סגרת ומסגרת . כתרגומו : אחידא בדשין דפרזלא , ומתקפא בעברין דנחש :

סגרת ומסגרת . רצה לומר , מעולם היתה סגורה בדלתים ובריח , ועתה הוסיפו לסגרה עוד מפני ישראל , ולא הניחו מי לצאת ממנה או לבא בה , שלא יודע מבואות העיר :

גבורי החיל . רצה לומר , עם שהם גבורי חיל :

כה תעשה . להקיף פעם אחת ביום :

הקיף . ענין סבוב , כמו ( תהלים פח יח ) הקיפו עלי יחד :

והנ' הסכי' הש''י לעשות כל אלו המופתי' עם ארון ה' להיישיר ישראל לשמור ולעשות ככל הכתוב בו והיו אלו המופתים בזה האופן מהזרות כדי להפיל אימה על הגוים ההם בשמעם אלו הנפלאות העצומות אשר עושה הש''י לישראל והיה זה המספר לשביעיות רצה לומר שהקיפו העיר ז' ימים והיו שם ז' כהנים וז' שופרות היובלים וביום השביעי הקיפו ז' פעמים שזכרנו כמספד הז' שזכרנו בתורה כמו השמטה וז' שמטות וז' שבתות שנים וז' ימים וז' פעמים וז' ימי הפסח וז' ימי סוכה והנה הסכים הש''י שיעשה זה המופת באמצעות זאת התרועה הגדולה כדי שיתעוררו ישראל ויקיצו משנת תרדמת' ויתנו אל לבם ענין אלו הנפלאות העצומות למען יראו את ה' עם שיש לתרועה הגדולה רושם מעט בענין זה המופת כי הקול החזק יניע האויר תנועה חזקה אלא שלא יתכן שיגיע מזאת התנוע' כמו זה הפועל הנפלא שתפול החומה החזקה תחתיה אם לא יחובר לזה המופת :

היובלים . אילים :

יתקעו . בכל יום בעת יקיפו :

היובלים . האילים , כן תרגומו :

במשוך . בתקיעה אחרונה , בהאריך התוקע את הקול : תחתיה . במקומה :

את קול . רצה לומר , הקול ההוא המאריך בתקיעה נמשכת : איש נגדו . לא יצטרכו להקיף ולעלות בה , כי כל החומה תפול :

במשוך . בהאריך הקול :

והחלוץ . הם בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה , כולם היו מזוינים ביותר , כמו שכתוב בהם ( דברים ג יח ) חלוצים תעברו :

ויהי כאמור . רצה לומר , כן עשו , כאשר אמר יהושע אל העם ושבעה כו' :

והחלוץ . בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם , לפי שהיו בני גד גבורים ומכים בזרוע חזקה , כמו שנאמר ( דברים לג כ ) : וטרף זרוע אף קדקד :

תקעי השופרות . חוזר על הכהנים : הלוך ותקוע . רצונו לומר לא עמדו הכהנים בעת תקיעה , כי אם הלכו ותקעו :

והמאסף . דגל מחנה דן נקרא מאסף , על שום שהלכו באחרונה , והיו מאספים כל הנכשלים מהמחנות שהלכו ראשונים :

והנה צוה אותם יהושע שלא יריעו ולא ישמיעו את קולם עד היום הז' כדי שלא ירגישו בני העיר וישליכו אבנים מעל החומה ואעפ''י שהיה אפש' לש''י לשמרם מזה על דרך המופת הנה אין מדרך הש''י שיעשה המופתי' לבטלה ובמקומות שאפשר בזולת מופת :

וישכם . ביום השני :

והמאסף . שבט דן הנוסע אחרון , והוא מאסף את כל המתעכבים האחרונים :

הלוך ותקעו . כפל הדבר לומר שלא פסקו מלתקוע :

ביום השביעי . שבת היה :

כעלות השחר . להיות הזמן מספיק להקיף שבע פעמים : רק וכו' . ולזה הוצרכו להשכים אז יותר משאר הימים :

השחר . הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יעלה השמש : כמשפט הזה . רצה לומר , כמנהג הזה :

תקעו . רצה לומר , תקיעה נמשכת וארוכה :

והיתה העיר חרם . הקדש , כי היום שבת קדש , וראוי להיות קדש שלל הנשלל בו :

חרם . לאבדון וכריתה : היא וכו . רצה לומר , העיר עצמה ומה שבה מהדברים שאינם ראוים להביא לאוצר ה' : לה' . רצה לומר , לשם ה' ולכבודו :

חרם . פעם תשמש על חרמי גבוה והקדש , ופעם תשמש על כריתה ושממון : החבאתה . הסתירם :

והנה צוה שיחרימו כל אשר בעיר ולא יהנו ממנו בדבר כדי שלא יטעו ישראל במה שיגיע להם מההצלח' אחר זה וייחסוה אל מה שקנו משלל העיר ההיא ואולי יהיה זה סבה שיחשבו שאמונתם היתה טובה עד שגם מקניהם ונכסיהם מביאי' הצלחה למי שיקנם ולזאת הסבה בעינה קלל מי שיבנה יריחו עד שיגיע הבנין בהיות כל בניו חיים ולא ישאר לו בהשלמתו כי אם צעי' בניו וידמה שפעולות יושבי יריחו ואמונתם היו יותר מגונות מפעולות שאר יושבי הארץ ואמונתם ולזה צוה שלא ישאר מהם רושם ולא מן העיר או היה זה לתת מורך לשאר הגוי' עם שזאת הקללה לא היתה לפי הנבואה ולזה תמצא שכבר נתקיימה בימי אחאב אמר בימיו בנה חיאל בית האלי וצוה אותם שיצילו רחב הזונה וכל אשר אתה בבית כאשר נשבעו לה המרגלים :

ועכרתם . לשון מים עכורים :

שמרו . את עצמכם וזולתכם מלקחת מה מן החרם : פן תחרימו ולקחתם וכו' . פן תכריתו את ישראל במה שתקחו מן החרם כי כולם יאבדו , וזהו ושמתם וכו' :

ועכרתם . מענין השחתה ובלבול , כמו ( בראשית לד ל ) עכרתם אתי :

וכל כסף כו' . שהם הדברים הראוים לאוצר ה' :

וירע העם . וחוזר ומפרש כשמוע העם קול השופר , כשהיא מארכת בתקיעה , אז הריעו :

וירע . מלשון תרועה :

לפי חרב . החדוד של החרב נקרא 'פה' בלשון המקרא ( כמו בתהלים קמט ו : וחרב פיפיות ) ( א ) וימעלו . ענין חטא ופשע :

ויבואו הנערים המרגלים . כאן היו צריכים זירוז , ונעשו כנערים זריזים , ובלילה הראשון היו כמלאכים , ששמרו עצמן מן העבירה עם רחב הזונה , לכך נקראו שם מלאכים , ולכך נקראו אנשים , מלאכים , נערים :

בבכורו ייסדנה ובצעירו . בתחלת יסוד שיבנה בה , ימות בנו הבכור , ויקברנו וילך עד שימות הצעיר בגמר המלאכה , היא הצבת הדלתות :

וישבע . הארור תקרא שבועה : בבכורו ייסדנה . כאשר יניח היסוד , ימות בכור בניו , ויתרם ימותו במשך זמן הבנין וכשיעמיד דלתים , ימות צעיר בניו , ויתמו אם כן כולם :