ויעשו הרע . עד כאן נאמר 'ויוסיפו' , שהיה נצבר חטא על חטא , אבל בשירה זו נמחל להם כל אשר עשו , ועכשיו מתחילין לחטוא , כך נדרש באגדת תהלים ( מדרש תהלים יח ו ) :

המנהרות . ( תרגום : ) מטמוריתא , ובלשון לע''ז : וודו''ש , ועל שם שעושין בהם מאור קטן במקום שאין ניכר קוראן מנהרות , לויישיט''ש בלע''ז : מערות . גרוטי''ה בלע''ז : מצדות . פליישדי''ץ בלע''ז , על שם שעושים ביערים על ידי הפלת האילנות סביב סביב :

מפני מדין . להסתיר עצמן מפניהם :

ותעז . מלשון עז וחזק : המנהרות . ענין אורה , כמו ( איוב ג ד ) ואל תופע עליו נהרה , והם מערות ולהם חלון יבוא בו אור היום : המצדות . מבצרים חזקים , כמו ( שמואל ב ה ז ) מצדת ציון :

והיה אם זרע . רצה לומר , כאשר זרע והתחיל לצמוח :

אם . כאשר :

יבול הארץ . צמחי התבואות : עד בואך עזה . מתחלת הגבול עד אשר תבוא אל עזה , וכאלו ידבר לנוכח מול האדם היודע המקום :

יבול . צמח האדמה , כמו ( תהלים סז ז ) ארץ נתנה יבולה : מחיה . ענייני צורך חיי הבריות , כמו ( בראשית מה ה ) למחיה שלחני :

הם ומקניהם . לרעות את התבואה :

כדי ארבה . כארבה , ומלת 'די' , יורה ענין רבוי :

וידל . מלשון דל ועני :

אדות . תרגומו : עסק :

איש נביא . זה הנביא הוא פנחס , ב''סדר עולם'' ( פרק ב ) :

ויש לשואל לשאול אחר שהיה זה הנביא קיים איך לא הוכיח ישראל כל ימיו ולמה הוצרכו לנבואת דבורה , וידמה שנאמר בהיתר זה הספק שהוא לא היה מתנבא רק לעתים רחוקים ולא היה בו כח יתישר בו להנהיג העם ולזה ג''כ תמצא כזה המקום שהוצרך למנות גדעון על פועל מלחמת מדין ואפשר כי כמו שהיה אליהו פעם נראה ופעם נעלם כשישאהו רוח השם אל מקום רחוק כך היה הענין בפנחס ולזאת הסכה לא שמש בכהונה גדולה כל ימיו אבל שמשו בניו ובני בניו ובני בני בניו דורות רבי' והוא עדיין קיים כמו שיתבאר בספר דברי הימים וזה כי הוא היה קיים בימי דוד כמו שאמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו ולא ימצא בזדע אהרן אחר שיקרא שמו פנחס בן אלעזר בן אהרן כמו שמבואר שם בספר תולדותם :

כל לחציכם . הם מלכי כנען אשר לחצו אתכם בהלחמם עמכם :

לחציכם . ענין דחק :

ולא שמעתם בקולי . כאומר , בעבור זה באה הרעה עליכם :

אבי העזרי . מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה : וגדעון בנו . אביו היה חובטן והוא כוברן , אמר לו : אבא , זקן אתה ואם יבאו המדינים לא תוכל לנוס , לך אתה ואני אחבט : בגת . בקורות בית הבד :

אשר ליואש . 'האלה' היתה של יואש , שהיה מבני אביעזר , מבני מנשה : להניס . רצה לומר , להבריח ולהטמין :

האלה . שם אילן מה : חבט . ענין דישה במקל , כמו ( ישעיהו כח כז ) במטה יחבט קצח : בגת . מקום דריכת הענבים נקרא גת : להניס . להבריח :

ויבא מלאך ה' . הוא הנביא שזכד כי הנביא יקרא מלאך ה' כאמרו ויבא חגי מלאך ה' ולזה נראה לגדעון בהקיץ בהשתמש חושיו על מנהגם , והנה נתעכב שם הנביא עד שנראה לגדעון אמר לו כי ה' צוהו , והנה קראו גבור חיל כי כן היה כמו שאמר לו זבח וצלמונע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו , והנה הרחיק גדעון שהיה ה' עמו לראותו שפלות ישראל וכי נטשם ה' בכף מדין :

ה' עמך גבור החיל . שנתן לך כח כזה :

החיל . ענין כח :

ויש ה' עמנו . ואם יש ה' עמנו , למה מצאתנו וגו' : אשר ספרו לנו אבותינו . פסח היה , אמר לו : אמש הקרני אבא את ההלל , ושמעתיו שהיה אומר ( תהלים קיד א ) : בצאת ישראל ממצרים , 'ועתה נטשנו' , אם צדיקים היו אבותינו , יעשה לנו בזכותם , ואם רשעים היו , כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו , ואיה כל נפלאותיו :

בי אדני . בקש ממנו להשיבו על דבריו , ואמר לו , ואם אמת שיש ה' עמנו , למה אם כן מצא אותנו הרעה , 'ואיה כל נפלאותיו' , וכי כלו : ועתה נטשנו . ואיך אם כן תאמר שה' עמי :

בי . ענין בקשה : מצאתנו . מצאה אותנו : נטשנו . עזבנו :

ויפן אליו . הקדוש ברוך הוא בעצמו : בכחך זה . בכח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני , כך דרש רבי תנחומא ( מדרש תנחומא שופטים ד ) :

ה' . רצה לומר , מלאך ה' : בכחך זה . רצה לומר , בכח זה הזכות אשר למדת סניגוריא על ישראל , תוכל להושיעם : הלא שלחתיך . ועשה השליחות :

הלא . המלה ההיא יורה על הזרוז :

ויפן אליו ה' . הוא מלאך ה' שזכר והוא ע''ד ויאמר ה' לה שאמרו רבותינו שכבר היה זה על ידי שם , והנה אמר דבריו כאילו השם ידבר כי הנביא ידבר בשם שולחו ואפשר שיאמר אומר שזה הענין היה במראה הנבואה אלא שאנחנו לא הסכמנו לפרש זה ע''ד הנבואה בזה האופן כי ראשית הספור מורה שזה הספור היה בהקיץ ולא נראה לנו שנשים מדרגת גדעון בנבוא' בזה האופן ר''ל שהגיעה לו הנבואה בהקיץ ועוד שאין מדרך הנביא שבא לו הנבואה פעמים רבות שישאל אות מהש''י שיקים לו יעודו כמו שמצאנו גדעון אחר זה שאמר אם ישך מושיע בידי את ישראל וגו' וזה מבואר מאד למי שידע ענין הנבואה , והנה אמר לו הנביא לך בכחך זה ידמה כי נתחדש לגדעון מאז כח נוסף על הכח שהיה לו קודם זה כדמיון מה שאמר לשאול שיתחדש לו לב אחר ובאופן שנזכר דמיון זה בדוד אחרי המשחו למלך על יד שמואל וידמה שאביו היה שר האלף ממה שאמר גדעון הנה אלפי הדל במנשה ולזה היה כח ליואש אשר יריב לו יומת עד הבקר :

הנה אלפי . האלף שאני נמנה בו להיות תחת שר האלף , הוא האלף הדל בכל אלפי מנשה :

אלפי . האלף שבית אבי נמנה בו , הוא הגרוע מכולן , ואנכי הוא הקטן שבבית אבי , ומי ישמע לי ללכת אחרי :

כי אהיה עמך . והכל ישמעו לך : כאיש אחד . רצה לומר , מהרה ובקלות :

שאתה . כמו שאתה :

אות . איזה מופת ופלא לדעת אשר אתה מלאך ה' מדבר עמי , כי לא היה רגיל בנבואה וחשב פן אין זה נבואה :

והנחתי לפניך . ועשה לי בה אות :

תמש . ענין הסרה , כמו ( יהושע א ח ) לא ימוש ספר התורה :

אל נא תמוש מזה עד בואי אליך . זה גם כן לעד שזה הענין היה בהקיץ כמו הענין שנראה במלאך ה' כמנוח ואשתו כמו שאנחנו עתידים לבאר שם בגזרת האל , והנה גדעון שאל אות שיכיר ממנו שהוא בא במלאכות ה' כדי שיוכל לסמוך על דבריו :

קמח מצות . למדנו שפסח היה , יום תנופת העומר , לכך נאמר ( לקמן ז יג ) והנה צליל לחם שעורים מתהפך וגו' : והמרק . והרוטב :

בא . אל הבית : ויעש . רצה לומר , תקן ובשל : ויגש . הגיש אליו המנחה הזאת :

ואיפת . שם מדה בת שלש סאים : בסל . שס כלי מה : והמרק . הרוטב , כמו ( ישעיהו סה ד ) ומרק פגלים : בפדור . הוא דוד נחושת , כעין יורה , וכן ( במדבר יא ח ) ובשלו בפרור :

הלז . שהיה לפניהם : שפוך . על הסלע :

הלז . הזה , כמו ( בראשית כד סה ) מי האיש הלזה :

הלך מעיניו . רצה לומר , לא ראהו עוד :

המשענת . המטה שנשען עליה : הצור . הסלע : ותאכל . ותשרף :

והנה היה האות הזה שכאשר שלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות עלתה האש מן הצור וזה דומה למופת שנתן אליהו בהר הכרמל , והנה פעולות זה הנביא דומות מצד לפעולות אליהו וזה ממה שיחזק מאמר האומר פנחס זה אליהו , וכאשר ראה גדעון כי מלאך ה' הוא פחד מן המות לחשבו כי כבר ראה בעיניו המציאות הרוחני וכבר היה מפורסם שכאשר יקרה זה ימשך אחריו המות ויראה זה ממאמר גדעון ומאמר מנוח ומאמר יעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי הורה שזה הענין נפלא שתנצל נפש הרואה המציאות הרוחני ואמר בתורה ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים הורה על זה שהיו ראויים שישלח ידו בהם מפני ראותם האלהים :

אהה . לשון דאגה , כלומר מה תהא עלי : כי על כן ראיתי . כי על אשר ראיתי מלאך ה' , לכך אני דואג וצועק 'אהה' :

כי מלאך ה' . כי עד הנה היה מסתפק בדבר , ולזה שאל אות : אהה ה' . רצה לומר , אתה ה' , מילל אני כי לבי יפחד על אשר ראיתי מלאך , פניו מול פני :

אהה . ענין צעקת יללה : על כן . על אשר :

והשיב לו מלאך ה' אחר שעלה כל כך שלא היה יכול גדעון לראותו שלום לך אל תירא לא תמות וידמה ששב אליו המלאך כשאמר לו זה המאמר והוא ג''כ אמר לו בלילה שיקח את פר השור אשר לאביו ואפשר שיאמר שזה הדבור שהיה בלילה היתה מדרגת מה ממדרגות הנבואה והביאור הקודם הוא יותר נראה לנו :

ויקרא לו . גדעון למזבח : ה' שלום . ה' הוא שלומנו :

לו . למזבח : ה' שלום . רצה לומר , פה אמר לי ה' שלום : עודנו . עוד הוא עומד בעפרה שהיא מנחלת בני אביעזר :

עודנו . מלשון עוד :

פר השור . פר הבחור , שהשור בן יומו קרוי שור : ופר השני . ( תרגום : ) ותורא תנינא : שבע שנים . ( תרגום : ) דאיתפטם שבע שנין לעבודה זרה . שמונה דברים הותרו אותו הלילה : מוקצה , אשרה , ולילה , ובמה וכו' , כדאיתא בתמורה ( כח ב ) :

אשר לאביך . שהוא של אביך : ופד השני . גם קח פר השני שנתפטם לעבודה זרה זה שבע שנים :

פר השור . הכפל לתוספת ביאור , כמו ( ויקרא טז ג ) פר בן בקר :

ידמה שיהיה הרצון באמרו פר השור אשר לאביך כי לאביו היה שור גדול והשתדלו להקצו' הפר שיוליד השור ההוא תחלה לע''ג מלידה ומבטן ומהריון כדי שיהיה יפה וגדול כשור שהולידו ויהיה מקודש לע''ג מיום היותו , וכן הקצו גם כן זה הפר השני שהוליד השור ההוא והנה היו מוקצים ז' שנים וזה יורה כי זה הטעות היה מעת התחלת השעבוד כי ז' שנים היו תחת יד מדין כשקרה זה והיה לאביו מזבח לבעל והאשרה היתה אצלו וצוה השם יתברך באמצעו' הנביא או המלאך שיהרוס את מזבח הבעל אשר לאביו ושיכרות האשרה אשר אצלו :

ראש המעוז . ראש הסלע :

המעוז הזה . הוא הסלע האמור למעלה ( פסוק כ ) : במערכה . רצה לומר , במקום ישר , שתוכל לערוך שם אבני המזבח : הפר השני . והפר אשר לאביו , צוה לקחתו לבל יקריבו הם לעבודה זרה , ולא הוזכר מה נעשה בו , או זהו הפר אשר לאביו , וכמו שכתוב למעלה : בעצי האשרה . להבעיר בהם האש :

המעוז . מלשון עת וחוזק , והוא הסלע : במערכה . מלשון עריכה וסדור :

על ראש המעוז הזה . הוא הסלע שהניח עליו הבשר והמצות : במערכה . ר''ל במקום המסודר בו שיוכל להבנות בו מזבח וצוה שיקריב בו הפר ההוא לאל ויעלהו עולה בעצי האשרה וכל זה היה הוראת שעה כמו שארז''ל כי זה נעשה בזר ובחוץ ובלילה ובעצי האשרה והנה עשה מהמוקצה לע''ג קרבן לש''י כי יראה שבעשותו בהפך האמונה שגדל בה תשלם לו ההצלה וההצלחה בהפך ממה שהיו חושבים עובדי ע''ג והנה היתה הכונה להוסיף בגדעון אמונה בש''י :

ולפי שזה הענין לא היה יכול גדעון לעשותו הוא לבד ויקרא י' אנשים מעבדיו יעזרוהו בזה עם שזה היה קדוש השם והיה מן הראוי שיהיה בפרהסיא לפי מה שהיה אפשר לו והמספר המעט שישלם בו זה הוא י' ולולי יראתו את בית אביו ואת אנשי העיר שימנעו אותו מעשות זה היה עושה זה ביום להוסיף בזה פרסום :

הבנוי . אשר נבנה זה מחדש :

נתץ . נשבר וכתות :

ויאמרו גדעון . לא פירש מי היו האומרים :

והנה כאשר השכימו אנשי העיר בבקר ראו כי נותץ הבעל והאשרה אשר עליו כורת והכירו כי הפר השני הוא הועל על המזבח הבנוי כי אולי נשארו ממנו קצת איברים שלא נשרפו כאילו תאמר שנשארו קרניו והיה בהן סימן הכירו בו כי זה הפר היה או שפטו זה מאומד כשלא מצאו הפר השני והכירו כי המזבח שבנה הקריב בו קרבן וחקרו ומצאו שגדעון עשה זה והגיע מרוע תכונתם עד שחשבו להמיתו על זה לולי מה שאמר להם יואש אביו שהיה אדוניהם :

וימת . רצה לומר , נמית אותו :

האתם תריבון לבעל . בשביל הבעל : תושיעון אותו . תנקמו נקמתו , וכן ( שמואל א כה לב ) : והושיעה ידי לי , דדוד בנבל : אשר יריב לו . בשבילו : עד הבקר . עד הבקר המתינו : אם אלהים הוא . יריב הוא לעצמו ריבו ונקמתו , וכדי לדחותם עד שיברח גדעון היה אומר כן :

האתם . וכי אתם תריבון בעבור הבעל , וכי אתם תושיעון אותו , בתמיה : אשר . מי אשר יריב בעבורו יומת על ידי עד הבוקר , רצה לומר , טרם יבוא הבוקר השני : אם אלהים הוא . אם יש בו אלהות , יריב בעצמו את ריבו :

האתם תריבון לבעל ר''ל האם ראוי שאתם תריבון בעבור הבעל הנה אתם מראים בזה שאינכם מאמינים שהוא אלוה כי לא יצטרך שתריכון בעדו אם היה אלוה ולפי שהיה הוא ראש הע''ג הזאת כמו שנראה ממה שאמר פר השור אשר לאביך מזבח הבעל אשר לאביך והיה עם זה שר להם אמר שאשר יריב בעבור הבעל מהם יומת עד הבקר ר''ל שלא ימתינו להמיתו כי אם עד אור הבקר ר''ל לפי שהוא מורה שאינו מאמין שיהיה הבעל אלוה והוא קרא שם בנו ירובעל לזאת הסבה כאילו הוא מתפלל שירב בו הבעל , והנה לא ספר בזה הספור מה נעשה מפר השור אשר לאביו שצוה לקחת אותו וידמה שהמיתו באופן שלא יהנו ממנו כדין המוקצה ולא נצטרך לפרש זה כי הוא ממשפטי התורה וצוה לקחתו להצילם שלא יהיו מקריבין אותו לע''ג כמו שארז''ל :

ירב בו . בגדעון . אצל ריב נופל עם , או את , או בו , כמו ( בראשית לא לו ) : וירב בלבן , אבל 'לו' אינו נופל על הלשון , וכל 'לו' הכתובים כאן 'בשביל' הם :

ויקרא לו . יואש קרא לגדעון בנו :

ויעברו . את הירדן :

וכל מדין ועמלק ובני קדם היו נאספים להשחית את ישראל וחנו בעמק יזרעאל :

רוח ה' . רוח גבורה : ויזעק אביעזר . כל המשפחה :

ורוח ה' . בא לו מה' רוח גבורה ואומץ הלב : ויתקע . לסימן להאסף : ויזעק . נאספו אחריו משפחת אביעזר :

ויזעק . ענין אסיפה , על כי בא בזעקת המאסף , וכן ( לקמן יח כג ) מה לך כי נזעקת :

ורוח ה' לבשה את גדעון . ר''ל רוח גבורה כמו שתרגם יונתן ויתכן עוד ששרתה עליו רוח הקדש , ותקע בשופר ונזעקו כל משפחות אביעזר אחריו והם יושבי עפרה כי הוא היה מהמשפחה והיה אדון להם ולזה לא הוצרך לשלוח להם מלאכים :

לקראתם . באו אל גדעון ואנשיו למולם :

ישך . יש אתה , רוצה לומר , יש הדבר הזה שאתה מושיע וכו' :

והנה גדעון היה עדיין מאמין ואינו מאמין ושאל אות מהש''י אם יהיה מושיע בידו כאשר דבר ולא הספיק לו האות הא' כי מדרך הגזה שתמשוך הלחיות ולזה שאל אות שני הפך הא' והוא שיהיה חורב על הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל , והנכון בעיני כי לנביא שאל אלו האותות וע''י הנביא עשה אותם הש''י וצוה אותו הש''י ע''י נביאו או הודיע לו זה הש''י כמראה הנבואה והשיב לביתו כל איש אשר הוא ירא וחרד כמו שהושרש זה בתורה עד שבזה תועלת שני להכיר לישראל כי לא בכחם נצחו אויביהם בזאת המלחמה אך היה זה מאת הש''י אשר הוא נלחם להם :

וידעתי . על ידי המופת הזה :

מציג . מעמיד , כמו ( שמות י כד ) צאנכם ובקרכם יוצג : גזת הצמר . צמר הגזוז ונתלש : חרב . יובש :

ויהי כן . שהיה טל על הגזה לבדה יותר מבשאר מקומות , כמו שהוא אומר ( פסוק לז ) : מלא הספל מים , אבל 'על כל הארץ חורב' לא נתקיים , שהברית כרותה לטל שאינו נעצר ( תענית ג א ) : ויזר . לשון מכבש , וכן ( ישעיהו א ו ) : לא זורו ולא חובשו , לא נחבשו להוציא הלחה :

ויזר . סחט להוציא הבלוע , והיה נמצץ ספל מלא :

ויזר . ענין הוצאת דבר בלוע , כמו ( ישעיהו נט ה ) והזורה תבקע אפעה : וימץ . ענין מציצה , וכן ( ישעיהו טז ד ) אפס המץ : הספל . שם כלי מה :