בית קודם הבא סימניה

שופטים פרק-ח

שופטים פרק-ח

{א}
וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ אֶפְרַ֗יִם מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְבִלְתִּי֙ קְרֹ֣אות לָ֔נוּ כִּ֥י הָלַ֖כְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בְּמִדְיָ֑ן וַיְרִיב֥וּן אִתּ֖וֹ בְּחָזְקָֽה׃
לבלתי קראות לנו . בתחלת המלחמה כאשר הלכת להלחם , ומה זה קראת לנו אחר הנצוח :

{ב}
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מֶה־עָשִׂ֥יתִי עַתָּ֖ה כָּכֶ֑ם הֲל֗וֹא ט֛וֹב עֹלְל֥וֹת אֶפְרַ֖יִם מִבְצִ֥יר אֲבִיעֶֽזֶר׃
מה עשיתי עתה ככם . מה חשוב מה שעשיתי בתחילתו , כמה שעשיתם אתם בסוף : הלא טוב עללות . שבאו לידכם בסוף מתחלת הבציר שבצרנו אני ומשפחתי , שהרי בידכם נתן ה' את המלכים :
מה עשיתי . רצה לומר , הנה עם כל זה הנצוח יקרא על שמכם , כי מהו הנצוח אשר עשיתי אני עתה כמו אתם : הלא טוב וגו' . רצה לומר , הנצחון שעשיתם בסוף המלחמה , הוא יותר גדול מהנצחון שעשו אני עם משפחתי אביעזר בתחלתה :
עוללות . הם הענבים הפחותים הנלקטים בסוף , כמו ( ישעיהו יז ו ) ונשאר בו עוללת : מבציר . תחילת הלקיטה תקרא 'בציר' , כמו ( דברים כד כא ) כי תבצור כרמך :
הלא טוב עוללות אפרים וגו' . דמה החלשים לעוללות שהם ענבים חסרים והגבורים לענבים השלמים אשר יבצרו אותם כי העוללות היו מניחים לעניים ואמר לפייסם כי טובים החלשים שבאפרי' יותר מהגבורי' שבמשפחתו ובזה שקטה כעסם :

{ג}
בְּיֶדְכֶם֩ נָתַ֨ן אֱלֹהִ֜ים אֶת־שָׂרֵ֤י מִדְיָן֙ אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֔ב וּמַה־יָּכֹ֖לְתִּי עֲשׂ֣וֹת כָּכֶ֑ם אָ֗ז רָפְתָ֤ה רוּחָם֙ מֵֽעָלָ֔יו בְּדַבְּר֖וֹ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
ומה יכלתי . לעשות שיהא חשוב כמעשה שלכם :
ומה יכלתי . רצה לומר , היכולת שבי , מה היא , עד שאוכל לעשות גבורה כמו אתם : אז . כשדבר על לבם , והודה להם על הנצחון והיכולת , נחו מזעפם :
רפתה . מלשון רפיון : רוחם . רוח הכעס , כמו ( קהלת ז ט ) אל תבהל ברוחך לכעוס :

{ד}
וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים׃
עבר הוא ושלש מאות האיש . עוברים את הירדן אחרי זבח וצלמונע שעברו את הירדן תחלה , והיו משחיתים מעבר לירדן את ארץ ראובן וגד ומנשה , ועבר שם כדי לנקום אף בהם :

{ה}
וַיֹּ֙אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת תְּנוּ־נָא֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם לָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלָ֑י כִּי־עֲיֵפִ֣ים הֵ֔ם וְאָנֹכִ֗י רֹדֵ֛ף אַחֲרֵ֛י זֶ֥בַח וְצַלְמֻנָּ֖ע מַלְכֵ֥י מִדְיָֽן׃
לאנשי סכות . ישראל היו :
אחרי זבח וצלמנע . כי ברחו עד לא לכדו המים , או שנשארו בארצם ולא באו במלחמה , ורדף להחרימם מארצם :
ככרות . לחם השלם נקרא ככר : ברגלי . עמי ואחרי :

{ו}
וַיֹּ֙אמֶר֙ שָׂרֵ֣י סֻכּ֔וֹת הֲ֠כַף זֶ֧בַח וְצַלְמֻנָּ֛ע עַתָּ֖ה בְּיָדֶ֑ךָ כִּֽי־נִתֵּ֥ן לִֽצְבָאֲךָ֖ לָֽחֶם׃
הכף זבח וצלמנע בידך . שאתה מתפאר שהצלתנו מיד מדין :
עתה בידך . כי אם אינם עתה בידך , אין גבורה ברדיפה לשניתן לצבאך לחם :

{ז}
וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֔וֹן לָכֵ֗ן בְּתֵ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֖ע בְּיָדִ֑י וְדַשְׁתִּי֙ אֶת־בְּשַׂרְכֶ֔ם אֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִֽים׃
הברקנים . רונצי''ש בלע''ז :
ודשתי . כאדם הדש תבואה , שמכה וחובט בה , כן אכה על בשרכם עם קוצים :
ודשתי . מלשון דישה : את קוצי . עם קוצים : הברקנים . מין קוצים :
והגיע מרוע תכונת שרי סכות שלא רצו לצאת לצבא עם גדעון וגם לא רצו לתת להם ככרות לחם ואמר להם גדעון שבתת ה' את זבח ואת צלמונע בידו ייסרם על זה בשידוש בשרם אל הקוצים ואל הברקנים :

{ח}
וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ פְּנוּאֵ֔ל וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם כָּזֹ֑את וַיַּעֲנ֤וּ אוֹתוֹ֙ אַנְשֵׁ֣י פְנוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר עָנ֖וּ אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃
כזאת . כאשר דבר לאנשי סוכות :
ועלה משם פנואל וענוהו אנשי פנואל כמענה שרי סכות והתפעל מזה התפעלות רב לרוע תכונתם עד שלא הסכימו לעזור בזאת המלחמה אפילו זה העזר המעטי ולפי שנסכמו כל אנשי פנואל במעשה אמר לנתוץ המגדל ולהרוג יושביו אבל קצר בדבריו ונמנע מלגלות להם שיהרגם וידמה שזה הענין כלו היה בלילה ההוא שהתחיל במלאכת המלחמה :

{ט}
וַיֹּ֛אמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁ֥י פְנוּאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתֹּ֖ץ אֶת־הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה׃
אתץ וגו' . לפי שבטחו להשגב במגדל עוז אשר היה להם , לזה אמר שינתוץ אותו :
אתץ . מלשון נתיצה :

{י}
וְזֶ֨בַח וְצַלְמֻנָּ֜ע בַּקַּרְקֹ֗ר וּמַחֲנֵיהֶ֤ם עִמָּם֙ כַּחֲמֵ֤שֶׁת עָשָׂר֙ אֶ֔לֶף כֹּ֚ל הַנּ֣וֹתָרִ֔ים מִכֹּ֖ל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־קֶ֑דֶם וְהַנֹּ֣פְלִ֔ים מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃
בקרקר . שם מקום :
כל הנותרים . רצה לומר , והמה היו כל הנותרים וכו' : שלף חרב . רצה לומר , אנשי מלחמה הולכים שלופי חרב :
שלף . ענין הוצאת החרב מתערה , כמו ( יהושע ה יג ) וחרבו שלופה :
והנה רדף אחריהם עם ג' מאות האנשים אשר אתו וכבר היו זבח וצלמונע במקום אחד ששמו קרקר ומחניהם עמהם כחמשה עשר אלף ולא ירא גדעון מרדוף אחריהם להיותם אז נבהלים ונסים והיה לילה שלא היו רואים חיל גדעון :

{יא}
וַיַּ֣עַל גִּדְע֗וֹן דֶּ֚רֶךְ הַשְּׁכוּנֵ֣י בָֽאֳהָלִ֔ים מִקֶּ֥דֶם לְנֹ֖בַח וְיָגְבֳּהָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהַֽמַּחֲנֶ֖ה הָ֥יָה בֶֽטַח׃
דרך השכוני באהלים . דרך ארץ קדר וערב השוכנים במדבר באהליהם , שרועים מקנה תמיד ואין דרים בבתים : מקדם לנבח ויגבהה . שהם ערי ישראל , ולא רצה לילך שם אלא דרך עקלתון , כדי שלא ירגישו בהם , ויהומם פתאום :
היה בטח . רצה לומר , לא היו נשמרים מחרב גדעון , כי חשבו שבטוחים המה כי לא יבוא עליהם :
השכוני באהלים . הם הערביים השוכנים תמיד באהלים :
והנה עלה גדעון דרך השכוני באהלים לחקור באי זה מקום זבח וצלמונע או לראות אם נחבאו שם או כדי שלא יראוהו זבח וצלמונע ומחניהם עד היותו עליהם והנה בא גדעון והכה המחנה והמחנה היה בטח במקום ההוא ולא הרגישו בו עד באו :

{יב}
וַיָּנ֗וּסוּ זֶ֚בַח וְצַלְמֻנָּ֔ע וַיִּרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּלְכֹּ֞ד אֶת־שְׁנֵ֣י ׀ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־זֶ֙בַח֙ וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הֶחֱרִֽיד׃
החריד . גדעון החריד את כל המחנה ולא יכלו להציל המלכים מידו :
ונסו משם זבח וצלמונע ורדף אחריהם ולכדום והחרי' כל המחנה שהיו חושבים שיהיה חיל גדעון רב מאשר אתם כי לילה היה ויתכן שקראו ג''כ חרב לה' ולגדעון להחרידם :

{יג}
וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס׃
מלמעלה החרס . עד שלא שקעה השמש , בעוד החמה נראית גבוה :
מלמעלה החרס . בעוד היה נראה השמש מלמעלה , בגובה השמים :
החרס . השמש , כמו ( איוב ט ז ) האומר לחרס ולא יזרח :
והנה שב גדעון מן המלחמה מעת שהתחיל השמש לעלות כי לילה היה כשבא על מחנה זבח וצלמונע :

{יד}
וַיִּלְכָּד־נַ֛עַר מֵאַנְשֵׁ֥י סֻכּ֖וֹת וַיִּשְׁאָלֵ֑הוּ וַיִּכְתֹּ֨ב אֵלָ֜יו אֶת־שָׂרֵ֤י סֻכּוֹת֙ וְאֶת־זְקֵנֶ֔יהָ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אִֽישׁ׃
וישאלהו . קצר ולא פירש מה שאלו , ומעצמו יובן הדבר :

{טו}
וַיָּבֹא֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֑ע אֲשֶׁר֩ חֵרַפְתֶּ֨ם אוֹתִ֜י לֵאמֹ֗ר הֲ֠כַף זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֤ע עַתָּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ כִּ֥י נִתֵּ֛ן לַאֲנָשֶׁ֥יךָ הַיְּעֵפִ֖ים לָֽחֶם׃
אשר חרפתם אותי . בדבר לכידתם :

{טז}
וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃
וידע בהם . ( תרגום : ) ותבר בהון :
וידע בהם . עם הקוצים היה מייסרם ומשברם :
וידע . תרגם יונתן : ותבר , וכן ( יחזקאל יט ז ) וידע אלמנותיו :

{יז}
וְאֶת־מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר׃
ויהרג וגו' . כי נלחמו בו בעבור נתיצת המגדל :
וזכר אחר זה שכבר קיים לאנשי סכות ולאנשי פנואל מה שאמר להם :

{יח}
וַיֹּ֗אמֶר אֶל־זֶ֙בַח֙ וְאֶל־צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
אחד כתאר בני המלך . יונתן תרגם : אחד היה בהם שתוארו כתואר בני המלך . ויש לפותרו : כמוך כמוהם , תואר אחד לכם , כי כתואר בני מלכים היו :
כמוך כמוהם אחד . תארך כתארם ותארם כתארך , ולתוספת ביאור אמר 'אחד' : כתאר . והיו כתואר 'בני המלך' , כתארך :
איפה . איה פה , ורצונו לומר , מי מאתנו דומה לתארם :
איפה האנשים אשר וגומר שאל להם איה פה דומה להם שיודעו בו תארם ותמונתם ואמרו לו כי תארם כתאר גדעון ובכלל הנה תארם כתואר בני המלך כי הם יפי תאר או אמרו זה על בני גדעון כי הם היו שם כמו שאמר אחר זה ויאמר ליתר בכורו ורצו בזה כי תאר אחד מההרוגים היה כתאר בני גדעון והשאר היה תארם כתאר גדעון :

{יט}
וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי־אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי־יְהוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם׃
לו . ענינו כמו אם , וכן ( שם יד טו ) לו חיה רעה :

{כ}
וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיֶ֣תֶר בְּכוֹר֔וֹ ק֖וּם הֲרֹ֣ג אוֹתָ֑ם וְלֹא־שָׁלַ֨ף הַנַּ֤עַר חַרְבּוֹ֙ כִּ֣י יָרֵ֔א כִּ֥י עוֹדֶ֖נּוּ נָֽעַר׃
ולא שלף הנער חרבו . להורגם , שהיה ירא מהם :
כי עודנו נער . ולזה היה ירא מהם , כי לא הבין שהמה מסורים בידו ולא יעמדו נגדו :

{כא}
וַיֹּ֜אמֶר זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֗ע ק֤וּם אַתָּה֙ וּפְגַע־בָּ֔נוּ כִּ֥י כָאִ֖ישׁ גְּבוּרָת֑וֹ וַיָּ֣קָם גִּדְע֗וֹן וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־זֶ֣בַח וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וַיִּקַּח֙ אֶת־הַשַּׂ֣הֲרֹנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃
השהרנים . לוינ''ש בלע''ז , של זהב :
כאיש גבורתו . כערך האיש כן ערך גבורתו , אם גדול הוא גבורתו גדולה , ואם קטן וכו' , ולזה פגע אתה בנו , כי בעבור רוב הגבורה שבך תמית בפעם אחת ולא תשנה , וכן ראוי והגון להקל מיתת המלכים :
ופגע . עניינו מכת מות , כמו ( שמואל ב א טו ) גש פגע בו : השהרנים . מין תכשיט , כמו ( ישעיהו ג יח ) והשביסים והשהרנים , כי עשויה כדמות ירח , ותרגום של 'ירח' @ הוא 'סיהרא' :
השהרונים אשר בצואריהם . כדמות ירח :

{כב}
וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מְשָׁל־בָּ֙נוּ֙ גַּם־אַתָּ֔ה גַּם־בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן־בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃
משל בנו . קבלו אותו מאהבה למשול בהם , הוא וזרעו בעבור התשועה אשר עשה :

{כג}
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא־אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם׃
לא אמשל . לא רצה לקבל הממשלה : ה' ימשל . רצה לומר , הלא מה' באה התשועה , לזה ימשול הוא בכם , ואליו תשמעון :

{כד}
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם גִּדְע֗וֹן אֶשְׁאֲלָ֤ה מִכֶּם֙ שְׁאֵלָ֔ה וּתְנוּ־לִ֕י אִ֖ישׁ נֶ֣זֶם שְׁלָל֑וֹ כִּֽי־נִזְמֵ֤י זָהָב֙ לָהֶ֔ם כִּ֥י יִשְׁמְעֵאלִ֖ים הֵֽם׃
איש נזם שללו . כל איש יתן לי נזם מאשר שלל : כי ישמעאלים הם . כי מדין היה מבני קטורה ( בראשית כה ב ) , שהיא הגר ( בראשית רבה סא ד ) אם ישמעאל ( בראשית טז טו ) , והמה אחים ובשם אחד יקראו ודרך אחד להם להשים נזם באף :
נזם . היא תכשיט החוטם :
כי ישמעאלים הם . המדינים :

{כה}
וַיֹּאמְר֖וּ נָת֣וֹן נִתֵּ֑ן וַֽיִּפְרְשׂוּ֙ אֶת־הַשִּׂמְלָ֔ה וַיַּשְׁלִ֣יכוּ שָׁ֔מָּה אִ֖ישׁ נֶ֥זֶם שְׁלָלֽוֹ׃

{כו}
וַיְהִ֗י מִשְׁקַ֞ל נִזְמֵ֤י הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶ֥לֶף וּשְׁבַע־מֵא֖וֹת זָהָ֑ב לְ֠בַד מִן־הַשַּׂהֲרֹנִ֨ים וְהַנְּטִפ֜וֹת וּבִגְדֵ֣י הָאַרְגָּמָ֗ן שֶׁעַל֙ מַלְכֵ֣י מִדְיָ֔ן וּלְבַד֙ מִן־הָ֣עֲנָק֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּצַוְּארֵ֥י גְמַלֵּיהֶֽם׃
השהרנים והנטפות . ( תרגום : ) ענקיא וכלילא :
אשר שאל . ונתנו על פי שאלתו : זהב . דינרי זהב : לבד וגו' . כי את אלה לקח לו בעצמו משלל המלחמה :
והנטפות . שם תכשיט נוטף ותלוי מול הלב , כמו ( ישעיהו ג יט ) הנטפות והשירות : הענקות . תכשיט סביב הצואר , כמו ( משלי א ט ) וענקים לגרגרתיך :
הנטיפות . הן כלי זהב היו נושאין בו הנטף והוא הצרי : הענקות . הן כמו ענקים והן תכשיטין יושמו בצואר :

{כז}
וַיַּעַשׂ֩ אוֹת֨וֹ גִדְע֜וֹן לְאֵפ֗וֹד וַיַּצֵּ֨ג אוֹת֤וֹ בְעִירוֹ֙ בְּעָפְרָ֔ה וַיִּזְנ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אַחֲרָ֖יו שָׁ֑ם וַיְהִ֛י לְגִדְע֥וֹן וּלְבֵית֖וֹ לְמוֹקֵֽשׁ׃
ויעש אותו גדעון לאפוד . להיות לזכרון על תשועה גדולה , לראות כמה היה חילם כבד שבנזמי חשוביהם היה כל הזהב הזה : ויזנו כל ישראל אחריו . לאחר מיתת גדעון :
אותו . רצה לומר , אותו משקל הזהב מהנזמים עשה מלבוש בצורת אפוד להיות לזכרון : ויזנו וגו' . שם במקום עמדו עבדוהו , כי הם עשאוהו לאחר זמן לעבודה זרה והלכו שם לעבדו : למוקש . על שבאה התקלה על ידי גדעון נהרגו בניו :
והנה עשה גדעון מהזהב הזה אפוד והוא בדמיון החגורה וידמה שעשה זה להזכיר הנס הזה והנה טעו אחריו כל ישראל לעשות ממנו ע''ג וידמה שלא היה זה הטעות בימיו ודבר זה היה לגדעון ולביתו למוקש :

{כח}
וַיִּכָּנַ֣ע מִדְיָ֗ן לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יָסְפ֖וּ לָשֵׂ֣את רֹאשָׁ֑ם וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֛רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בִּימֵ֥י גִדְעֽוֹן׃
לשאת ראשם . רצה לומר , הלכו בהכנעה בכפיפת ראש : ארבעים שנה . עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד :
והנה שקטה הארץ מ' שנה בימי גדעון ולזה ישב בביתו כי לא היה לו מלחמות ואומרו בימי גדעון להורות הוא הוראה שלא נכללו בזה המספר שנות השעבוד ואפשר שנאמר שכבר נכללו בזה המספר שנות השעבוד ואולם אמר בימי גדעון להורות שתכף שמת סר ההשקט :

{כט}
וַיֵּ֛לֶךְ יְרֻבַּ֥עַל בֶּן־יוֹאָ֖שׁ וַיֵּ֥שֶׁב בְּבֵיתֽוֹ׃
וישב בביתו . רצה לומר , לא טרח הרבה בהנהגת העם , כי ישב בביתו במנוחה , ולזה הרבה נשים ובנים :

{ל}
וּלְגִדְע֗וֹן הָיוּ֙ שִׁבְעִ֣ים בָּנִ֔ים יֹצְאֵ֖י יְרֵכ֑וֹ כִּֽי־נָשִׁ֥ים רַבּ֖וֹת הָ֥יוּ לֽוֹ׃

{לא}
וּפִֽילַגְשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁכֶ֔ם יָֽלְדָה־לּ֥וֹ גַם־הִ֖יא בֵּ֑ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־שְׁמ֖וֹ אֲבִימֶֽלֶךְ׃
ופילגשו . אשה המיוחדת לאיש בלא כתובה ובלא קדושין :

{לב}
וַיָּ֛מָת גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֑ה וַיִּקָּבֵ֗ר בְּקֶ֙בֶר֙ יוֹאָ֣שׁ אָבִ֔יו בְּעָפְרָ֖ה אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃

{לג}
וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽים׃
בעל ברית . כך שמו :
בעל ברית . שם עבודה זרה מה :
והנה אחר מותו שבו בני ישראל לזנות אחר הבעלים ושמו להם לאלהים בעל אחד ששמו היה בעל ברית :

{לד}
וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּל־אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃

{לה}
וְלֹֽא־עָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִם־בֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכָל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃
ולא עשו חסד וגו' . שהרגו את בניו , כמו שכתוב בענין ( להלן ט ה ) :
ולא עשו חסד וגו' . לא גמלו חסד עם בית גדעון , כפי אשר הוא עשה חסד עמהם :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור