בית קודם הבא סימניה

שופטים פרק-ט

שופטים פרק-ט

{א}
וַיֵּ֨לֶךְ אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֙עַל֙ שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמּ֑וֹ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥י אִמּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃

{ב}
דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮ מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמֵכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי׃
המשל . אם למשול בכם שבעים איש , כי כולם בני ירובעל הם ומי נדחה : וזכרתם . רצה לומר , בעבור הקורבה ראוי להמליך אותי , ויהיו כולם נדחים :

{ג}
וַיְדַבְּר֨וּ אֲחֵֽי־אִמּ֜וֹ עָלָ֗יו בְּאָזְנֵי֙ כָּל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤ט לִבָּם֙ אַחֲרֵ֣י אֲבִימֶ֔לֶךְ כִּ֥י אָמְר֖וּ אָחִ֥ינוּ הֽוּא׃
אחינו הוא . כי עם כולם היה לו קורבה :
עליו . בעבורו :

{ד}
וַיִּתְּנוּ־לוֹ֙ שִׁבְעִ֣ים כֶּ֔סֶף מִבֵּ֖ית בַּ֣עַל בְּרִ֑ית וַיִּשְׂכֹּ֨ר בָּהֶ֜ם אֲבִימֶ֗לֶךְ אֲנָשִׁ֤ים רֵיקִים֙ וּפֹ֣חֲזִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ אַחֲרָֽיו׃
ופחזים . בהולים במעשיהם לעשות בלא תבונה :
ריקים . ריקנים מכל מעלה : ופחזים . מהירים במעשיהם מבלי דעת , כמו ( בראשית מט ד ) פחז כמים , והוא הפוך מן חפזון :

{ה}
וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃
ויותר יותם . מבני ירובעל ממספר שבעים , כי עמו היו שבעים :
נחבא . מלשון מחבואה , רוצה לומר , נטמן :
וספר שכבר עזרו אנשי שכם את אבימלך על הריגת אחיו כדי שימלוך כי אחיהם הוא והרגום כלם זולת יותם שנשאר כי נחבא ולולי זה היו הורגין אותו :

{ו}
וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵל֥וֹן מֻצָּ֖ב אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃
עם אלון מצב . ( תרגום : ) מישר קמתא - מישור שהיו בו מצבות :
עם אלון . סמוך לאלון :
עם אלון מוצב . ר''ל אצל מישור שהציבו שם היה אבן או דבר אחר :

{ז}
וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃
וישמע וגו' . בעבור הגמול אשר תשמעו אלי :
בעלי . ענין אדון , וכן ( יהושע כד יא ) בעלי יריחו :

{ח}
הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת (מלוכה) [מָלְכָ֥ה] עָלֵֽינוּ׃
הלוך הלכו העצים . משל הוא : לזית . עתניאל בן קנז ( שופטים א יג ) , הבא משבט יהודה שנקרא זית , שנאמר ( ירמיהו יא טז ) : זית רענן יפה פרי תואר וגו' :
הלוך הלכו העצים . פתח דבריו במשל , ועם שאין כל דברי הנמשל ידמו להמשל , הנה קצת הדברים ידמו , ויתר דברי המשל באו ליפות המשל ולהכניס בלב השומע :

{ט}
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃
דשני . לשון שומן :
החדלתי . וכי אחדל מליתן פריי הטוב : בי . רצה לומר , בפריי : יכבוו וגו' . כי בשמן זית מכבדים את המקום בנרות המנורה ( שמות כז כ ) , ואת האנשים במשיחת הכהנים והמלכים ( כריתות ה ב ) : והלכתי . רצה לומר , וכי אעזוב עסקי ואלך להיות מתנענע ומטולטל בעבור צרכי העצים , כי אם אמלוך , אעזוב בעל כרחי עסקי לטרוח בצרכי המלוכה :
החדלתי . ענין מניעה : דשני . מלשון דשן ושמן : לנוע . מלשון תנועה :
החדלתי את דשני אשר בו יכבדו אלהים ואנשים . אמר זה כי מהשמן היוצא ממנו היו מדליקין במקדש את המנורה :

{י}
וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃
לתאנה . דבורה :

{יא}
וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־מָתְקִ֔י וְאֶת־תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃
את מתקי . דבש דבורים :
מתקי . מלשון מתוק : תנובתי . פריי , כמו ( איכה ד ט ) מתנובת שדי :

{יב}
וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־אַ֖תְּ (מלוכי) [מָלְכִ֥י] עָלֵֽינוּ׃
לגפן . גדעון , שהוא מזרע יוסף ( שופטים ו יא ) , שנאמר בו ( בראשית מט כב ) בן פורת , ( ותרגם שם אונקלוס : ) כגופן דנציב וכו' :

{יג}
וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃
המשמח אלהים . שאין אומרים הלוים שיר של הקרבן אלא על הנסכים :
המשמח וגו' . כי אין אומרים שירה בבית המקדש כי אם בעת ניסוך היין ( ברכות לה ב ) , ובאנשים נאמר ( תהלים קד טו ) , ויין ישמח לבב אנוש :
תירושי . ייני :
ואמר על היין המשמח אלהים ואנשים בעבור נסוך היין שהיה במקדש :

{יד}
וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃
אל האטד . ספינ''ה בלע''ז :
האטד . מין קוץ , וכן ( בראשית נ י ) גרן האטד :
והנה האטד הוא מין ממיני הקוצים תרגום ודרדר ואטדין והנה אמר זה יותם להורות על פחיתות של אבימלך שלא היה נכון שיגיע ממנו תועלת כמו שלא יגיע מהאטד שום פרי :

{טו}
וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֙לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃
אם באמת . שאני הגון למלכות :
אס באמת . לא דרך לעג , לצחק בי לאחר זה : חסו בצלי . רצה לומר , במעט הצל שיש בי אהיה עליכם למחסה : ואם אין . שלא באמת תמשחו אותי , כי אם לצחק בי : תצא אש . רצה לומר , דעו כי סוף הדבר יהיה שממני תצא האש ותשרוף אף הארזים הגבוהים , ואני עמהם :
ותאכל . ותשרף :

{טז}
וְעַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙ עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טוֹבָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ עִם־יְרֻבַּ֣עַל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו עֲשִׂ֥יתֶם לֽוֹ׃
ועתה . רצה לומר , עתה שמעו הנמשל : אם באמת . רצה לומר , וכי באמת ובתמים עשיתם מה שהמלכתם את אבימלך , וכי טובה עשיתם וכו' , וכי כגמול וכו' , בתמיה :
ועתה אם באמת ובתמים עשיתם . הנה ביאר יותם שלא עשו זה באמת ובתמים ולזה לא ימשך מזה המאמר להם שישמחו באבימלך וישמח הוא בהם אך שישחיתו זה את זה וכן היה להם בסוף כי יש אלהים שופטים בארץ :

{יז}
אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃
אשר נלחם . רצה לומר , הלא גמול ידיו היה לטובה אשר נלחם אבי בעבורכם וסיכן נפשו במלחמה , והיה מהראוי לשלם לו כגמול ידיו :

{יח}
וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃
ואתם קמתם . לא די שלא שלמתם טובה , כי אם עוד עשיתם הרעה : בן אמתו . בן שפחתו , ולא מבני אשתו הגבירה : כי אחיכם הוא . לא המלכתם אותו בעבור כבוד אבי , כי אם על שהוא קרוב לכם מאמו השפחה :

{יט}
וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃
ואם באמת וגו' היום הזה . רצה לומר , ואם עם כל זאת תאמרו , אם מתחלה עשינו הרעה להרוג את בני גדעון , מכל מקום 'היום הזה' מה שהמלכנו את אבימלך בנו , הוא לכבוד גדעון וביתו . ואמר , אם כדבריכם כן הוא ש'באמת ובתמים וכו' היום הזה' , אזי יהיה גמולכם אשר תשמחו זה בזה :

{כ}
וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃
ואם אין . רצה לומר , ואם אין הדבר בעבור כבוד אבי וביתו כי אם בעבור שהוא אחיכם מן האם , אזי יהיה גמולכם להיות שנאה ומריבה בין אבימלך ובין אנשי שכם ובית מלוא הסמוך לשכם ותאבדו כולכם , וכאשר אמר האטד אל העצים :
אש . רוצה לומר , להב המחלוקת :

{כא}
וַיָּ֣נָס יוֹתָ֔ם וַיִּבְרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ בְּאֵ֑רָה וַיֵּ֣שֶׁב שָׁ֔ם מִפְּנֵ֖י אֲבִימֶ֥לֶךְ אָחִֽיו׃
מפני אבימלך . מפני יראת אבימלך , שלא יהרגנו :

{כב}
וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃
וישר . על כרחם נהג רבנות ובגאוה :
וישר . מלשון שררה :
והנה לא מלך אבימלך על ישראל כי אם ג' שנים ותוך זה הזמן הקצר נתקיימה קללת יותם וזה שכבר שלח אלהים רוח רעה בין אבימלך וביניהם באופן שהשחיתו זה את זה :

{כג}
וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹהִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי־שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃
רוח רעה . שנאה , שלנ''ש מלטלינ''ט בלע''ז :
רוח רעה . רוצה לומר , שנאה ומריבה :

{כד}
לָב֕וֹא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃
לבא חמס . רצה לומר , מה' היתה , למען יבוא גמול החמס שחמסו המלוכה מבני גדעון , וגמול דמם , לשום העונש על אבימלך אשר הרגם וכו' :
חמס . גזל :

{כה}
וַיָּשִׂ֣ימוּ לוֹ֩ בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְ וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃
לו . לאבימלך , לתפשו ולהרגו : ויגזלו . בהיותם מתמידים לשבת יחידים בראשי ההרים , ועל כי מרדו באבימלך , עשו הישר בעיניהם : ויגד לאבימלך . אשר הקימו עליו מארבים , והיה נשמר מלבוא לשכם :
וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים . ר''ל ששמו בעבורו מארבים שם כדי שיהרגוהו אם ימצא להם ואותם המארבים גזלו כל אשר יעבור עליהם בדרך כי לא היתה אימת המלכות עליהם , והנה הוגד זה הענין לאבימלך ונשמר מלבוא שם , והנה געל בן עבד ואחיו עברו בשכם ובטחו בו בעלי שכם לגלות דעתם בפניו שהיתה כנגד אבימלך ולזה קללו אבימלך בפניו לדעתם כי גם הוא שונאו :

{כו}
וַיָּבֹ֞א גַּ֤עַל בֶּן־עֶ֙בֶד֙ וְאֶחָ֔יו וַיַּעַבְר֖וּ בִּשְׁכֶ֑ם וַיִּבְטְחוּ־ב֖וֹ בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶֽם׃
געל בן עבד . מאומה אחרת היה :
ויבטחו בו . חשבו שיעזרם הוא מול אבימלך :

{כז}
וַיֵּצְא֨וּ הַשָּׂדֶ֜ה וַֽיִּבְצְר֤וּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם֙ וַֽיִּדְרְכ֔וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ הִלּוּלִ֑ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ בֵּ֣ית אֱ‍ֽלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְקַלְל֖וּ אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃
ויעשו הלולים . ( תרגום : ) ועבדו חנגין :
ויצאו השדה . כי טרם בוא געל אליהם פחדו מאבימלך לצאת השדה , והיו נסגרים בהעיר :
ויבצרו . הוא תלישת הפרי , כמו ( דברים כד כא ) כי תבצר כרמך : וידרכו . להוציא היין מן הענבים , דורכים והולכים על גביהם : הלולים . שמחות , ובדברי רבותינו זכרונם לברכה ( כתובות א ) מחמת הלולא :

{כח}
וַיֹּ֣אמֶר ׀ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙ כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל פְּקִיד֑וֹ עִבְד֗וּ אֶת־אַנְשֵׁ֤י חֲמוֹר֙ אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃
מי אבימלך ומי שכם . מי אבימלך להיות שר על שכם ומי שכם להיות עבדים לאבימלך , הלא בן ירובעל היה אבימלך מן עפרת אבי העזרי ( לעיל ו יא ) : וזבל פקידו . וזה פקיד העיר ששמו 'זבול' , פקידו של אבימלך הוא , ואדוניו אין לו משפט מלוכה בעיר ואף פקידו אינו כלום : עבדו את אנשי חמור . אם באתם לקנות לכם אדונים , באו ועבדו את אנשי חמור , שהיה נשיא הארץ מקדם ( בראשית לד ב ) : ומדוע נעבדנו . לאבימלך :
מי אבימלך ומי שכם . רצה לומר , הלא מהראוי שהנכבד ימשול על הפחותים ונבזים והנה נהפוך הוא , כי 'מי אבימלך' הלא הוא פחות ונבזה , ו'מי שכם' , רצה לומר , הלא בעלי שכם המה נכבדי ארץ : כי נעבדנו . אשר נעבוד לאבימלך , וכלל עצמו עמהם על כי ישב בשכם ומהם יחשב : הלא בן ירובעל . רצה לומר , וכי הוא ירובעל עצמו שעשה לכם תשועה , הלא בנו הוא ואין לעבדו בעבור אביו : וזבל פקידו . הלא זבול הוא פקידו ולא הועמד מן ירובעל עצמו , ואם אין מהראוי לעבוד לאבימלך , מכל שכן לפקידו : עבדו את אנשי חמור . רצה לומר ואם מהראוי לעבדו בעבור שמשל בכם אביו , אם כן , לכו ועבדו את אנשי חמור , כי חמור היה 'אבי שכם' , רצה לומר , שר של שכם , אם כן , עבדו בניו בעבור שמשל אביהם : ומדוע . רצה לומר , ואם בעבור תשועת גדעון , מהראוי לעבוד גם לבנו , זה היה ראוי למי שעשה התשועה לאבותיכם שכבר מתו , 'ומדוע נעבדנו אנחנו' , הלא לא לנו היתה התשועה :
ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו . ר''ל כשם שאין ראוי שנעבוד שכם מפני היותו בן חמור שהיה נשיא הארץ כן אין ראוי שנעבוד אבימלך מפני היותו בן ירובעל שהיה מושל על ישראל : הלא בן ירובעל וזבול פקידו . ר''ל אין מעלה לאבימלך אלא שהוא בן ירובעל וכ''ש זבול שהוא פקיד גדעון ואבימלך ואם היה ראוי לעבוד זבול היה ראוי לעבוד את אנשי חמור אבי שכם וזה דבר בלתי ראוי ומי יתן את עם שכם בכללו בידי ואסור אבימלך מכל וכל מהיות מושל על עיר וסבב שיאמר העם לאבימלך רבה צבאך וצאה כמו שתוכל להלחם עמנו ונראה דברי מי יקום והוא מבואר שכל עם שכם לא היו נסכמים בזה המאמר שאם היה הענין כן היו מוציאים זבול מהעיר או היו הורגים אותו והוא מבואר שקצתם היו מורדים וקצתם היו אחרי אבימלך :

{כט}
וּמִ֨י יִתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְאָסִ֖ירָה אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַאֲבִימֶ֔לֶךְ רַבֶּ֥ה צְבָאֲךָ֖ וָצֵֽאָה׃
ויאמר לאבימלך . ויאמר געל בפני זבול , הודיע לאבימלך : רבה צבאך וצאה . מן המקום שאתה שם , ונראה את גדולתך :
ומי יתן . הלואי והיה העם הזה ברשותי , אז הייתי מסירו ממלוכה מכל וכל : ויאמר לאבימלך . אמר להגיד לאבימלך , הרבה צבאך מה שתוכל וצאה עמי למלחמה :
צבאך . צבאות עם :

{ל}
וַיִּשְׁמַ֗ע זְבֻל֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֶת־דִּבְרֵ֖י גַּ֣עַל בֶּן־עָ֑בֶד וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃

{לא}
וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בְּתָרְמָ֣ה לֵאמֹ֑ר הִנֵּה֩ גַ֨עַל בֶּן־עֶ֤בֶד וְאֶחָיו֙ בָּאִ֣ים שְׁכֶ֔מָה וְהִנָּ֛ם צָרִ֥ים אֶת־הָעִ֖יר עָלֶֽיךָ׃
בתרמה . כמו במרמה , בתרמית , כלומר : בלט ובסתר :
בתרמה . בהיותו יושב בתרמה , והיא 'ארומה' האמור למטה ( פסוק לא ) , ובשתי השמות היתה נקראת : והנם . געל ואחיו מפתים אנשי העיר לעשות העיר מצור בעבורך שלא תכנוס בה ( וכמו שיקרא 'מצור' כאשר יצורו מבחוץ לבלי תת יוצא ממנו , כן יקרא 'מצור' כאשר יצורו מבפנים לבלי תת בוא לתוכה ) :
צרים . מלשון מצור : עליך . בעבורך :
בתרמה . הוא שם מקום שהיה יושב בו אבימלך ותרמה וארומה הוא מקום אחד :

{לב}
וְעַתָּה֙ ק֣וּם לַ֔יְלָה אַתָּ֖ה וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתָּ֑ךְ וֶאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶֽה׃

{לג}
וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ יֹצְאִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ׃
יצאים . כאשר התפאר באמרי פיו : כאשר תמצא ידך . רצה לומר , כפי יכלתך , אם להרגו אם לתפשו :
ופשטת . ענין פזור , כדרך הנלחמים :

{לד}
וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים׃
ארבע ראשים . ארבעה כתות :
ראשים . חלקים :

{לה}
וַיֵּצֵא֙ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֔בֶד וַיַּעֲמֹ֕ד פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְהָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִן־הַמַּאְרָֽב׃
מן המארב . ללכת על העיר למלחמה :

{לו}
וַיַּרְא־גַּעַל֮ אֶת־הָעָם֒ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־זְבֻ֔ל הִנֵּה־עָ֣ם יוֹרֵ֔ד מֵרָאשֵׁ֖י הֶהָרִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ זְבֻ֔ל אֵ֣ת צֵ֧ל הֶהָרִ֛ים אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה כָּאֲנָשִֽׁים׃
כאנשים . 'צל ההרים' , הם הנראים לך אנשים , וכונתו היתה לבל יכיר בהם עד אשר יבואו פתאום :

{לז}
וַיֹּ֨סֶף ע֣וֹד גַּעַל֮ לְדַבֵּר֒ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־עָם֙ יֽוֹרְדִ֔ים מֵעִ֖ם טַבּ֣וּר הָאָ֑רֶץ וְרֹאשׁ־אֶחָ֣ד בָּ֔א מִדֶּ֖רֶךְ אֵל֥וֹן מְעוֹנְנִֽים׃
מעם טבור הארץ . ( תרגום : ) מן תוקפא דארעא , מהר הגבוה שבכולם : אלון מעוננים ( תרגום : ) מישר מעוננים :
הנה עם . לא צל הרים הוא , כי 'הנה עם יורדים' וכו' :
טבור . מיצוע הארץ וגבהו נקרא 'טבור' , על שם שהטבור והוא השרר שבאדם הוא בגובה הגוף ובאמצעיתו , וכן ( יחזקאל לח יב ) על טבור הארץ :

{לח}
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו זְבֻ֗ל אַיֵּ֨ה אֵפ֥וֹא פִ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר מִ֥י אֲבִימֶ֖לֶךְ כִּ֣י נַעַבְדֶ֑נּוּ הֲלֹ֨א זֶ֤ה הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר מָאַ֣סְתָּה בּ֔וֹ צֵא־נָ֥א עַתָּ֖ה וְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃
הלא זה העם . המה עמו של מי אשר מאסתם בו :
איה אפוא . הוא כפל ענין במלות שונות : פיך . מאמרך :

{לט}
וַיֵּ֣צֵא גַ֔עַל לִפְנֵ֖י בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּלָּ֖חֶם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃
לפני וגו' . רצה לומר , בראש כולם :

{מ}
וַיִּרְדְּפֵ֣הוּ אֲבִימֶ֔לֶךְ וַיָּ֖נָס מִפָּנָ֑יו וַֽיִּפְּל֛וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּ֖ים עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃
עד פתח . ממקום המלחמה עד בואם פתח השער נפלו חללים :

{מא}
וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּארוּמָ֑ה וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃
וישב . רצה לומר חזר לשבת בארומה כמאז : ויגרש . לאחר זמן כאשר חזקה ידו :
ויגרש זבול את געל וגו' . יש לתמוה איך היה יכול על זה והנה אנשי שכם היו נלחמים עם אבימלך והנה ידמה שעשה זה בחכמה גם עם שונאי אבימלך בשאמר להם כי הוא סבב כל הרעה הזאת לשכם ולזה הסכימו עמו לגרשו מן העיר או היה זה עם יד הנמשכים עם אבימלך מעיר שכם :

{מב}
וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּצֵ֥א הָעָ֖ם הַשָּׂדֶ֑ה וַיַּגִּ֖דוּ לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃
ויצא העם השדה . אנשי שכם : ויגידו . המגידים לאבימלך , שיצאו בני העיר אל השדה לעשות חפציהם :
ויגדו . מאנשי אבימלך :

{מג}
וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קָם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃
את העם . אשר עמו : וירא . וכאשר ראה :
ויחצם . ויחלקם :

{מד}
וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּ עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם׃
פתח שער העיר . שלא יוכלו ליכנס :
והראשים . רצה לומר , אחד מהראשים : פתח שער . לבל יצא מן העיר לעזור להעם שבשדה :
ואבימלך והראשים אשר עמו . ר''ל הנכבדים אשר עמו כי שני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ולזה לא נשאר כי אם ראש אחד לפשוט ולעמוד פתח העיר :

{מה}
וַאֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג וַיִּתֹּץ֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח׃
ויזרעה מלח . פזר מלח לקלקל השדות :
ויתוץ את העיר ויזרעה מלח . עשה זה כדי שלא תהא ראויה לשדות ולכרמי' :

{מו}
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֑ם וַיָּבֹ֣אוּ אֶל־צְרִ֔יחַ בֵּ֖ית אֵ֥ל בְּרִֽית׃
צריח . יער שכפו אילנות ופסגים סביב סביב , וקורין אותו פלייש''ר בלע''ז : בית אל ברית . אותו צריח היה של בעל ברית , שם של עבודה זרה שלהם , וצלמון ( פסוק מח ) , יער היה שם . ויש פותרין : צריח , וודוו''י בלע''ז שעושין בקרקע :
וישמעו וגו' . כי מגדל שכם לא עמדה בתוך העיר :
צריח . מגדל גבוה יקרא 'צריח' , וכן ( שמואל א יג ו ) ובסלעים ובצריחים , והוא מלשון הרמת קול , כמו ( ישעיהו מב יג ) יריע אף יצריח , כי הצופה העומד על מגדל גבוה צריך להשמיע דברו בהרמת קול :
בעלי מגדל שכם הם גדולי העיר ולא היו שם בעת ההיא ולזה באו אל צריח בית אל בברית ר''ל שישמרום מיד אבימלך ושם המקום ההוא בית אל וצריח הוא מגדל חזק והוא אצל בית אל ולזה לא מתו שם כי אם אנשי מגדל שכם כי הם לבדם היו בצריח :

{מז}
וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶ֑לֶךְ כִּ֣י הִֽתְקַבְּצ֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶֽם׃

{מח}
וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ הַר־צַלְמ֗וֹן הוּא֮ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמּ֜וֹת בְּיָד֗וֹ וַיִּכְרֹת֙ שׂוֹכַ֣ת עֵצִ֔ים וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל־שִׁכְמ֑וֹ וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּ֗וֹ מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֽוֹנִי׃
שוכת עצים . ענף עצים :
מה ראיתם עשיתי . כמו ראיתם מה עשיתי וכו' :
הקרדמות . גרזן שמבקעין בו עצים , כמו ( שמואל א יג כ ) את קרדמו : שוכת . ענף גדול . ובמשנה ( בבא קמא י ב ) לא יקוץ את השוכה , והוא מלשון סכך :
שוכת עצים . הוא ענף ונקרא כן מפני שהוא מסכך כי הענפים הם מסככים סביב האילן שוכת כמו שוכתו :

{מט}
וַיִּכְרְת֨וּ גַם־כָּל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׂוֹכֹ֗ה וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ וַיָּשִׂ֣ימוּ עַֽל־הַצְּרִ֔יחַ וַיַּצִּ֧יתוּ עֲלֵיהֶ֛ם אֶֽת־הַצְּרִ֖יחַ בָּאֵ֑שׁ וַיָּמֻ֜תוּ גַּ֣ם כָּל־אַנְשֵׁ֧י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֛ם כְּאֶ֖לֶף אִ֥ישׁ וְאִשָּֽׁה׃
על הצריח . רצה לומר , סמוך לה :
ויציתו . מלשון הצתה והבערה :

{נ}
וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
וילך אבימלך . וידמה שאנשי תבץ ג''כ מרדו בו :

{נא}
וּמִגְדַּל־עֹז֮ הָיָ֣ה בְתוֹךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּ בַּעֲדָ֑ם וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃
ומגדל עז . ומגדל חזק :

{נב}
וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ׃
עד פתח . כי השער היה מעץ :

{נג}
וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּֽוֹ׃
פלח רכב . חתיכת אבן של ריחים העליונה הקרויה רכב : ותרץ . ותרוצץ :
פלח . כן נקרא אבן הרחיים , כמו ( איוב מא טז ) כפלח תחתית : רכב . הוא האבן העליון מהרחיים , הרוכב על התחתית : ותרץ . מלשון רציצה ושבירה : גלגלתו . ראשו , כמו ( דברי הימים א י י ) ואת גלגלתו :
פלח רכב . היא חתיכת מהרכב והיא אחת מהרחים והיא העליונה להיותה רוכבת על התחתונה :

{נד}
וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת׃
פן יאמרו לי . פן יאמרו עלי :
נושא כליו . כלי זינו : אשה הרגתהו . ולקלון יחשב לו :
לי . עלי : וידקרהו . ענין תחיבה בגוף , וכן ( ישעיהו יג טו ) כל הנמצא ידקר :

{נה}
וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃

{נו}
וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃
את רעת . את גמול רעת :

{נז}
וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור