ויהי איש מהר אפרים . אף על פי שנכתבו שתי פרשיות הללו בסוף הספר , של מיכה ושל פלגש בגבעה , בתחלת השופטים היה , בימי עתניאל בן קנז , שנאמר ( לקמן יח לא ) : וישימו להם את פסל מיכה וגו' כל ימי היות בית אלהים בשילה , למדנו שכל ימי שילה היה דמות של מיכה , ובפלגש בגבעה נאמר על יבוס שבירושלים ( שם יט יב ) : לא נסור אל עיר נכרי , למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים :

עוד ספר שכבר היה איש מהר אפרים ושמו מיכיהו והנה אחשוב שכבר היה זה בימים הקדומים שלא היה שם שופט והיה זה בימי השעבוד אם קודם עתניאל בן קנז אם קודם אהוד אם קודם אחד מהבאים אחריהם והביאני לזה שאי איפשר לומר שהיה זה הענין בין שנות שמשון ובין שנות עלי לפי מה שהתבאר מדברינו הקודמים וכבר נבאר במה שאחר זה שראוי שיהיה כל זה הספור במה שבין מיתת יהושע ובין עתניאל בן קנז ואחשוב שנסמך זה הספור לשמשון שהיה משבט דן לספר מה שאירע על החטא לשבט דן על דבר פסל מיכה שהתמיד זמן ארוך מאד וכבר אמרו קצת המפרשים שהיה זה בשביל הסכמה מספר אלף ומאה כסף שבא בסיפור שמשון ודלילה ומספר אלף ומאה כסף שבא בסיפור מיכה ונוכל לומר לפי זה המאמר עוד שכבר היתה הסכמה אחרת בענין אלו הכספים והיא שמכל אחד מהם נמשך רע לדן כי כסף דלילה היה סבה אל שנפל שמשון ביד פלשתים ונקרו עיניו ונמשך לו המות בסבתו וכסף מיכה היה סבה שטעו בני דן בפסל ההוא זמן ארוך :

אשר לקח לך . אשר נגנב ממך , ויש לו דומה ( שמואל א כא ו ) : כי אשה עצורה לנו , עצורה ממנו : ואת אלית . קללת כל מי שגנבו , וגם אמרת הקללה באזני : הנה הכסף . אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו :

לקח לך . נלקח ממך בגנבה : ואת אלית . קללת את הגנב : וגם אמרת באזני . אמרת הקללה באזני כאלו חשדת אותי ואמרת שהכסף הוא אתי : אני לקחתיו . עתה מודה אני שלקחתיו אני : ברוך בני לה' . רצה לומר , הקללות שקללתי לא יחולו בך , אך ברוך תהיה הואיל והודית :

אלית . מלשון אלה וקללה :

והנה ספר שכבר אמר מיכה לאמו אלף ומאה סלעין כסף אשר לוקח לך ואת קללת כל מי שלקחו אם לא ישיבנו לך וגם אמרת זה באזני ולזה הוכרחתי להגיד לך שאני לקחתיו והוא אתי :

וישב את אלף ומאה הכסף לאמו . אמר להחזירו לה , ובמקום שהוא שם הרי הוא ברשותך : הקדש הקדשתי את הכסף מידי לבני . קבלתי עלי למסרו מידי לידך לשם דמות ומסכה , תנהו לי עתה ומידי אני אשיבנו אליך . יש אומרים שהאשה הזאת היא דלילה , לפי שכתוב ( לעיל טז ה ) : אלף ומאה כסף , וטעות הוא בידם , שהרבה שנים קדם מיכה לשמשון , אך הפרשיות נסמכו על הכסף הרע ששוה כאן וכאן , וכסף של פורענות היו שניהם :

הקדש הקדשתי . בהיותו עוד גנוב , הקדשתיו באם ימצא הגנב : מידי לבני . לתנם מידי ליד בני , לעשות מהם דמות ומסכה ( ולא היתה עבודה זרה ממש , אבל עשויה היא למחשבות אחרים להוריד עליה כחות עליונות להיות אמצעי , ולפי הטעות אמרה לה' ) : ועתה . הואיל ונמצא הכסף , משיבה אני אותו לך , ונתנה הכסף לבנה :

פסל ומסכה . 'פסל' , דמות עבודה זרה הנעשה במלאכת יד , 'ומסכה' , עבודה זרה על ידי יציקת המתכת :

והשיב הכסף לאמו ואמרה לו אמו הקדש הקדשתי הכסף לי מידי לבני לעשות פסל ומסכה אשר היו צורות שיטעו בהן האנשים אז ויחשבו שיהיה בהם כח להגיד העתידות מצד עוררם כח הדמיוני וידמה שלזאת הסבה עשאו תחלה לא לשם ע''ג ויורה על זה מה שאמרה הקדשתי הכסף לה' , והנה השיבה לו אמו הכסף והוא השיב אותו שנית לאמו ועשתה ממנו פסל ומסכה והיה בבית מיכיהו כדי שיגיד לו העתידות לפי מחשבתם :

וישב . חזר הבן והשיב הכסף לאמו , כאומר , הואיל ויצאה הגנבה מתחת ידי , לא אשוב עוד לקחתה : ותקח אמו . וכשקבלה שוב את הכסף , נתנה לצורף מאתים בשכר פעולתו , ומתשע המאות נעשה הדמות ומסכה :

בית אלהים . בית עבודה זרה , וכן כל 'אלהים' האמורים בפרשה זו חול , חוץ מזה ( להלן יח לא ) : כל ימי היות בית אלהים בשילה ( שבועות לה ב ) : וימלא את יד אחד . חנכו לעבודת הדמות להיות כהן לפניו , כל חינוך דבר שאדם נכנס בו לשם גדולה קרוי מילוי ידים , רישוושטי''ר בלע''ז ; וכשנותנין פקידות לאדם , קורין למתן רישוישטי''ר בלע''ז :

לו בית אלהים . היה לו בית מוכן לעבודת הדמות , ולזה שמה אמו את הדמות ומסכה בביתו : ויעש אפוד ותרפים . את אלה עשה משלו , מלבד הדמות ומסכה אשר משל אמו : וימלא . מיכה חנך אחד מבניו לכהן לפניו ולעשות עבודת הדמות :

אפוד . עשוי בדמות אפוד שבמקדש : ותרפים . עשויים הם בצורת אדם ומדברים על ידי קסם : וימלא . ענין חנוך , כמו ( שמות כט ט ) ומלאת יד אהרן . ( ז ) גר . דר :

וכבר עשה מיכה לו בית מיוחד לזה הפסל והמסכה ועשה מהם אפוד ותרפים וקראו אותו בית אלהים לחשבו כי שכינתו תשרה שם ומלא יד אחד מבניו להיות לכהן לשאול לו העתידות :

אין מלך בישראל . ולזה עשה כל איש הישר בעיניו , ולא היה מי שימחה ביד מיכה , וכתב ב'סדר עולם' ( פרק יב ) שזה היה , בימי כושן רשעתים , קודם שעמד עתניאל :

אין מלך בישראל וגו' . וסיפר זה כי אולי היה זה סבה להעשות זה הפסל ולזה ראוי שנאמר שזה היה אחר המלך שהיה מונע אותם מזה אם הוא חי והוא יהושע לפי מה שאחשוב שהזהיר ישראל על זה כדי לבער ע''ג כי גם עלי שהיה נכבד מכל אשר לפניו מהשופטים לא בערו בימיו הבעלים והעשתרות עד שבא שמואל ובערם כמו שמספר בספר שמואל ולזה ארך עליו פסל מיכה עד מות עלי כמו שיבא אחר זה ולזה ידמה שהיה זה הענין אחר מות יהושע וקודם ממשלת עתניאל בן קנז ויורה על זה עוד שכבר זכר בזה הספור ששבט הדני היה מבקש לו נחלה לשבת בימים ההם וזה היה אחרי מות יהושע כי אז השתדלו השבטים להלחם כל אחד בגבולו כמו שנתבאר בראש זה הספר ששאלו ישראל מי יעלה לנו תחלה להלחם בכנעני :

ממשפחת יהודה . והוא לוי מן האם . ורבותינו אמרו ( בבא בתרא קט ב ) : לפי שעשה מעשה מנשה שבא מיהודה , קראו ממשפחת יהודה , והוא לוי בן גרשום בן משה רבינו היה , כמו שמפורש בענין ( לקמן יח ל ) : ויהונתן בן גרשום וגו' :

מבית לחם יהודה . לפי שגם בנחלת זבולון היתה עיר הקרויה גם כן בית לחם , כמו שכתוב ביהושע ( יט טו ) , לזה אמר 'מבית לחם יהודה' ; ולתוספת ביאור אמר 'ממשפחת יהודה' , ורצה לומר , העיר בית לחם היתה מנחלת משפחת יהודה : והוא לוי . הנער היה לוי והיה גר בבית לחם :

עוד ספר שכבר היה נער ממקום שנקרא בית לחם יהודה והיה המקום ההוא ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם . והנה משך לבו של מיכה אליו שיהיה לו לכהן בביתו לשאול העתידות באמצעות הפסל והתרפים שהיה משתמש בהם להתבודד הכח הדמיוני מבין שאר הכחות לא שהפסל והתרפים ידברו חלילה ועכ''ז הנה התרפים דברו און על הרוב כי אין כח בקסם להודעת העתידות באמת כמו שביארתי בספר מלחמת ה' :

לעשות דרכו . דרך הליכתו :

באשר ימצא . מקום נאות וכשר להחיות נפשו : לעשות דרכו . ללכת לדרכו דרך בה :

באשר אמצא . פרנסתי להשתכר :

לוי אנכי . כאומר , נכון אני ללמוד ולהורות , כמו שכתוב בשבט לוי ( דברים לג י ) , יורו משפטיך ליעקב וכו' :

לימים . לסוף שנה : וערך בגדים . זוג חליפת בגדים שהם ערך וסדר לכל בני אדם כפי הראוי להם לשנה : וערך בגדים . אפרליימנ''ט בלע''ז : ומחיתך . ומזונותיך : וילך הלוי . אחר עצתו :

לאב . רצה לומר , למורה ולמלמד : וערך בגדים . רצה לומר , בגדים כסדר הצריך : וילך הלוי . הלך אחר דבר מיכה ועצתו :

לימים . לשנה , כמו ( ויקרא כב כט ) ימים תהיה גאלתו : וערך . מענין סדור , כמו ( שמות מ כג ) ערך לחם : ומחיתך . פרנסה , הצורך לחיי האדם :

כאחד מבניו . אשר מלא ידיו מאז לכהן :

ויואל . ורצה , כמו ( שמות ב כא ) ויואל משה :

וימלא מיכה . מוסב למעלה ( פסוק יא ) , שאמר שהיה לו כאחד מבניו , כי מלא ידיו לכהן :

עתה ידעתי . כי בעוד היות בני לכהן , היה שלא כדת , כי הכהן ראוי להיות מבני לוי , אבל עתה ייטיב לי ה' כי היה לי הלוי לכהן , והרי הוא הכהן ממש :