שופטים פרק-ב{א}
וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֛ה מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃
ויעל מלאך ה' . שנינו ב'סדר עולם' ( פרק יט ) : זה היה פנחס : אל הבוכים . שם המקום : אעלה אתכם . כך היה דעתי מתחילה להעלותכם ממצרים , וכן עשיתי על מנת להוריש את אויבי :
מלאך ה' . נביא ה' , כן תרגומו . ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ויקרא רבה א א ) שפינחס היה : מן הגלגל . שמה באה לו הנבואה : אל הבכים . שמה נקבצו ישראל : ויאמר אעלה . אמר להם במקום ה' , הנה הבטחתי לכם שאעלה אתכם ממצרים וכו' :
מלאך . ענין שליח : הבכים . אמר על שם סופו , שקראו המקום 'בכים' : אפר . מלשון הפרה ובטול :
ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים . ר''ל אל המקום אשר קראו בוכים אחר זה מצד הבכיה שבכו שם ישראל וזה המלאך היה נביא שלא יתכן שידבר מלאך ה' לרבים יחד בזה האופן כמו שזכרנו במקומות מה בפרושנו לדברי התורה וכן תרגם יונתן שזה המלאך היה נביא וידמה שזה הנביא היה פנחס כמו שאמרו ז''ל ואמר שעלה מן הגלגל לפי ששם היה כשבאה לו הנבואה הזאת :
{ב}
וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃
ואתם . ובתנאי שגם אתם תשמעו לי , ולא תכרתו ברית וכו' : ולא שמעתם בקולי . לקיים התנאי : מה זאת עשיתם . הלא סכלות גדולה היא :
תתצון . מלשון נתיצה ושבירה :
{ג}
וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃
וגם אמרתי . עתה אמרתי באפי : לצדים . למצדדים בצדכם בגדודים וגייסות לשלול ולבוז :
וגם אמרתי . רצה לומר , כמו שעשיתם אתם , אעשה כן גם אני , ואמרתי עתה , שלא תספיק בידכם לגרשם אף אם תרצו לגרשם מעתה : למוקש . כי תהיו תועים אחריהם , ובזה תכשלו להיות נמסרים ביד האויב :
צדים . לשון צדיה , ורצונו לומר לצודד נפשות :
{ד}
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃
{ה}
וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃
בכים . על שם הבכי : ויזבחו . כי נתחרטו ממעשיהם והביאו קרבנות לרצות את ה' :
{ו}
וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וישלח יהושע וגו' . זה המעשה היה מוקדם , אלא לפי שבא לומר ( פסוק יא ) : ויעשו הרע , התחיל לומר כן : יהושע . כשמת וקבלו לפניו לעבוד ה' , שלחם איש לנחלתו , והם עבדו את ה' כל ימיו וכל ימי הזקנים , ואחר כך : ויעשו בני ישראל הרע :
וישלח וגו' . עם שכבר נאמר בסוף יהושע ( כד כח ) , חזר וכתבו כאן , לומר , עם היות שיהושע שלחם איש לנחלתו תחת גפנו ותחת תאנתו :
וישלח יהושע את העם . ר''ל שכבר שלח את העם קודם זה ושב להזכיר זה לפי שהיה צריך להזכיר שכבר עבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע אשר ראו את כל מעשה הש''י במצרים ועל הים ובמדבר ובימי יהושע :
{ז}
וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃
אשר האריכו ימים וגו' . ימים האריכו , שנים לא האריכו , לפי שנתעצלו בהספדו , הוא שנאמר ( פסוק ט ) : הר געש , שרעש עליהם ההר להורגן :
ויעבדו העם . וגם הם הכירו בהטובה 'ויעבדו : . את ה' כל ימי' וכו' , ומכל מקום מהר שכחו מעשה ה' ועשו הרע אחרי מות יהושע והזקנים , כמו שמפרש והולך : אשר ראו . אלו הזקנים אשר ראו וכו' , ובזה היו מיישרים לב ישראל לעבוד את ה' :
{ח}
וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃
{ט}
וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃
בתמנת חרס . על שם שהעמידו תמונת חרס על קברו , כלומר חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר :
חרס . הוא סרח האמור בספר יהושע ( כב ל ) ומתהפך הוא , כמו כבש כשב :
{י}
וְגַם֙ כָּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃
לא ידעו . בידיעה מושכלת : וגם את המעשה . לא ידעו גם את המעשה , כי נשכח מהם :
נאספו . ענין מיתה , כמו ( במדבר כ כד ) יאסף אהרן :
והנה נתבאר בדבר יפתח כי זמן יהושע והזקנים לא היה כי אם כמו ס''ו שנה ולזה יחוייב שיהיה אמרו וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם הרצון בו שכבר נאספו אל אבותם ר''ל הזקנים כלם אשר ראו את כל מעשה ה' כי לא היה מיציאת מצרים עד זה העת כי אם ס''ו שנה ורחוק הוא שלא ימצא בישראל אז מי שהיו ימיו יותר מס''ז שנה אבל בלי ספק היו שם רבים בני שמונים שנה ויותר אבל מפני שלא היו חכמים לא הועילה אותם את כל מעשה ה' להציל ישראל מעשות הרע בעיני ה' ואמנם הזקנים מפני שהיו מנהיגים את העם הצילום מזה כל ימי היותם :
{יא}
וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃
{יב}
וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהוָֽה׃
וזכר כי אחרי מות הזקנים ההם עשו ישראל הרע ועבדו ע''ג :
{יג}
וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃
לבעל ולעשתרות . שמות עבודה זרה :
{יד}
וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃
מסביב . היושבים סמוכים , הלוחץ יותר מן האויב הבא ממרחק והולך לו : ולא יכלו עוד לעמד . היות באלו הדברים יספר בדרך כלל מעשיהם וגמולם כל ימי השופטים , ואמר , אם בתחלה היה להם תקומה מה , אולם בסוף לא יכלו לעמוד ולהתקיים :
שסים . דורכים ורומסים , כמו ( זכריה יד ב ) ונשסו הבתים : וימכרם . מסרם , וכאלו מכרם :
{טו}
בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהוָה֙ הָיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃
בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה . על אבימלך ומחלון וכליון נאמר ב'סדר עולם' ( פרק יב ) :
בכל אשר יצאו . בכל מקום אשר יצאו למלחמה , בא עליהם רעה , וכרעו ונפלו :
ויצר . מלשון צר ודוחק . ( יז ) זנו . המשילם לזונה העוזבת בעל נעוריה , ותאהב זולתו :
{טז}
וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃
ויקם ה' שפטים . תמיד מדור אל דור , כמו שהוא מונה והולך בספר הזה , שופט אחר שופט :
ויושיעום . בכדי להושיעם מן האויב , כי הם יוכיחו את העם לשוב לה' , ואם ישמעו יהיו נושעים :
{יז}
וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹת־יְהוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃
וגם . רצה לומר , אבל לא הועיל בזה , כי גם אל שופטיהם לא שמעו : סרו מהר . רצה לומר , במהירות רב , בפעם אחת סרו מכל וכל מן הדרך , ולא באיחור מעט מעט : לשמע . אשר שמעו : לא עשו כן . כאשר עשו אבותם :
{יח}
וְכִֽי־הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה ׀ לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃
וכי הקים . לשון הווה , וכאשר היה מקים להם שופטים , והיה ה' עם השופט וגו' : כי ינחם . שהיה מתנחם להם על הרעה , כן תרגם יונתן : מנאקתם . מפני נאקתם , העולה לפניו מפני אויביהם :
וכי הקים . וכאשר היה מקים להם שופטים : עם השפט . עם כל שופט בזמנו : והושיעם . מוסב על ה' : מנאקתם . מחמת שצעקו להתפלל ולשוב לה' ולא מאהבת המקום , כי אם מלחץ האויב :
ינחם . ענין הפוך מחשבה : מנאקתם . ענין צעקה מכאב לב , כמו ( שמות ו ה ) שמעתי את נאקת : לחציהם ודחקיהם . הוא כפל ענין במלות שונות ובא לחזק הדבר , והוא כלל גדול בדברי הנביאים :
וספר דרך כלל איך ריה מנהגם בימי השופטים עד שלא יתישבו לעבוד את ה' כי אם בימי השופט ובמותו ישובו להשחית דרכם :
{יט}
וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃
לא הפילו . לא הניחו דבר להיות נוכחים על כל הבא עליהם :
והיה במות השופט . רצה לומר , גם התשובה ההיא לא היתה כי אם מתוכחות השופט , ומיד שמת ואיננו להוכיחם , שבו והשחיתו דרכם , מעין דרכי אבותם שהרעו לעשות טרם עמד השופט ההוא : לא הפילו . לא גרעו ממעללי ומדרכי אבותם הקשה והרעה :
לא הפילו . לא גרעו , ודוגמתו ( איוב יב ג ) לא נופל אנכי מכם : ממעלליהם . ממעשיהם :
{כ}
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃
ויחר . ענין כעס : יען . בעבור :
ולזה חרה אף השם יתברך בישראל . ואמר שלא יוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימות :
{כא}
גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃
גם אני . כאשר גמלו , אשלם כן גם אני : אשר עזב וגו' . רצה לומר , מדעת עזבם במקומם ומת , כי לא רצה לגרש כולם בחייו , וכמו שאמר הכתוב ( שמות כג ל ) , מעט מעט אגרשנו :
להוריש . לגרש : עזב . הניח :
{כב}
לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־לֹֽא׃
השומרים הם . ה''א חטף פתח הוא נקוד , לפי שהוא לשון שאלה ונסיון :
למען נסות . רצה לומר , בעבור זה בחר ה' בזה העונש ולא בזולתו , כי למען נסות בם את ישראל אם יעבדו את אלהיהם אם לא , וזה שכתוב 'השומרים' וכו' :
נסות . מלשון נסיון :
כי השאירם לנסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' וזה שזה היה סבה לגלות מום ישראל והיותם בלתי חזקים באמונת השם יתב' ולזה לא היו ישראל ראויים אל שתשלם להם בימי יהושע השמדת כל הגוים האלה :
{כג}
וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־יְהוֹשֻֽׁעַ׃
וינח . בעבור זה בחר בזה העונש והניח את הגוים האלה האמורים למטה : לבלתי הורישם מהר . רצה לומר , אשר גזרה חכמתו לבל הורישם מהר , כי אם מעט מעט , ולזה לא 'נתנם מאז ביד יהושע' , ובעבור העונש , ולמען נסות וכו' , הניחם מכל וכל ולא הוסיף להוריש איש מעתה :