קחו אותה וגו' . כי גיירה טרם לקחה , לשיהיה לו בה קדושין ( ראה רמב''ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכות יד טז ) :

והתחכם למצוא תואנה מפלשתים כדי שיוכל להכותם ולזה בחר לקחת אשה מפלשתים כי בזה האופן חשב שישיג מבוקשו והנה אמרו ז''ל שהוא גיירה תחלה כי חלילה למי שהוא שופט ישראל שיתגאל בבנות הפלשתים ויהיה עובר על מה שהזהירה התורה מלהתחתן בם כ''ש הוא שהיה נזיר אלהים :

האין . וכי אין : ישרה . מלשון ישר וטוב :

כי תואנה הוא מבקש . עלילה להתגרות בם :

מה' היא . ה' נתן זאת בלבו : כי תואנה . כי בדבר זה יהיה הוא מבקש מפלשתים עלילה להרוג בהם : מושלים בישראל . ואם הכה בהם בלא עלילה , היו הפלשתים חושבים שבני ישראל הסיתוהו והיו נוקמים מהם , מה שאין כן על ידי עלילה , כי אז יאמרו שמדעתו עשה :

תאנה . עלילה , כמו ( מלכים ב ה ז ) מתאנה הוא לי :

לקראתו . בהיותו לבדו :

כפיר אריות . ארי בחור :

כשסע הגדי . רצה לומר , בקלות , כמו שקורעין את הגדי : ומאומה אין בידו . לא היה בידו דבר מה מכלי זיין להעזר בו : ולא הגיד . על כי לא היה נחשב בעיניו לגודל גבורה להתהלל בדבר :

ותצלח . ועברה , כמו ( שמואל ב יט יח ) וצלחו הירדן : וישסעהו . ענין קריעה לשנים , כמו ( ויקרא א יז ) ושסע אותו בכנפיו :

וכבר ספר מעוצם גבורת שמשון שצלחה עליו רוח גבורה מאת ה' עד ששסע כפיר האריות השואג לקראתו כשסע הגדי ומאומה אין בידו , ואחר שנה מהעת הזאת שהיתה האשה הזאת לשמשון לאשה שב שמשון לקחת אותה לו לאשה וידמה שנתנו לה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה :

וידבר לאשה . על האשה , דבר לקרוביה , כן תרגם יונתן :

וידבר לאשה . שמשון עצמו דבר עמה , להכיר בה אם היא משכלת : ותישר בעיני שמשון . גם בזה , כי מצא בה חכמה :

ותישר . מלשון ישר :

עדת דבורים . ( תרגום : ) קינא דדברייתא , כניסת דבורים :

וישב . כי מתחלה עשה רק שידוכין וחזר לבית אביו , ואחר זמן שב לקחתה : ודבש . מן הדבורים היה בה הדבש :

מימים . מסוף ימים , ולא פירש כמה , או 'ימים' רוצה לומר , שנה : ויסר . סר ממקום מהלכו : מפלת . נבלת הארי במקום מפלתו : עדת דבורים . אסיפת דבורים , ואמר 'עדת' בלשון שאלה , וכן ( משלי ל כו ) שפנים עם לא עצום : בגוית . בגוף , כמו ( שמואל א לא יב ) גוית שאול :

וירדהו . לשון הבדלת דיבוק של כל דבר הנדבק , וכן לענין פת הנדבקת בתנור , נקראת הבדלתו רדייה , ( שבת קיז ב ) : הרודה פת מן התנור , ( בבא מציעא סד א ) : הרודה את כוורתו , על שם שהדבש עשוי על ידי חלות שעושה מדובק בדופני הכלי בכל צדדין מדופן אל דופן , כמדת עוגל הכלי , וכן תרגם יונתן : וירדהו , ונסחיה :

וירדהו . מגוית האריה רדה הדבש אל כפיו : הלוך ואכל . בעת ההלוך היה אוכל :

וירדהו . ענין הלקיחה ממקום דבוקו , וכן ( ירמיהו י ו ) רדנו לא נשוב , בדברי רבותינו זכרונם לברכה ( שבת קוז ב ) רדיית הפת :

וירד אביהו אל האשה . ( תרגום : ) על עסקי איתתא :

וירד אביהו . מתחלה ירד אביו להכין צרכי המשתה , כי שמשון עשה שם המשתה משלו , כי כן דרך הבחורים לעשות המשתה משלהם בעת הנשאם , ולזה ירד אביו בתחלה להכין הכל :

מרעים . חברים לשושבינות :

כראותם . כאשר ראו האשה ואביה את שמשון בא אחר אביו : ויהיו אתו . לדבר עמו ולשמחו :

מרעים . חברים ושושבינים :

אחודה וגו' . אשאל אתכם חידה ואם תגידו ביאור החידה במשך ימי המשתה : ומצאתם . רצה לומר , אם תבינו לאמיתת הדבר :

אחודה . ענין דבר הסתום שקשה לדעתו : סדינים . שם מלבוש מה : חליפת בגדים . יקראו כן , כי דרך להחליפם בכל פעם :

חודה . רצה לומר , אמור החידה , ולתוספת ביאור אמרו , חידתך :

מהאוכל . מהדבר האוכל זולתו , יצא דבר מאכל , ומדבר חזק , יצא דבר מתוק :

ויהי ביום השביעי . לימות השבת , ולא שביעי למשתה , והוא רביעי לימי המשתה : הלירשנו קראתם לנו הלא . תרגם יונתן : הלמסכנותנא קריתון יתנא הלכא :

ביום השביעי . לא לימי המשתה אלא על יום השבת יאמר , והיה רביעי לימי המשתה , ובעבור כי בשבת לא התמיד שמשון לשבת עמהם , מצאו מקום לדבר אל האשה : ויגד לנו . רצה לומר , לך יגיד לצרכנו , כי תשובי ותגידי לנו : הלירשנו . וכי לרשת אותנו קראת לנו על המשתה , בתמיהה : הלא . כי לא לרשת , ורצה לומר , הקריאה היתה לשמוח ולא לרשת , ועתה ראינו שהכוונה היתה לרשת :

ויגד לנו . רוצה לומר , לצרכנו :

לא הגדתה . הביאור מן החידה :

שבעת הימים . הנותרים משבעת הימים , מרביעי ואילך :

שבעת הימים . רצה לומר , עד כלות שבעת הימים : אשר היה להם המשתה . רצה לומר , אשר הדרך לשמוח בהן , והיא בכתה : כי הציקתהו . היתה דוחקת אותו מאוד , ומנעה עצמה ממנו , וכדומה :

הציקתהו . ענין צרה ודחק , כמו ( ישעיהו ח כב ) מעוף צוקה :

ויגד לה כי הציקתהו . אפשר שיהיה הרצון בזה שמרוב השתדלות בזה עמו הלאה אותו והציקתהו עד שלא יכול הציל שלא יגיד לה החידה או יהיה הציקתהו בענין המשגל כי כשהיה תובע אותה היתה מונעת ממנו בעת שהיה יצרו תקפו וכאשר לא יכול לסבול זה הגיד לה את החידה עד שבטרם יבא השמש ביום הזה נשלם לאנשי העיר ענין הגדת החידה :

בטרם יבא החרסה . לפני שקיעת החמה , שעדיין היה להם שהות עד הערב : חרשתם בעגלתי . משל הוא ( תרגום : ) אילולפון בדקתון באתתי :

בטרם יבא החרסה . בעוד לא עבר יום השביעי , שהוא סוף הזמן שקבעו : מה מתוק . אין דבר יותר מתוק מדבש : לולא חרשתם . רצה לומר , אם לא גלתה לכם אשתי , לא הייתם יודעים החידה , ואמר בלשון משל . או שאמר , אם לא היתה חתירת מחשבותיכם באמצעות אשתי לשהיא תחקור ממני להגיד לכם , לא מצאתם חידתי ( ולפי שמלת 'חרישה' היא משותפת לחרישה ממש ולחתירת המחשבה , כינה אשתו בשם 'עגלה' המלומדת לחרוש , והיא מליצה נאותה ) :

יבא . ענין שקיעה , כמו ( בראשית כח יא ) כי בא השמש : החרסה . השמש , כמו ( לעיל ח יג ) מלמעלה החרס : לולא . אם לא : חרשתם . מלשון חרישה , גם היא מענין חתירת המחשבה והעיון בדבר , כמו ( משלי ג כט ) אל תחרוש על רעך רעה :

לולי חרשתם בעגלתי . אמר זה להעיד להם כי אשת שמשון גלתה להם החידה ולולי זה לא מצאוה או אמר זה להורות שהוא היה חושד אשתו שזנתה עם אחד מהם ולזה גלתה לו ענין החידה והוא הגידה לאנשי העיר :

רוח ה' . ( תרגום : ) רוח גבורה מן קדם ה' : חליצותם . מלבושים שחלץ מעליהן :

ויחר אפו . על אשתו , בעבור שגלתה מצפונו :

ותצלח . ועבר , כמו ( שמואל ב יט יח ) וצלחו הירדן : חליצותם . ענין שליפה , כמו ( דברים כה י ) חלוץ הנעל , ורצה לומר הבגדים שחלץ מהם , או הבגדים יקראו כן , כאשר יקראו חליפות על שם שמחליפים בכל פעם , וזהו בהסרת ושליפת הבגדים שהוא לבוש בהם , ולזה יקראו גם חליצות :

ובגבורתו הכה ל' מפלשתים באשקלון ולקח את חליצותם ונתנם למגידי החידה , וחרה אף שמשון על רוע תכונת אשתו ונפרד ממנה ועלה בית אביהו וכאשר ראה אביה כי עזבה שמשון החזירה לסורה ונתנם לאשה לאחד מן החברים אשר רעה לו שמשון בשבעת ימי המשתה :

למרעהו . לאחד משושביניו נתנה :

ותהי וגו' . נשאת לחברו אשר נתחבר לשמשון לשושבין :