בית קודם הבא סימניה

שופטים פרק-א

שופטים פרק-א

{א}
וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃
מי יעלה לנו אל הכנעני . על מקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו :
בה' . באורים ותומים : מי יעלה לנו . עם כי כל אחד נלחם בעבור חלקו , אמר 'לנו' , כי כאשר יעלה מי מהם בהכנעני ויגבר עליו , יביא המורך בלבם והתועלת לכולם : בתחלה . לקחת חלקו אשר נפל בגורלו , ועדיין לא כבש :
ספר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בה' ר''ל באורים ותומים מי מהשבטים יעלה בתחלה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים וראוי שנדע שאין הרצון בזה שלא היו נשאלין באורים ותומים בימי יהושע כי התורה העידה כי בימי יהושע ג''כ ישאלו במשפט האורים , ואולי הרצון בזה כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחלה כי במלחמה הראשונה שורש גדול לשאר המלחמות וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה יאמרו הנשאר מהגוים ההם סר צלם מעליהם ויתחזקו להלחם בהם ואם ינצחו אותם יפיל הענין מורך לב בגוים ההם וינצחום ישראל בקלות , ולזה בחר השם שילחם תחלה מי שהוא ראוי יותר לנצח והוא שבט יהודה , וסבב יהודה שעלה אתו שמעון להלחם כאשר נשארו בגבולו מהגוים ההם :

{ב}
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃
יהודה יעלה . שבט יהודה יעלה תחלה לכבוש את גורלו :
יהודה . שבט יהודה : הנה נתתי . ויביא הוא המורך בלב כל :

{ג}
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
לשמעון אחיו . לשבט שמעון : עלה אתי . ועזרני לכבוש את מה שנפל בגורלי . ויש פותרין : יהודה יעלה , הוא עתניאל , הוא יעבץ , שאנו אומרים במסכת תמורה ( טז א ) : מה שמו , יהודה אחי שמעון שמו , ולשמעון אחיו אמר שילך אתו :
לשמעון . לשבט שמעון :

{ד}
וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃
בבזק . שם מקום :

{ה}
וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃
אדוני בזק . כך שמו , וכן ( יהושע י א ) אדוני צדק :

{ו}
וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃
ויקצצו . ענין חתוך וכריתה , כמו ( שמות לט ג ) וקצץ פתילם : בהנות . אצבעות אגודל , כמו ( שם כט כ ) בהן ידם הימנית :
והנה קצצו בהונות ידי אדני בזק ובהונות רגליו להפיל מורך על שאר המלכים שיראו מלהלחם בישראל עם שכבר סבב זה השם ית' להשיב לו מדה כנגד מדה כמו שזכר כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים :

{ז}
וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃
שבעים מלכים וגו' . מכאן אתה למד מה גדולתן ועושרן של מלכי כנען , שהרי אדני בזק לא היה כדאי למנות ( יהושע יב ) עם מלכי כנען בשם 'מלך' , וכתוב בו כן : ויביאהו ירושלם . שהלכו משם להלחם על ירושלים :
מקצצים . אשר צויתי לקצצם : היו מלקטים . משיורי המאכל הנופל תחת השלחן : ויביאהו ירושלם . כי משם הלכו להלחם בה :
מלקטים . לשון לקיטה :
וזכר שהביאוהו אחר זה בירושלם ומת שם . וכבר נלחמו בני יהודה בירושלם קודם זה ולכדו אותה והכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש :

{ח}
וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃
שלחו באש . שלחו אש בכלה :
שלחו . על כי אם מי יבעיר האש באחד מן המקומות , עשה יעשה שליחותו , והולך ממקום למקום ושורף הכל , לזה נקרא בלשון שלוח :

{ט}
וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃
והשפלה . העמק :

{י}
וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃
וילך יהודה . הם כלב ואנשיו , שהם מבני יהודה . ואף שהמלחמה ההיא היתה בימי יהושע , חזר לספר יחד כל המלחמות שעשו בני יהודה , החדשות והישנות , ועם כל הנמשך :
לפנים . בימים הקדמונים :
וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברין וגו' . כי כבר התבאר בספר יהושע כי כלב הוא שנלחם בהם ואמנם הביא עמו שם שבט יהודה כי הוא היה נשיא השבט ולזה יחס זאת המלחמה לשבט יהודה וידמה שכבר היתה זאת המלחמה אחרי מות יהושע ואף על פי שנזכרה בספר יהושע ואולם נזכרה שם לבאר שכבר נתקיים יעוד הש''י לכלב כי חברון נתנה לו לנחלה על פי הש''י והוא נלחם בה וכבשה בסוף הענין אף על פי שלא כבשה בימי יהושע :

{יא}
וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃
ושם דביר הנזכר בזה המקום הוא מקום אחר זולת אשר לכד יהושע לפי מה שנזכר בספר יהושע אמר וישב יהושע וכל ישראל עמו דבירה :

{יב}
וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

{יג}
וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
אחי כלב . מאמו :

{יד}
וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃
ותסיתהו . ( תרגום : ) ואמלכתיה , לשון נמלך , שמיעצין האדם ומשיאין לבו לדבר אחר , נראה לי : ותצנח . ( תרגום : ) ואתרכינת , ליפול לרגלי אביה :
בבואה . לבית בעלה : ותסיתהו . היא פיתתה אותו לתת לה רשות , שהיא תשאל מאביה השדה : ותצנח . לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו ננעצה בארץ : מה לך . מה נחסר לך , אשר תרצי לבקש עליו :
ותסיתהו . מלשון הסתה ופתוי : ותצנח . ענין נעיצה , כמו ( שופטים ד כא ) ותצנח בארץ . ורוצה לומר , נפלה בכח , וכאלו ננעצה בארץ :
והנה זכר שהסיתה עכסה את בעלה לשאל מאת אביה השדה וכשנתנו לה הוסיפה היא לשאול גלות מים :

{טו}
וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃
ארץ הנגב . אדם שביתו מנוגב מכל טוב , שאין בו אלא תורה : גלת מים . שדה בית הבעל , ( תרגום : ) אתר בית שקיא דמיא :
ארץ הנגב . חלקת שדה יבשה מבלי מעיני המים : ונתתה לי . לזאת אשאל , אשר תתן לי שדה אשר בה מעין הנובע מים : גלת עלית . שדה ובה מעין ממעל ומעין מתחת :
הבה . תנה , כמו ( בראשית מז טו ) הבה לנו לחם : ברכה . מתנה ומנחה , וכן ( שם לג יא ) קח נא את ברכתי : הנגב . ענין יובש , כמו ( ישעיהו כא א ) כסופות בנגב : נתתני . נתת לי : גלת . מעין , כמו ( שיר השירים ד יב ) גן נעול : עלית . מלשון עליון :

{טז}
וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃
מעיר התמרים . היא יריחו , שניתן להם דושנה של יריחו לאוכלה עד שיבנה בית המקדש , ומי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטלנה , כדי שיהא לכל ישראל חלק בבית הבחירה , ונתנוה לבני יתרו ארבע מאות ארבעים שנה , והתלמידים שבהם הניחוה והלכו אצל עתניאל בן קנז הוא יעבץ במדבר יהודה אשר בנגב ערד ללמוד תורה : וישב את העם . עם התלמידים היושבים לפניו . הוא בקש מאת הקדוש ברוך הוא שיזמין לו תלמידים הגונים , שנאמר ( דברי הימים א ד י ) ויקרא יעבץ לאלהים וגו' , וזימן לו החסידים הללו :
קיני . הוא יתרו אשר היה חותן משה : עלו מעיר התמרים . כי שמה ישבו בין הכנענים , וכשבאו בני יהודה להלחם בם , קראו לשלום לבני קיני , ועלו משם ללכת עם בני יהודה למדבר יהודה וכו' : וילך וישב . קרא כל בני המשפחה כולה בלשון יחיד , וכן ( תהלים קיח ב ) יאמר נא ישראל : את העם . עם בני יהודה :
והנה בני קיני חותן משה שבו לדת ישראל ולזה ישבו את יהודה :

{יז}
וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃
ויחרימו . ענין אבדון וכליון :

{יח}
וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְר֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃

{יט}
וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃
כי לא להוריש . תרגם יונתן : בתר כן דחבו , לא יכילו לתרכא ית יתבי מישרא :
ויהי ה' וגו' ויורש את ההר . רצה לומר , מה שהוריש יהודה יושבי ההר , לא היה בעוצם ידו כדרך הטבע , כי אם יד ה' עשתה זאת : כי לא להוריש . תחסר מלת 'יכול' , ורצה לומר , שהרי לא היה ביכלתו להוריש יושבי העמק , על כי להם רכב ברזל לא עצר כח להורישם , עם שישבו בעמק הנוח לכבוש יותר מן היושב בהר , ואיך אם כן הוריש יושב ההר הקשה יותר ויותר , אלא יד ה' עשתה זאת , ואת יושבי העמק הניח לנסות בם את ישראל , כמו שכתבו למטה ( לקמן ב כב ) , ואם הניח יושבי ההר וגירש יושבי העמק , היו חושבים בכח ידם יוכלו לגרש יושבי העמק , עם כי רכב ברזל להם , ועל יושבי ההר הקשה יותר לא יוכלו להתגבר , לזה הוריש יושבי ההר והניח יושבי העמק :
ויורש . מלשון גרושין : רכב ברזל . אנשי רכב , חזקים כברזל :
ויהי ה' את יהודה ויורש את ההר . ר''ל שכבר מצא עצמו יהודה נעזר בה' בהורשת ההר אמנם לא יכול להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם והיו יותר חזקים ממנו , וראוי שתדע כי אם היה בא לו יעוד מאת הש''י שיעזרהו במקום אחר בזולת המלחמה לא יאמר שלא יכול להוריש יושבי העמק כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט אלא שלא מצאנו יעוד השם ליהודה שינצח רק בגבול נחלתו כמו שנזכר בראש זה הספר וזאת המלחמה היתה בגבול שמעון :

{כ}
וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃
הענק . אנשים גבוהי הקומה :

{כא}
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
ואת היבוסי ישב ירושלם . מחוז היה בירושלים ששמו יבוסי ( פרקי דרבי אליעזר לו ) , ומבני אבימלך היו , ולא הורישם מפני השבועה ( בראשית כא כג-כד ) עד שבא דוד ( שמואל ב ה ו-ז ) , לפי שעדיין היה נכדו קיים , והוא נשבע לו ולנינו ולנכדו :
היבוסי . שם אומה : בני בנימן . כי ירושלים 'היתה מנחלתם , ולבד רצועה אחת היה לו ליהודה בה , כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ( זבחים נג ב ) :
וראוי שתדע כי היבוסי יושב ירושלם עד ימי דוד כמו שנזכר בספר שמואל והיתה סבת עמדו שם הברית שכרת אברהם עם אבימלך שלא ישקר לו ולנינו ולנכדו והנה שמואל הנביא כתב זה הספר כמו שאמרו רז''ל והוא אשר אמר עד היום הזה ר''ל עד ימי כתבו זה הספר . והנה זכר אחר זה מה שנשאר מהגוים האלה בגבול ישראל לבאר שהם היו להם למוקש כמו שנזכר בתורה :

{כב}
וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃
בית אל . שנפל בגורלם ( יהושע טז א ) , ואף על פי שפסל מיכה עמהם , שהרי מיכה משבט אפרים ( שופטים יז א ) , נאמר כאן 'וה' עמם' , הוא שאמר דניאל ( דניאל ט ז ) : לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים :
גם הם . כמו שבני יהודה נלחמו לכבוש גורלם , כן נלחמו בני יוסף בגורלם :

{כג}
וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃
ויתירו . על ידי אחרים , ( תרגום : ) ושלחו מאללין , ויתורו את ארץ ( במדבר יג ב ) נאמר במרגלים עצמן , ואלו ששלחו מרגלים נאמר בהם ויתירו :
ויתירו . ענין חקירה וחפוש , כמו ( במדבר יג ב ) ויתרו את ארץ כנען :

{כד}
וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃
את מבוא העיר . שהיו נכנסים לה דרך המערה , ולוז אחד עומד על פי המערה ונכנסים דרך הלוז למערה :
השומרים . כי מבני יוסף שמרו מול השער , לראות אם יצא מי מן העיר לשאלו המבוא : ועשינו עמך חסד . כאשר נכבוש את העיר :
מבוא . מלשון ביאה :

{כה}
וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃
ויראם . באצבעו :
שלחו . לחפשי , ולא הכום עם בני העיר :

{כו}
וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
לוז . שגדלו בו אגוזים דקים , קולדר''א בלע''ז : הוא שמה עד היום . לא בלבלה סנחריב , ולא החריבה נבוכדנצר :

{כז}
וְלֹא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־(ישב) [יֹשְׁבֵ֨י] ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃
ולא הוריש מנשה . סיפר הכתוב בגנותו , שהתחילו למעול בהקדוש ברוך הוא שצוה אותם ( במדבר לג נב ) : והורשתם את כל יושבי הארץ וגו' :
ויואל . ענין רצון , וכן ( שמות ב כא ) ויואל משה :

{כח}
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

{כט}
וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃

{ל}
זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃

{לא}
אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃

{לב}
וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃
וישב האשרי . רצה לומר , לא ישב הכנעני בקרב ישראל כגרים היושבים בתוך אדני הארץ כי אם בהפוך , שהאשרי היה היושב בתוך הכנעני , כי הם היו יושבי הארץ ואדוניה : כי לא הורישו . הסבה היה בזה על שלא הורישם בתחלה בהיות לאל ידם , ולזאת קמו עליהם ומשלו בארץ :

{לג}
נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃
ישבי בית שמש כו' . רצה לומר , אבל אותן היושבים בבית שמש וכו' , אשר לא היו מאנשי הכנעני , הם לבד היו למס לנפתלי , ולא הכנעני שבתוכם ; או יאמר , שהם נתנו המס לכנעני ולא לנפתלי :

{לד}
וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃
ההרה . דחקום להשאר בהר , כי לא הניחום לרדת להעמק :
וילחצו . ענין דחק , כמו ( במדבר כב כה ) ותלחץ אל הקיר : לא נתנו . לא הניחו , כמו ( בראשית לא ז ) ולא נתנו אלהים :

{לה}
וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃
ויואל האמורי . אחרי זה רצו להשגב עוד לעלות ההרה ולשבת גם בה : יד בית יוסף . כי נחלתם היתה סמוכה לנחלת בני דן , יושבי הערים האלה , ולחמו מלחמת בני דן וכבדה ידו עליהם , עד שנתנום עוד למס :
ותכבד . עניינו כמו ותחזק :

{לו}
וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃
וגבול האמורי . מוסב למעלה , לומר ; וגם גבול האמורי וכו' היו למס , עד שלא יוכלו להורישם :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור