שופטים פרק-טו{א}
וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת־אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל־אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא׃
בגדי עזים . זכר בה בהבאת גדי עזים לה , למנה : אבאה וגו' . לשכב עמה , להיות אצלה :
מימים . מסוף ימים , או מסוף שנה : ויפקד . ענין זכירה והשגחה , כמו ( שמות ג יז ) פקוד פקדתי :
ואחר זה בימי קציר חטים היה שב שמשון לפקוד את אשתו בגדי עזים וחשב לבוא אליה והגיד לו אביה כי נתנה למרעהו לאשה לחשבו שכבר שנאה ורצה לתת לו לפייסו אחותה הקטנה אשר היתה טובה ממנה והתפעל מזה שמשון ורצה להנקם מפלשתים ואמר שהוא נקי אם יעשה עמם רעה ולא יוכלו לגנותו על זה כי בדין היה לו להרע להם על מה שעשו כנגדו מזה הפועל :
{ב}
וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי־שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה מִמֶּ֔נָּה תְּהִי־נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ׃
כי שנא שנאתה . בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך :
תחתיה . במקומה :
והנה התחכם שמשון להרע להם בזה האופן והוא שכבר לכד שלש מאות שועלים ולקח לפידים ושם פני זנב אל זנב מהשועלים וקשר בין הזנבות לפיד אחד והוא עץ ידלק בו האש בקלות ולאיחור תנועת השועלים היה בוער האש בכל מקום שיעברו בו טרם עברם ממנו ובזה האופן הבעיר שמשון בקמות פלשתים מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ר''ל השדה שהוא נטוע זתים כדמות כרם כי לאיחור תנועת השועלים בהם בער בהם האש קודם עברם מהם וכאשר ידעו פלשתים כי שמשון עשה זה מצד מה שעשה כנגדו אב אשתו ורצו להנקם מאבי אשתו ומאשתו ולא התפעלו כנגד שמשון כי כבר התבאר להם כי בדין עשה מה שעשה :
{ג}
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן נִקֵּ֥יתִי הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי־עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה׃
נקיתי הפעם . בדין אעשה להם הרעה :
נקיתי וגו' . הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה , כי לא יחשבו לי לאשמה , על כי מהראוי להרע עמהם :
{ד}
וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל־זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין־שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ׃
ויפן . את הזנבות זנב אל זנב . ויפן , משמע הוא עצמו פנה ( שמות לב טו ) ; . ויפן , משמע הפנה את אחרים , וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה''א ; ( שמות א כ ) : וירב העם ; ( איכה ב ה ) : וירב בבת יהודה תאניה ; ( מלכים ב כה כא ) : ויגל יהודה מעל אדמתו , הגלה ; ( שם ב : יח יא ) : ויגל מלך אשור את ישראל אשורה , ויגלה :
לפידים . כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת , וכן ( ישעיהו סב א ) כלפיד יבער , וקראם על שם סופם , כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים : ויפן . הפנה : בתוך . באמצע , כמו ( במדבר לה ה ) והעיר בתוך :
{ה}
וַיַּבְעֶר־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד־קָמָ֖ה וְעַד־כֶּ֥רֶם זָֽיִת׃
וישלח . שלחם לנפשם בין הקמות :
בקמות . היא התבואה המחוברת לקרקע : מגדיש . תבואה קצורה מונחים זה על גב זה : כרם זית . פרדס מאילני זית :
{ו}
וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת־אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ׃
חתן התמני . חתן הפלשתי אשר בתמנה ( לעיל יד א ) :
ויאמרו . הרואים אותו שעשהו : וישרפו . לפיים את שמשון :
{ז}
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את כִּ֛י אִם־נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל׃
אם תעשון כזאת . ושמא רגילין אתם בכך , לתת אשתו של זה לזה :
אם תעשון כזאת . רצה לומר , לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי , לא יהיה לי עמכם איבת עולם , רק אנקום בכם פעם אחת , ואחר זה אחדול מלנקום :
ויאמר להם שמשון . הראוי שתעשו כזאת להוסיף לעשות כנגדי הנה אם נקמתי בכם מענין הראשון ואחר אחדל מהרע לכם אך עתה ששבתם לעשות כנגדי הנה אני עושה עמכם רעה :
{ח}
וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם׃
שוק על ירך . ( תרגום : ) פרשין עם רגלאין , רוכב סוס אינו נשען על ירכו כי אם על שוקו , רגל אחד נתון בברזל התלוי במרכבת : בסעיף . בנקרת סלע עיטם , וחברו ( ישעיהו נז ה ) : סעיפי הסלעים , ( שם י לג ) : מסעף פארה :
שוק על ירך . תרגם יונתן , פרשין עם רגלאין , דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל , והולכי רגלי , דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל :
שוק . הוא פרק האמצעי מן הרגל : ירך . הוא פרק העליון : בסעיף . הוא שן הסלע , כמו ( ישעיהו ב כא ) ובסעיפי הסלעים , והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי 'סעיף' , כמו שכתוב ( שם יז ו ) בסעיפיה פוריה , ועל שם שבולטת מהסלע , כענף מן האילן :
והכה אותם שמשון שוק על ירך מכה גדולה ר''ל שוק אצל ירך ודמה הרגלים לשוק והפרשים הרוכבים בסוסים לירך כי השוק הוא למטה מהירך . ואחר ירד שמשון וישב בסעיף סלע עיטם מפני פלשתים שהיו אורבים לו :
{ט}
וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בַּלֶּֽחִי׃
וינטשו . ויתפזרו : בלחי . שם מקום :
וינטשו . ענין פזור , כמו ( שמואל ב ה כב ) וינטשו בעמק רפאים : בלחי . אמר על שם סופו , שקראו רמת לחי :
וינטשו בלחי . ר''ל שהתפזרו והתפשטו במקום ההוא מענין והנם נטושים :
{י}
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱס֤וֹר אֶת־שִׁמְשׁוֹן֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ׃
למה עליתם עלינו . הלא עבדים אנחנו לכם : לאסור את שמשון . שתאסרוהו ותסגירוהו לנו :
{יא}
וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל־סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן הֲלֹ֤א יָדַ֙עְתָּ֙ כִּֽי־מֹשְׁלִ֥ים בָּ֙נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם׃
עשית לנו . כי הלא ינקמו בנו : כאשר עשו לי . שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר :
{יב}
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֶאֱסָרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן־תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם׃
לאסרך ירדנו . כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו : השבעו לי . רצה לומר , אמסור עצמי בידכם אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי כי ירא אני פן תפגעון בי :
תפגעון . ענין מכת מות , כמו ( שמואל ב א טו ) גש פגע בו :
{יג}
וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּֽי־אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֙יִם֙ עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן־הַסָּֽלַע׃
לא כי אסור נאסרך . לא נהרוג אותך , כי אם אסור נאסרך :
עבתים . חבלים , עבות , שזורים בשלשה כפולים :
והנה אסרו בני יהודה את שמשון בשנים עבותים חדשים לתתו ביד פלשתים הוא בא עד לחי שהיו שם פלשתים רבים :
{יד}
הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃
רוח ה' . ( תרגום : ) רוח גבורה מן קדם ה' : אסוריו . קשוריו :
הוא בא . כי לא אסרו כי אם ידיו , ולא רגליו : הריעו . תרועת שמחה . כפשתים . חלושים , כפשתים אשר נחרכו באש : וימסו . כאלו נמסו מעל ידיו העבותים שנאסר בהם :
ותצלח . ועברה : וימסו . מלשון המסה והמגה : אסוריו . קשוריו שנאסר בהם :
ותצלח עליו רוח גבורה מאת ה' ושבו העבותים אשר על זרועותיו אצל גבורתו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח מרגיש לנתק העבותים ואפשר עם זה שהיו שאר הדברים יחד ר''ל שהש''י החליש על דרך המופת העבותו' ההם ושמם בחולשם כפשתים אשר בערו באש , ורוח הגבורה ששרתה עליו היתה בהריגתו אז אלף איש בלחי החמור שמצא ואמר שמשון בלחי החמור החרשתי צבור וצבורין מהרוגים ואמר חמור חמורתים לזווג שם עם חמור על צד הצחות :
{טו}
וַיִּמְצָ֥א לְחִֽי־חֲמ֖וֹר טְרִיָּ֑ה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ־בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃
טריה . לחה , וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה : 'טריה' :
לחי חמור טריה . לחי לחה מן חמור :
לחי . כך שם עצם מה מעצמות הראש : טריה . לחה , כמו ( ישעיהו א ו ) ומכה טריה :
{טז}
וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃
חמור חמרתים . בלחי החמור לצבור צברים רבים , ( תרגום : ) בלועא דחמרא רמיתינון דגורין :
בלחי החמור . בלחי של חמור עשיתי חמרים , והוא לשון הנופל על לשון : הכיתי . הרגתי , הוסיף לפרש דבריו :
חמור חמרתים . צבור צבורים , כמו ( שמות ח י ) חמרים חמרים :
{יז}
וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי׃
רמת לחי . על שם שהשליך שם את הלחי , כי התרגום של 'וישלך' , הוא 'ורמא' :
ויהי ככלותו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי . כי נעשית שם גבורה נפלאה באמצעות לחי החמור עם שהמקום ההוא שאצלו היתה המלחמה היה שמו לחי וידמה שהוא היה מקום גבוה ולזה ג''כ קראו רמת לחי :
{יח}
וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים׃
ועתה אמות בצמא . אם אשב פה : ונפלתי . אז אפול ביד הפלשתים הערלים , אם אבוא העיר לרוות צמאוני :
{יט}
וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת־הַמַּכְתֵּ֣שׁ אֲשֶׁר־בַּלֶּ֗חִי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֙יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ וַיֶּ֑חִי עַל־כֵּ֣ן ׀ קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
את המכתש . גומא שהשן יושבת בה , עשויה כעין מכתשת : עין הקורא . מעין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה' :
ויצאו ממנו . בנס , נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע : ותשב רוחו ויחי . אמר בדרך גוזמא והפלגה , כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי : שמה . של המעין ההוא : עין הקורא . רצה לומר , מעין הבא על ידי הקורא לה' , אשר היא במקום לחי , רצה לומר , רמת לחי : עד היום הזה . היא שמה אשר נקרא לה :
המכתש . הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת , והוא שם כלי שדוכין בו בשמים . עין . מעין :
המכתש אשר בלחי . אחשוב שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי וע''ד המופת בקע אותו הש''י ויצאו ממנו מים וישת ולהזכיר זה הנס קרא שמו עין הקורא אשר בלחי הרצון בזה ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים :
{כ}
וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃
בימי פלשתים . בימים שמשלו פלשתים בישראל :
והנה זכר שכבר שפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה ואמר בימי פלשתים להורות שבימי שמשון בכללם היו פלשתים מושלים בישראל אלא שהוא הושיעם מידם תשועת מה :