ארבעים שנה . המה התחילו קודם שעמד שמשון , ונכללו בימיו ובתחילת ימי עלי הכהן :

עוד ספר שכבר הוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' והיה זה סבה אל שהיו פלשתים מושלים בהם ארבעים שנה וזה המספר התחיל סביב צמיחת ממשלת שמשון כמו שזכרנו אמנם קודם זה מכרם הש''י ביד פלשתים מקודם עת יפתח ובימי השופטי' אשר אחריו שזכרנו היו פלשתים מצרים לישראל :

ואשתו עקרה . ולתוספת ביאור אמר 'ולא ילדה' :

והרית . תהיי הרה :

ולזה בא היעוד לאשת מנוח שהיא הרה ותלד בן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים או אולי לא היתה כלל יד פלשתים על ישראל בימי השופטים ההם אבל יעד שני ענינים יחד והוא שכבר יהיו ישראל תחת יד פלשתים ושמשון יחל להושיע' מידם ולפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד שמשון לרדוף אחרי הנשים וללקות בהם התחכם הש''י מלידה ומבטן ומהריון למנעו מזה ולזה רצה שיהיה נזיר אלהים כי ההמנע משתיית יין מועיל מאד לזה הענין כאמרם כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ולזאת הסבה בעינה מנע אמו בעת היותה הרה ממנו משתיית היין והשכר והזהיר אותה מאכילת כל טומאה להורות על קדושת הנער הילוד כי זה ממה שיישירם להנהיגו בקדושה ויהיה עוד זה סבה לחנכו אל שיהיה פרוש מהבלי העולם מהתאוות הגופניות ולזאת הסב' גם כן צוה שלא יעלה מורה על ראשו להורות על קדושתו כי זה כלו ממה שירחיק ממנו ההתגאל בענין המשגל לפי מה שאפשר ועם שבזה הענין מבוא לענין הגבורה ר''ל גדול השער אלא שראוי שלא יעלם ממנו שהשם חדש בו גבורה נוספת מפני הנזירות אשר לא יחייבה גדול השער לפי הטבע וזה שכבר מצאנו שתכף שגולח סר כחו ממנו ולא היה זה כן אם היתה הגבורה מתחייבת מגדול השער כי הרושם שיש בגדול השער בגבורה הוא מצד עצרו האודים העשנים בגוף שהיה מדרכם שיתהוה מהם השער וזה כי השער כשהגיע אל תכליתו לא יגדל ואז יעצרו האידים העשניים ההם תוך הגוף ותתגבר האדומה בגוף ויתחדש מזה רוח גבורה ומי שזה דרכו לא תסור הגבורה בגלוח השער כי אם אחר זמן רב ומעט מעט :

יין ושכר . ( תרגום : ) חמר חדת ועתיק :

ועתה . מעתה שמרי עצמך ואל תשתי וכו' : כל טמא . כי אם חולין בטהרה , ורבותינו זכרונם לברכה אמרו ( סוטה ט ב ) 'טמא' , רצה לומר , דברים האסורים לנזיר :

יין ושכר . רוצה לומר , יין חדש ויין ישן :

ומורה . תער , על שם שמורה ומשליך את השער : ואל תאכלי כל טמאה . דברים האסורים לנזיר :

כי הנך הרה . רצה לומר , בעבור זה תהיי נשמרת מאלה הדברים , כי הנך תהיי הרה ותלדי בן , ותער לא יעלה על ראשו להסיר שערו , כי מעת צאתו מן הבטן יהיה נזיר לשם ה' , ולזאת גם בעת ההריון תהיי נשמרת מהדברים האסורים לנזיר : והוא יחל להושיע . רצה לומר , תשועתו תהיה התחלה ובלא גמד . וכן היה , כי עם שפעמים הרבה הכה בפלשתים , מכל מקום מיד השיב ימינו אחור ולא נלחם עוד בכדי לנצחם , מה שאין כן שאר השופטים , כאשר התחילו להכות בגוים לא השיבו ידם , עד אשר עשו כאשר תמצא ידם :

ומורה . הוא התער , על שם שמשליך את השער , והוא מלשון ( שמות טו ד ) ירה בים , וכן נאמר בשמואל ( א א יא ) ומורה לא יעלה : נזיר . ענין הפרשה , כמו ( ישעיהו א ד ) נזורו אחור , על שם שפירש עצמו מתענוגי העולם : יחל . יתחיל :

איש האלהים . חשבה שנביא היה : נורא מאד . צורת פניו הוא נורא ומאויים , כמראה המלאך : אי מזה . מאי זה מקום הוא , כי את שמו לא הגיד לי כאשר שאלתיו , ולזה לא שאלתי למקומו , הואיל ואינו מגיד :

לאישה . לבעלה : אי מזה . איה המקום אשר יאמר עליו מזה הוא , וכן ( בראשית טז ח ) אי מזה באת :

הנך . הנה את :

לנער היולד . העתיד להוולד :

אשר שלחת . להנבאות לאשתי : מה נעשה . כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות על היותו מן הבטן : היולד . אשר יולד :

ויעתר . ענין הרבות תפלה , וכן ( בראשית כה כא ) ויעתר יצחק : בי . ענין בקשה : ויורנו . וילמדנו , כמו ( מיכה ד ב ) ויורנו מדרכיו :

בקול מנוח . רצה לומר , למלאות שאלתו , עם שלא הוצרך , שהרי לא הוסיף דבר :

ביום . רצה לומר , ביום הידוע , אשר אמרתי לך מאז :

אחרי אשתו . אחר עצתה :

אחרי אשתו . כי היא לבדה ידעה המקום אשר נראה בו : האתה . בה''א השאלה :

מה יהיה משפט הנער ומעשהו . ( תרגום : ) מה חזי למעבד לעולימא ומה נעביד ליה :

עתה יבא דבריך . רצה לומר , עד הנה הייתי כמסתפק אם יתקיימו דבריך , אבל עתה הואיל ובאת שנית על ידי תפלתי , נראה אם כן שדבר ה' הוא , ובודאי יבוא דבריך , לזאת אשאלך והודיעני , מה יהיה משפט הנער , איך להתנהג עמו , ומה המעשה אשר אעשה לו :

משפט . הנהגה , וכן ( שמואל א כז יא ) וכה משפטו :

מכל אשר אמרתי וגו' . רצה לומר , אין משפט הנער להוסיף עליו על שאר נזירות , רק ההוספה היא אשר גם האשה , אמו , תשמר מכל אשר אמרתי :

מכל וגו' . רצה לומר , וזהו שאמרתי מכל וכו' : כל אשר . אין לעשות עוד , רק תשמור כל אשר צויתיה :

מגפן היין . לפי שיש גפן שדה , כמו שכתוב ( מלכים ב ד לט ) וימצא גפן שדה , לזה אמר 'מגפן היין' :

נעצרה נא אותך . נאסוף אותך אל הבית :

נעצרה . נעכבה , כמו ( מלכים א יח מד ) ואל יעצרכה הגשם :

אם תעצרני . אף אם תעצרני לא אוכל , ורצה לומר , אם כוונתך לעצרני לעשות גדי העזים למאכלי , הנה לא אוכל ; ואם כונתך לעצרני עד שתעשה עולה , הלא 'לה' תעלנה' , ומה לעצור אותי : כי לא ידע . כי אם ידע , בודאי לא היה דעתו להאכיל למלאך , ולא היה אם כן מהצורך לומר לו , לא אכל בלחמך :

הנה זה המלאך שדבר אל מנוח ואל אשתו היה נביא בהכרח כי אין מדרך הנבואה שתהיה יחד לשנים בזה האופן הנזכר בזה המקום והנה אחשוב שזה הנביא היה פנחס והנה לא רצה לאכול מגדי העזים כמו שלא רצה לאכול מהבשר והמצות שהביא אל פניו גדעון כדי לישב יותר בלב מנוח ואשתו כי הוא מלאך ה' כדי שיהיו נזהרים מכל מה שאמר להם :

כי יבא דברך . אם יבא לנו שליחות דבר מאתך , משנדע ונכיר את שמך : וכבדנוך . ונעשה מה שתשלח לנו :

כי יבא דברך . כאשר יתקיימו דבריך נעשה לך כבוד , לזה הודיענו מה שמך , לדעת את מי נכבד , כי פן לא נכירך אז :

מי שמך . כמו ( בראשית לב כב ) מה שמך :

והוא פלאי . מכוסה , תמיד הוא משתנה ואין ידוע למה משתנה היום ( ספרי נשא מב ) :

למה זה וגו' . רצה לומר , אין רצוני בכבוד , ואם כן למה זה תשאל : והוא פלאי . ועוד , שהוא מכוסה ונעלם , ואין לגלותו :

פלאי . מכוסה ונעלם , כמו ( דברים יז ח ) כי יפלא :

לה' . להיות עולה לה' : ומפלא לעשות . המלאך עשה פלאים להוציא האש מן הצור : רואים . מסתכלים במעשיו :

השמימה . למעלה , לצד השמים : רואים . כשעלה בהלהב :

הלהב . שלהבת :

והנה עלה המלאך בלהב המזבח כמו הענין במה שעשה לגדעון מענין האש שאכל הבשר והמצות והלך מעיניו אז מלאך ה' ואולי לזאת הסבה לא רצה הנביא לגלות שמו כי אז לא היו מאמינים מאד בנביאים כי דבר ה' יקר אז ולהוסיף להם האמנה בדבריו העלים מהם מי הוא :

ולא יסף עוד . משעלה בהלהב , לא היה עוד נראה להם : אז . כשראה כל זאת , הבין מנוח שמלאך היה :

אלהים . מלאך אלהים :

והנה היו יראים מהמות מנוח ואשתו בראותם מלאך ה' לסבה אשר זכרנו בזה הענין בגדעון :

וכעת . הזאת : לא השמיענו כזאת . לא היה משמיענו בשורה זו אם ראויים אנו למות :

לא לקח . לא היה מקבלם ברצון לשהאש תאכלם , ולא היה מראה לנו את כל אלה הנפלאות שעשה המלאך להוציא האש : וכעת . רצה לומר , ואם היא כאותו העת שאמרת , רצה לומר , עת מיתה , לא היה אם כן משמיענו הבשורה ההיא , כי איך תתקיים אם נמות מהרה :

לו . אם , כמו ( לעיל ח יט ) לו החיתם :

לפעמו . לבא בקרבו לפעמים :

ותחל רוח ה' לפעמו . רוח גבורה מה' התחילה להוליכו במחנה דן , להראות בה גבורות ונפלאות : בין צרעה . מחנה דן היתה עומדת בין צרעה וכו' ( והם אלו שהיו בנחלת יהודה ) :

ותחל . מלשון התחלה : לפעמו . ענין צעדה והלוך , כמו ( לעיל ה כח ) פעמי מרכבותיו : במחנה דן . שם מקום . על שם שחנו שם בני דן בעת שהלכו למלחמה על ליש , כמו שכתוב בזה הספר ( יח כז ) :

ותחל רוח ה' לפעמו . ר''ל שכבר החלה רוח גבורה שהיתה בו מאת הש''י לפעמו וזה שפעם היה חושב להלחם עם פלשתים ופעם חושב להמנע מזה כפעמון זה שמכה אילך ואילך :