהוּא חֻמְרָא מִדְּרַבּ2ָנָן, אָנוּ מוֹרִים בָּזֶה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים שֵׁנִית. {מבואר ביביע אומר חלק ו´ (חלק אבן העזר סימן ד´ אות ט´).}