שופטים פרק-ז{א}
וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן מִגִּבְעַ֥ת הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃
מגבעת המורה בעמק . ( תרגום : ) דמסתכיא למישרא . המורה , לשון הוראה וראיה , כמו ( משלי ו יג ) מורה באצבעותיו , שמשם צופים ורומזים בעמק :
היה לו . עמד מצפון גדעון , והתחלת מקום עמדם היה מן 'גבעת המורה' , העומדת בעמק :
מגבעת המורה . שם מקום :
{ב}
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי׃
יתפאר . וונטי''ר בלע''ז :
עלי . למולי : ידי הושיעה לי . בעבור העם הרב הזה :
{ג}
וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן־הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃
ויצפר . בבקר , לשון ארמי : צפרא :
ויצפר . ישכימו בבוקר , למען לא יראום אדם בשובם ולא יכלימום :
ויצפר . תרגום של 'בוקר' הוא 'צפרא' , וכן ( יחזקאל ז ז ) באה הצפירה , ורצונו לומר ישכים בבוקר :
והרצון בזה ויצפור שישכים בבקר לשוב מהר הגלעד :
{ד}
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן עוֹד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הוֹרֵ֤ד אוֹתָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה ׀ יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃
ואצרפנו . אעשה כהצורף הזה , המפריד הסיגים מן הכסף :
ואצרפנו . מלשון צרוף וזקוק :
{ה}
וַיּ֥וֹרֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩ בִּלְשׁוֹנ֨וֹ מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אוֹתוֹ֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתּֽוֹת׃
כל אשר ילוק בלשונו וגו' וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות . תציג אותו לבד חוץ מסיעתך , כי הם לא ילכו עמך , שכך הם למודים לכרוע לפני עבודת גלולים :
כל אשר ילק . כי השואב את המים בתוך ידיו ושותה מהם , אי אפשר לו לשתות בשפתיו כדרך כל הארץ רק מלקק בלשונו כדרך שתיית הכלב , אבל הכורע על ברכיו לשתות מהנחל , יכול הוא לשתות בשפתיו , ולזה צוה להעמיד המלקקים לבד והכורעים לבד : וכל אשר יכרע וגו' . רצה לומר , וכן תציג לבד כל אשר יכרע וכו' :
ילק . ענין לחיכה בלשון , כמו ( מלכים א כא יט ) ילקו הכלבים :
והנה לזאת הסבה גם כן לא רצה השם שישארו עמו זולתי המלקקים בידם אל פיהם כי זה מורה על חריצות וגבורה ואולם אשר כרעו על ברכיהם לשתות הם עצלים ורצה שישובו להם והנה במאמר הא' הגדיל מהם בעלי העבירות ורכי הלבב כי האיש הירא הוא ירא מעבירה שבידו כמו שביארו ז''ל בפרק משוח מלחמה והחרד הוא רך הלבב ובזה הענין השני הבדיל העצלים ולא השאיר כי אם הצדיקים והחרוצים והגבורי' והם היו שלש מאות איש לבד ובהם לבד החזיק כמו שצוה לו הש''י ע''י נביאו או בעצמו במראה הנבואה :
{ו}
וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃
המלקקים בידם . אין זה דרך כריעה כלוקק בלשונו :
{ז}
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכָל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃
המלקקים . בחר במלקקים ומאס בכורעים , לפי שהכורעים הורגלו לכרוע להעבודה זרה ולא כן המלקקים :
{ח}
וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃
ויקחו . המלקקים לקחו מיתר העם צידם ושופרותיהם : ואת כל וגו' . המה הכורעים : החזיק . אחז בהם ללכת עמו : מתחת . וגדעון היה בהר ממעל :
צדה . מזון : החזיק . אחז :
ולקחו צדת העם בידם ושופרותיהם כדי שיהיה שופר ביד כל אחד מהם וידמה שהש''י הודיע לו איך תהיה התשועה ביד שלש מאות האנשים האלה ר''ל שזה יהיה בשיתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפידים בוערים באש בתוך הכדים כאופן שעשו זה ואולם קצר הכתוב כמנהגו וחזק הש''י לבו במספר החלום ואת שברו כי זה ממה שהורה אמתות מה שיעד להם הש''י :
{ט}
וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃
{י}
וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃
ואם ירא וגו' . אם תפחד לרדת להלחם בם , רד לשמוע מה בפיהם :
{יא}
וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
ואחר . שכשתשמע מה בפיהם , אז 'תחזקנה ידיך' , ותרד אל המחנה להלחם בם : אל קצה החמשים . דרך המחנה להעמיד בלילה מסביב אנשים מזויינים , לשומרים :
החמשים . המזוינים , וכן ( יהושע א יד ) תעברו חמשים :
{יב}
וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל־בְּנֵי־קֶ֙דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּח֛וֹל שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃
נפלים בעמק . שוכנים בעמק :
נפלים . חונים , כמו ( בראשית כה יח ) על פני כל אחיו נפל :
{יג}
וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲל֑וֹם וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲל֣וֹם חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה (צלול) [צְלִ֜יל] לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃
צליל ; צלול' כתיב , שהיה הדור צלול מן הצדיקים : צליל לחם שערים . ( תרגום : ) חרר דלחם שעורים , חררה שאופין על הגחלים : לחם שערים . הוא זכות העומר הקרב בפסח : ויכהו ויפל . האהל : ויהפכהו . האהל מלמטה למעלה , ונפל האהל :
ויכהו . הצליל הכה את האהל ונפל הוא אל תוך האהל , והיפך תחתית האהל למעלה ונפל האהל :
צליל . מלשון צלי , ורצונו לומר חררה אפויה על הגחלים : מתהפך . מתהפך ומתגלגל , כי בעת הגלגול יתהפך מעבר לעבר :
צלול לחם שעורים . ר''ל קול הברת לחם שעורים :
{יד}
וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃
אין זאת . אין פתרון אחר , רק יורה על נצחון חרב גדעון , כאשר דבר קל כצליל הפך את האהל החזק ממנו , כן גדעון החלש ינצח עם רב וחזק :
איש . רוצה לומר , גדול וחשוב :
{טו}
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת־מִסְפַּ֧ר הַחֲל֛וֹם וְאֶת־שִׁבְר֖וֹ וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃
את מספר החלום . את סיפור החלום , ( תרגום : ) ית שועית חלמא וית פשריה : ואת שברו . ואת ממכרו , כלומר : ואת פתרונו :
וישתחו . בהודאה לה' :
שברו . רוצה לומר , פתרונו , כי החלום הוא דבר סתום וסגור , ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח :
{טז}
וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים׃
שופרות ולפדים . להזכיר זכות מתן תורה . ופשוטו : לילה היה , כמו שכתוב ( פסוק ט ) והיה חשך , לפיכך נשאו שם לפידים להאיר להם ונתנום בכדים כדי שלא יבינו בלפידים :
ויחץ . ענין חלוקה והפלגה : ראשים . רוצה לומר , חלקים , כמו ( בראשית ב י ) והיה לארבעה ראשים : וכדים . שם כלי מה : רקים . ריקנים : ולפדים . עץ דולק וקשור בו שלהבת , כמו ( ישעיהו סב א ) כלפיד יבער :
{יז}
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃
ממני תראו . את אשר אני עושה , ראו ועשו כן :
{יח}
וְתָקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן׃
אנכי וכל אשר אתי . אחד מן הראשים , ומאה איש היה עמו ( פסוק ט ) : לה' ולגדעון . ( תרגום : ) חרבא דמקטלא מן קדם ה' ונצחנא על ידי גדעון :
סביבות כל המחנה . של מדין ועמלק וכו' : לה' ולגדעון . רצה לומר , התשועה תיוחס לה' , ובאה על ידי גדעון :
{יט}
וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃
הקם הקימו . כבר בני החיל את השומרים שהיתה משמרתם באשמורת התיכונה , שכן דרך בני גייסות להעמיד שומרים , אלו ישמרו שליש הלילה הראשון ואלו שליש השני , ואלו שליש האחרון : ונפוץ הכדים . ולשבור הכדים אשר בידם :
ראש וגו' . בתחלת משמר האמצעי : אך הקם . בעת אשר הקימו את השומרים לשמור , כי הדרך הוא להעמיד שומרים אחרים בכל משמר לשמור את המחנה : ויתקעו . גדעון ואנשיו : ונפוץ הכדים . למען יראו הלפידים להבהיל את בני מדין וכו' :
האשמרת . הלילה נחלקת לשלשה חלקים , ויקראו אשמורות על שם שנחלקה לשלשה כתות מלאכים , וכל כת שומר זמנו לומר בה שירה ( ברכות ב ב ) : התיכונה . מלשון תוך , רוצה לומר , האמצעית : ונפוץ . ענין שבירה עם הפזור , וכן ( תהלים קלז ט ) ונפץ עולליך :
ראש האשמורת התיכונה . אחר עבור שליש הלילה והנה בראש האשמורת ההיא הקימו השומרים מדין ועמלק לשמור המחנה שיהיו שם הם ערים לפי שכל אנשי המחנה היו ישנים וידמה שכן היו שם שומרי' ממונים לקום בראש כל אשמורת ואשמורת ממשמרות הלילה כי אין לאומר שיאמר שלא ישנו אנשי המלחמה עד סוף האשמורת הראשונה ולזה הוצרכו אז להקים את השומרים לא קודם זה כי מה ששמע גדעון ברדתו במחנה קודם זה הורה שכבר היו ישנים והנה התחיל תחלה לתקוע בשופר גדעון ומאה איש אשר אתו ואחר תקעו בשופרות שני הראשים הנשארים והאנשים אשר אתם ובעת שהתחילו לתקוע בשופרות שברו הכדים אשר בידם ונשארו הלפידים וראו שלש מאות הלפידים אשר בוערים תכף שהקיצו והיו אלו האנשים קוראים בקול גדול חרב לה' ולגדעון ועם רוב הבהלה חשבו חיל מהם שיהיה חיל גדעון ביניהם וחשב כ''א מהם שיהיה רעהו מאנשי גדעון ולזאת הסבה היה חרב איש באחיו והנה קצתם היו הורגין קצתם וקצתם היו נסים מפחד מי שהיה אצלם שחשבו שיהיה מחיל גדעון :
{כ}
וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּֽׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאוֹלָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃
שלשת הראשים . כי גם שני הראשים האחרים תקעו , כאשר אמר להם גדעון ( פסוק יח ) , ותקעתם בשופרות גם אתם : חרב לה' . תשועת החרב תיוחס לה' , ובאה על ידי גדעון :
{כא}
וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ (ויניסו) [וַיָּנֽוּסוּ]:
ויריעו . תרועת מסע וניסה :
איש . כל אחד מישראל עמד במקומו סביב למחנה מדין : ויריעו . תרועת שבר וניסה :
תחתיו . במקומו :
{כב}
וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃
ויתקעו . רצה לומר , במה שתקעו שלש מאות שופרות שהוא דבר מבהיל , בא מהומה ביניהם ומה' היתה שיהרגו זה את זה , ובכל המחנה היתה כזאת :
על טבת . עד טבת , והוא שם מקום :
{כג}
וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃
ויצעק . ענין אסיפה , על כי באה בצעקת המאסף :
והנה נזעקו בני ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה ורדפו אחרי מדין לכלותם בעת שהיו נבהלים והיו נסים :
{כד}
וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעוֹן֩ בְּכָל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
ולכדו להם את המים . המפסיקין בין ארם לארץ כנען : ואת הירדן . שגם הוא היה מפסיק :
ולכדו . רצה לומר , קחו המעברות מן הנחל אשר היה סמוך להם ועד בית ברה קחו ואף מעברות הירדן קחו , לבל יוכל לעבור המים : להם . רצה לומר , בעבור מדין , לבל יוכלו לעבור :
ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים שירדו לקראת מדין וילכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן כדי שלא יוכלו לעבור המים וילכדום ויהרגום בהיות להם המלחמה פנים ואחור :
{כה}
וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עוֹרֵ֤ב בְּצוּר־עוֹרֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֙יאוּ֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃
הביאו אל גדעון מעבר לירדן . בבקר , כשעבר גדעון את הירדן לרדוף אחר זבח וצלמונע :
וילכדו . בני אפרים לכדו : מעבר לירדן . כשעבר גדעון את הירדן לרדוף אחר זבח וצלמנע , הביאו לו לשם :
אל מדין . את מדין :
והנה לקחו את עורב ואת זאב שני שרי מדין והרגו את עורב בצור אחד קראוהו אחר זה צור עורב והרגו את זאב במישור אחד היתה תמונתו כתמונת יקב וקראוהו אחר זה יקב זאב מפני זה המעשה שאירע בו :