מי יעלה לנו אל הכנעני . על מקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו :

בה' . באורים ותומים : מי יעלה לנו . עם כי כל אחד נלחם בעבור חלקו , אמר 'לנו' , כי כאשר יעלה מי מהם בהכנעני ויגבר עליו , יביא המורך בלבם והתועלת לכולם : בתחלה . לקחת חלקו אשר נפל בגורלו , ועדיין לא כבש :

ספר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בה' ר''ל באורים ותומים מי מהשבטים יעלה בתחלה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים וראוי שנדע שאין הרצון בזה שלא היו נשאלין באורים ותומים בימי יהושע כי התורה העידה כי בימי יהושע ג''כ ישאלו במשפט האורים , ואולי הרצון בזה כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחלה כי במלחמה הראשונה שורש גדול לשאר המלחמות וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה יאמרו הנשאר מהגוים ההם סר צלם מעליהם ויתחזקו להלחם בהם ואם ינצחו אותם יפיל הענין מורך לב בגוים ההם וינצחום ישראל בקלות , ולזה בחר השם שילחם תחלה מי שהוא ראוי יותר לנצח והוא שבט יהודה , וסבב יהודה שעלה אתו שמעון להלחם כאשר נשארו בגבולו מהגוים ההם :

יהודה יעלה . שבט יהודה יעלה תחלה לכבוש את גורלו :

יהודה . שבט יהודה : הנה נתתי . ויביא הוא המורך בלב כל :

לשמעון אחיו . לשבט שמעון : עלה אתי . ועזרני לכבוש את מה שנפל בגורלי . ויש פותרין : יהודה יעלה , הוא עתניאל , הוא יעבץ , שאנו אומרים במסכת תמורה ( טז א ) : מה שמו , יהודה אחי שמעון שמו , ולשמעון אחיו אמר שילך אתו :

לשמעון . לשבט שמעון :

בבזק . שם מקום :

אדוני בזק . כך שמו , וכן ( יהושע י א ) אדוני צדק :

ויקצצו . ענין חתוך וכריתה , כמו ( שמות לט ג ) וקצץ פתילם : בהנות . אצבעות אגודל , כמו ( שם כט כ ) בהן ידם הימנית :

והנה קצצו בהונות ידי אדני בזק ובהונות רגליו להפיל מורך על שאר המלכים שיראו מלהלחם בישראל עם שכבר סבב זה השם ית' להשיב לו מדה כנגד מדה כמו שזכר כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים :

שבעים מלכים וגו' . מכאן אתה למד מה גדולתן ועושרן של מלכי כנען , שהרי אדני בזק לא היה כדאי למנות ( יהושע יב ) עם מלכי כנען בשם 'מלך' , וכתוב בו כן : ויביאהו ירושלם . שהלכו משם להלחם על ירושלים :

מקצצים . אשר צויתי לקצצם : היו מלקטים . משיורי המאכל הנופל תחת השלחן : ויביאהו ירושלם . כי משם הלכו להלחם בה :

מלקטים . לשון לקיטה :

וזכר שהביאוהו אחר זה בירושלם ומת שם . וכבר נלחמו בני יהודה בירושלם קודם זה ולכדו אותה והכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש :

שלחו באש . שלחו אש בכלה :

שלחו . על כי אם מי יבעיר האש באחד מן המקומות , עשה יעשה שליחותו , והולך ממקום למקום ושורף הכל , לזה נקרא בלשון שלוח :

והשפלה . העמק :

וילך יהודה . הם כלב ואנשיו , שהם מבני יהודה . ואף שהמלחמה ההיא היתה בימי יהושע , חזר לספר יחד כל המלחמות שעשו בני יהודה , החדשות והישנות , ועם כל הנמשך :

לפנים . בימים הקדמונים :

וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברין וגו' . כי כבר התבאר בספר יהושע כי כלב הוא שנלחם בהם ואמנם הביא עמו שם שבט יהודה כי הוא היה נשיא השבט ולזה יחס זאת המלחמה לשבט יהודה וידמה שכבר היתה זאת המלחמה אחרי מות יהושע ואף על פי שנזכרה בספר יהושע ואולם נזכרה שם לבאר שכבר נתקיים יעוד הש''י לכלב כי חברון נתנה לו לנחלה על פי הש''י והוא נלחם בה וכבשה בסוף הענין אף על פי שלא כבשה בימי יהושע :

ושם דביר הנזכר בזה המקום הוא מקום אחר זולת אשר לכד יהושע לפי מה שנזכר בספר יהושע אמר וישב יהושע וכל ישראל עמו דבירה :

אחי כלב . מאמו :

ותסיתהו . ( תרגום : ) ואמלכתיה , לשון נמלך , שמיעצין האדם ומשיאין לבו לדבר אחר , נראה לי : ותצנח . ( תרגום : ) ואתרכינת , ליפול לרגלי אביה :

בבואה . לבית בעלה : ותסיתהו . היא פיתתה אותו לתת לה רשות , שהיא תשאל מאביה השדה : ותצנח . לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו ננעצה בארץ : מה לך . מה נחסר לך , אשר תרצי לבקש עליו :

ותסיתהו . מלשון הסתה ופתוי : ותצנח . ענין נעיצה , כמו ( שופטים ד כא ) ותצנח בארץ . ורוצה לומר , נפלה בכח , וכאלו ננעצה בארץ :

והנה זכר שהסיתה עכסה את בעלה לשאל מאת אביה השדה וכשנתנו לה הוסיפה היא לשאול גלות מים :

ארץ הנגב . אדם שביתו מנוגב מכל טוב , שאין בו אלא תורה : גלת מים . שדה בית הבעל , ( תרגום : ) אתר בית שקיא דמיא :

ארץ הנגב . חלקת שדה יבשה מבלי מעיני המים : ונתתה לי . לזאת אשאל , אשר תתן לי שדה אשר בה מעין הנובע מים : גלת עלית . שדה ובה מעין ממעל ומעין מתחת :

הבה . תנה , כמו ( בראשית מז טו ) הבה לנו לחם : ברכה . מתנה ומנחה , וכן ( שם לג יא ) קח נא את ברכתי : הנגב . ענין יובש , כמו ( ישעיהו כא א ) כסופות בנגב : נתתני . נתת לי : גלת . מעין , כמו ( שיר השירים ד יב ) גן נעול : עלית . מלשון עליון :

מעיר התמרים . היא יריחו , שניתן להם דושנה של יריחו לאוכלה עד שיבנה בית המקדש , ומי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטלנה , כדי שיהא לכל ישראל חלק בבית הבחירה , ונתנוה לבני יתרו ארבע מאות ארבעים שנה , והתלמידים שבהם הניחוה והלכו אצל עתניאל בן קנז הוא יעבץ במדבר יהודה אשר בנגב ערד ללמוד תורה : וישב את העם . עם התלמידים היושבים לפניו . הוא בקש מאת הקדוש ברוך הוא שיזמין לו תלמידים הגונים , שנאמר ( דברי הימים א ד י ) ויקרא יעבץ לאלהים וגו' , וזימן לו החסידים הללו :

קיני . הוא יתרו אשר היה חותן משה : עלו מעיר התמרים . כי שמה ישבו בין הכנענים , וכשבאו בני יהודה להלחם בם , קראו לשלום לבני קיני , ועלו משם ללכת עם בני יהודה למדבר יהודה וכו' : וילך וישב . קרא כל בני המשפחה כולה בלשון יחיד , וכן ( תהלים קיח ב ) יאמר נא ישראל : את העם . עם בני יהודה :

והנה בני קיני חותן משה שבו לדת ישראל ולזה ישבו את יהודה :

ויחרימו . ענין אבדון וכליון :

כי לא להוריש . תרגם יונתן : בתר כן דחבו , לא יכילו לתרכא ית יתבי מישרא :

ויהי ה' וגו' ויורש את ההר . רצה לומר , מה שהוריש יהודה יושבי ההר , לא היה בעוצם ידו כדרך הטבע , כי אם יד ה' עשתה זאת : כי לא להוריש . תחסר מלת 'יכול' , ורצה לומר , שהרי לא היה ביכלתו להוריש יושבי העמק , על כי להם רכב ברזל לא עצר כח להורישם , עם שישבו בעמק הנוח לכבוש יותר מן היושב בהר , ואיך אם כן הוריש יושב ההר הקשה יותר ויותר , אלא יד ה' עשתה זאת , ואת יושבי העמק הניח לנסות בם את ישראל , כמו שכתבו למטה ( לקמן ב כב ) , ואם הניח יושבי ההר וגירש יושבי העמק , היו חושבים בכח ידם יוכלו לגרש יושבי העמק , עם כי רכב ברזל להם , ועל יושבי ההר הקשה יותר לא יוכלו להתגבר , לזה הוריש יושבי ההר והניח יושבי העמק :

ויורש . מלשון גרושין : רכב ברזל . אנשי רכב , חזקים כברזל :

ויהי ה' את יהודה ויורש את ההר . ר''ל שכבר מצא עצמו יהודה נעזר בה' בהורשת ההר אמנם לא יכול להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם והיו יותר חזקים ממנו , וראוי שתדע כי אם היה בא לו יעוד מאת הש''י שיעזרהו במקום אחר בזולת המלחמה לא יאמר שלא יכול להוריש יושבי העמק כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט אלא שלא מצאנו יעוד השם ליהודה שינצח רק בגבול נחלתו כמו שנזכר בראש זה הספר וזאת המלחמה היתה בגבול שמעון :

הענק . אנשים גבוהי הקומה :

ואת היבוסי ישב ירושלם . מחוז היה בירושלים ששמו יבוסי ( פרקי דרבי אליעזר לו ) , ומבני אבימלך היו , ולא הורישם מפני השבועה ( בראשית כא כג-כד ) עד שבא דוד ( שמואל ב ה ו-ז ) , לפי שעדיין היה נכדו קיים , והוא נשבע לו ולנינו ולנכדו :

היבוסי . שם אומה : בני בנימן . כי ירושלים 'היתה מנחלתם , ולבד רצועה אחת היה לו ליהודה בה , כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ( זבחים נג ב ) :

וראוי שתדע כי היבוסי יושב ירושלם עד ימי דוד כמו שנזכר בספר שמואל והיתה סבת עמדו שם הברית שכרת אברהם עם אבימלך שלא ישקר לו ולנינו ולנכדו והנה שמואל הנביא כתב זה הספר כמו שאמרו רז''ל והוא אשר אמר עד היום הזה ר''ל עד ימי כתבו זה הספר . והנה זכר אחר זה מה שנשאר מהגוים האלה בגבול ישראל לבאר שהם היו להם למוקש כמו שנזכר בתורה :

בית אל . שנפל בגורלם ( יהושע טז א ) , ואף על פי שפסל מיכה עמהם , שהרי מיכה משבט אפרים ( שופטים יז א ) , נאמר כאן 'וה' עמם' , הוא שאמר דניאל ( דניאל ט ז ) : לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים :

גם הם . כמו שבני יהודה נלחמו לכבוש גורלם , כן נלחמו בני יוסף בגורלם :

ויתירו . על ידי אחרים , ( תרגום : ) ושלחו מאללין , ויתורו את ארץ ( במדבר יג ב ) נאמר במרגלים עצמן , ואלו ששלחו מרגלים נאמר בהם ויתירו :

ויתירו . ענין חקירה וחפוש , כמו ( במדבר יג ב ) ויתרו את ארץ כנען :

את מבוא העיר . שהיו נכנסים לה דרך המערה , ולוז אחד עומד על פי המערה ונכנסים דרך הלוז למערה :

השומרים . כי מבני יוסף שמרו מול השער , לראות אם יצא מי מן העיר לשאלו המבוא : ועשינו עמך חסד . כאשר נכבוש את העיר :

מבוא . מלשון ביאה :

ויראם . באצבעו :

שלחו . לחפשי , ולא הכום עם בני העיר :

לוז . שגדלו בו אגוזים דקים , קולדר''א בלע''ז : הוא שמה עד היום . לא בלבלה סנחריב , ולא החריבה נבוכדנצר :

ולא הוריש מנשה . סיפר הכתוב בגנותו , שהתחילו למעול בהקדוש ברוך הוא שצוה אותם ( במדבר לג נב ) : והורשתם את כל יושבי הארץ וגו' :

ויואל . ענין רצון , וכן ( שמות ב כא ) ויואל משה :

וישב האשרי . רצה לומר , לא ישב הכנעני בקרב ישראל כגרים היושבים בתוך אדני הארץ כי אם בהפוך , שהאשרי היה היושב בתוך הכנעני , כי הם היו יושבי הארץ ואדוניה : כי לא הורישו . הסבה היה בזה על שלא הורישם בתחלה בהיות לאל ידם , ולזאת קמו עליהם ומשלו בארץ :

ישבי בית שמש כו' . רצה לומר , אבל אותן היושבים בבית שמש וכו' , אשר לא היו מאנשי הכנעני , הם לבד היו למס לנפתלי , ולא הכנעני שבתוכם ; או יאמר , שהם נתנו המס לכנעני ולא לנפתלי :

ההרה . דחקום להשאר בהר , כי לא הניחום לרדת להעמק :

וילחצו . ענין דחק , כמו ( במדבר כב כה ) ותלחץ אל הקיר : לא נתנו . לא הניחו , כמו ( בראשית לא ז ) ולא נתנו אלהים :

ויואל האמורי . אחרי זה רצו להשגב עוד לעלות ההרה ולשבת גם בה : יד בית יוסף . כי נחלתם היתה סמוכה לנחלת בני דן , יושבי הערים האלה , ולחמו מלחמת בני דן וכבדה ידו עליהם , עד שנתנום עוד למס :

ותכבד . עניינו כמו ותחזק :

וגבול האמורי . מוסב למעלה , לומר ; וגם גבול האמורי וכו' היו למס , עד שלא יוכלו להורישם :