לבלתי קראות לנו . בתחלת המלחמה כאשר הלכת להלחם , ומה זה קראת לנו אחר הנצוח :

מה עשיתי עתה ככם . מה חשוב מה שעשיתי בתחילתו , כמה שעשיתם אתם בסוף : הלא טוב עללות . שבאו לידכם בסוף מתחלת הבציר שבצרנו אני ומשפחתי , שהרי בידכם נתן ה' את המלכים :

מה עשיתי . רצה לומר , הנה עם כל זה הנצוח יקרא על שמכם , כי מהו הנצוח אשר עשיתי אני עתה כמו אתם : הלא טוב וגו' . רצה לומר , הנצחון שעשיתם בסוף המלחמה , הוא יותר גדול מהנצחון שעשו אני עם משפחתי אביעזר בתחלתה :

עוללות . הם הענבים הפחותים הנלקטים בסוף , כמו ( ישעיהו יז ו ) ונשאר בו עוללת : מבציר . תחילת הלקיטה תקרא 'בציר' , כמו ( דברים כד כא ) כי תבצור כרמך :

הלא טוב עוללות אפרים וגו' . דמה החלשים לעוללות שהם ענבים חסרים והגבורים לענבים השלמים אשר יבצרו אותם כי העוללות היו מניחים לעניים ואמר לפייסם כי טובים החלשים שבאפרי' יותר מהגבורי' שבמשפחתו ובזה שקטה כעסם :

ומה יכלתי . לעשות שיהא חשוב כמעשה שלכם :

ומה יכלתי . רצה לומר , היכולת שבי , מה היא , עד שאוכל לעשות גבורה כמו אתם : אז . כשדבר על לבם , והודה להם על הנצחון והיכולת , נחו מזעפם :

רפתה . מלשון רפיון : רוחם . רוח הכעס , כמו ( קהלת ז ט ) אל תבהל ברוחך לכעוס :

עבר הוא ושלש מאות האיש . עוברים את הירדן אחרי זבח וצלמונע שעברו את הירדן תחלה , והיו משחיתים מעבר לירדן את ארץ ראובן וגד ומנשה , ועבר שם כדי לנקום אף בהם :

לאנשי סכות . ישראל היו :

אחרי זבח וצלמנע . כי ברחו עד לא לכדו המים , או שנשארו בארצם ולא באו במלחמה , ורדף להחרימם מארצם :

ככרות . לחם השלם נקרא ככר : ברגלי . עמי ואחרי :

הכף זבח וצלמנע בידך . שאתה מתפאר שהצלתנו מיד מדין :

עתה בידך . כי אם אינם עתה בידך , אין גבורה ברדיפה לשניתן לצבאך לחם :

הברקנים . רונצי''ש בלע''ז :

ודשתי . כאדם הדש תבואה , שמכה וחובט בה , כן אכה על בשרכם עם קוצים :

ודשתי . מלשון דישה : את קוצי . עם קוצים : הברקנים . מין קוצים :

והגיע מרוע תכונת שרי סכות שלא רצו לצאת לצבא עם גדעון וגם לא רצו לתת להם ככרות לחם ואמר להם גדעון שבתת ה' את זבח ואת צלמונע בידו ייסרם על זה בשידוש בשרם אל הקוצים ואל הברקנים :

כזאת . כאשר דבר לאנשי סוכות :

ועלה משם פנואל וענוהו אנשי פנואל כמענה שרי סכות והתפעל מזה התפעלות רב לרוע תכונתם עד שלא הסכימו לעזור בזאת המלחמה אפילו זה העזר המעטי ולפי שנסכמו כל אנשי פנואל במעשה אמר לנתוץ המגדל ולהרוג יושביו אבל קצר בדבריו ונמנע מלגלות להם שיהרגם וידמה שזה הענין כלו היה בלילה ההוא שהתחיל במלאכת המלחמה :

אתץ וגו' . לפי שבטחו להשגב במגדל עוז אשר היה להם , לזה אמר שינתוץ אותו :

אתץ . מלשון נתיצה :

בקרקר . שם מקום :

כל הנותרים . רצה לומר , והמה היו כל הנותרים וכו' : שלף חרב . רצה לומר , אנשי מלחמה הולכים שלופי חרב :

שלף . ענין הוצאת החרב מתערה , כמו ( יהושע ה יג ) וחרבו שלופה :

והנה רדף אחריהם עם ג' מאות האנשים אשר אתו וכבר היו זבח וצלמונע במקום אחד ששמו קרקר ומחניהם עמהם כחמשה עשר אלף ולא ירא גדעון מרדוף אחריהם להיותם אז נבהלים ונסים והיה לילה שלא היו רואים חיל גדעון :

דרך השכוני באהלים . דרך ארץ קדר וערב השוכנים במדבר באהליהם , שרועים מקנה תמיד ואין דרים בבתים : מקדם לנבח ויגבהה . שהם ערי ישראל , ולא רצה לילך שם אלא דרך עקלתון , כדי שלא ירגישו בהם , ויהומם פתאום :

היה בטח . רצה לומר , לא היו נשמרים מחרב גדעון , כי חשבו שבטוחים המה כי לא יבוא עליהם :

השכוני באהלים . הם הערביים השוכנים תמיד באהלים :

והנה עלה גדעון דרך השכוני באהלים לחקור באי זה מקום זבח וצלמונע או לראות אם נחבאו שם או כדי שלא יראוהו זבח וצלמונע ומחניהם עד היותו עליהם והנה בא גדעון והכה המחנה והמחנה היה בטח במקום ההוא ולא הרגישו בו עד באו :

החריד . גדעון החריד את כל המחנה ולא יכלו להציל המלכים מידו :

ונסו משם זבח וצלמונע ורדף אחריהם ולכדום והחרי' כל המחנה שהיו חושבים שיהיה חיל גדעון רב מאשר אתם כי לילה היה ויתכן שקראו ג''כ חרב לה' ולגדעון להחרידם :

מלמעלה החרס . עד שלא שקעה השמש , בעוד החמה נראית גבוה :

מלמעלה החרס . בעוד היה נראה השמש מלמעלה , בגובה השמים :

החרס . השמש , כמו ( איוב ט ז ) האומר לחרס ולא יזרח :

והנה שב גדעון מן המלחמה מעת שהתחיל השמש לעלות כי לילה היה כשבא על מחנה זבח וצלמונע :

וישאלהו . קצר ולא פירש מה שאלו , ומעצמו יובן הדבר :

אשר חרפתם אותי . בדבר לכידתם :

וידע בהם . ( תרגום : ) ותבר בהון :

וידע בהם . עם הקוצים היה מייסרם ומשברם :

וידע . תרגם יונתן : ותבר , וכן ( יחזקאל יט ז ) וידע אלמנותיו :

ויהרג וגו' . כי נלחמו בו בעבור נתיצת המגדל :

וזכר אחר זה שכבר קיים לאנשי סכות ולאנשי פנואל מה שאמר להם :

אחד כתאר בני המלך . יונתן תרגם : אחד היה בהם שתוארו כתואר בני המלך . ויש לפותרו : כמוך כמוהם , תואר אחד לכם , כי כתואר בני מלכים היו :

כמוך כמוהם אחד . תארך כתארם ותארם כתארך , ולתוספת ביאור אמר 'אחד' : כתאר . והיו כתואר 'בני המלך' , כתארך :

איפה . איה פה , ורצונו לומר , מי מאתנו דומה לתארם :

איפה האנשים אשר וגומר שאל להם איה פה דומה להם שיודעו בו תארם ותמונתם ואמרו לו כי תארם כתאר גדעון ובכלל הנה תארם כתואר בני המלך כי הם יפי תאר או אמרו זה על בני גדעון כי הם היו שם כמו שאמר אחר זה ויאמר ליתר בכורו ורצו בזה כי תאר אחד מההרוגים היה כתאר בני גדעון והשאר היה תארם כתאר גדעון :

לו . ענינו כמו אם , וכן ( שם יד טו ) לו חיה רעה :

ולא שלף הנער חרבו . להורגם , שהיה ירא מהם :

כי עודנו נער . ולזה היה ירא מהם , כי לא הבין שהמה מסורים בידו ולא יעמדו נגדו :

השהרנים . לוינ''ש בלע''ז , של זהב :

כאיש גבורתו . כערך האיש כן ערך גבורתו , אם גדול הוא גבורתו גדולה , ואם קטן וכו' , ולזה פגע אתה בנו , כי בעבור רוב הגבורה שבך תמית בפעם אחת ולא תשנה , וכן ראוי והגון להקל מיתת המלכים :

ופגע . עניינו מכת מות , כמו ( שמואל ב א טו ) גש פגע בו : השהרנים . מין תכשיט , כמו ( ישעיהו ג יח ) והשביסים והשהרנים , כי עשויה כדמות ירח , ותרגום של 'ירח' @ הוא 'סיהרא' :

השהרונים אשר בצואריהם . כדמות ירח :

משל בנו . קבלו אותו מאהבה למשול בהם , הוא וזרעו בעבור התשועה אשר עשה :

לא אמשל . לא רצה לקבל הממשלה : ה' ימשל . רצה לומר , הלא מה' באה התשועה , לזה ימשול הוא בכם , ואליו תשמעון :

איש נזם שללו . כל איש יתן לי נזם מאשר שלל : כי ישמעאלים הם . כי מדין היה מבני קטורה ( בראשית כה ב ) , שהיא הגר ( בראשית רבה סא ד ) אם ישמעאל ( בראשית טז טו ) , והמה אחים ובשם אחד יקראו ודרך אחד להם להשים נזם באף :

נזם . היא תכשיט החוטם :

כי ישמעאלים הם . המדינים :

השהרנים והנטפות . ( תרגום : ) ענקיא וכלילא :

אשר שאל . ונתנו על פי שאלתו : זהב . דינרי זהב : לבד וגו' . כי את אלה לקח לו בעצמו משלל המלחמה :

והנטפות . שם תכשיט נוטף ותלוי מול הלב , כמו ( ישעיהו ג יט ) הנטפות והשירות : הענקות . תכשיט סביב הצואר , כמו ( משלי א ט ) וענקים לגרגרתיך :

הנטיפות . הן כלי זהב היו נושאין בו הנטף והוא הצרי : הענקות . הן כמו ענקים והן תכשיטין יושמו בצואר :

ויעש אותו גדעון לאפוד . להיות לזכרון על תשועה גדולה , לראות כמה היה חילם כבד שבנזמי חשוביהם היה כל הזהב הזה : ויזנו כל ישראל אחריו . לאחר מיתת גדעון :

אותו . רצה לומר , אותו משקל הזהב מהנזמים עשה מלבוש בצורת אפוד להיות לזכרון : ויזנו וגו' . שם במקום עמדו עבדוהו , כי הם עשאוהו לאחר זמן לעבודה זרה והלכו שם לעבדו : למוקש . על שבאה התקלה על ידי גדעון נהרגו בניו :

והנה עשה גדעון מהזהב הזה אפוד והוא בדמיון החגורה וידמה שעשה זה להזכיר הנס הזה והנה טעו אחריו כל ישראל לעשות ממנו ע''ג וידמה שלא היה זה הטעות בימיו ודבר זה היה לגדעון ולביתו למוקש :

לשאת ראשם . רצה לומר , הלכו בהכנעה בכפיפת ראש : ארבעים שנה . עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד :

והנה שקטה הארץ מ' שנה בימי גדעון ולזה ישב בביתו כי לא היה לו מלחמות ואומרו בימי גדעון להורות הוא הוראה שלא נכללו בזה המספר שנות השעבוד ואפשר שנאמר שכבר נכללו בזה המספר שנות השעבוד ואולם אמר בימי גדעון להורות שתכף שמת סר ההשקט :

וישב בביתו . רצה לומר , לא טרח הרבה בהנהגת העם , כי ישב בביתו במנוחה , ולזה הרבה נשים ובנים :

ופילגשו . אשה המיוחדת לאיש בלא כתובה ובלא קדושין :

בעל ברית . כך שמו :

בעל ברית . שם עבודה זרה מה :

והנה אחר מותו שבו בני ישראל לזנות אחר הבעלים ושמו להם לאלהים בעל אחד ששמו היה בעל ברית :

ולא עשו חסד וגו' . שהרגו את בניו , כמו שכתוב בענין ( להלן ט ה ) :

ולא עשו חסד וגו' . לא גמלו חסד עם בית גדעון , כפי אשר הוא עשה חסד עמהם :