יהושע פרק-טז{א}
וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃
ויצא הגורל לבני יוסף . במצר צפוני של גמר כיבושו של יהושע נפל להם הגורל , כמו שכתוב למטה : ובני יוסף יעמדו על גבולם מצפון , והרבה מן הארץ היה בין בני יהודה ובין בני יוסף , שנטלו שאר השבטים אחריהם ( רצה לומר : ביניהם ) כמו שמצינו בשבט בנימין ( לקמן יח יא ) : ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף : מירדן יריחו למי יריחו מזרחה . התחיל הגבול למזרח : המדבר עולה מיריחו . אל המדבר עולה הגבול מיריחו , ובא לו לצד מערב לבית אל :
לבני יוסף . הם מנשה ואפרים ונטלו סמוכים זה לזה אבל כל אחד נטל חלק לבד , וגם נחלתם מלאו כל האורך של ארץ ישראל ממזרח למערב , וכמו נחלת יהודה : מירדן יריחו . מן הירדן שממול יריחו התחיל למשוך הגבול ובא אל מזרח מי יריחו , והוא גבול הדרומי מן המזרח כלפי המערב : המדבר עולה מיריחו . רצה לומר , ממי יריחו עלה אל המדבר : ובא בהר בית אל . ולא זהו בית אל הקרויה לוז :
{ב}
וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃
לוזה . רצה לומר , מנגב לוז כמו שכתוב בגבול בנימן :
{ג}
וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ (תצאתו) [תֹצְאֹתָ֖יו] יָֽמָּה׃
ימה . לצד המערב : עד גבול וכו' . רצה לומר מנגב לבית חורון תחתון : תוצאותיו . סוף הגבול כלה אל הים הגדול :
{ד}
וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃
וינחלו . בהרצועה ההיא נחלו מנשה ואפרים :
{ה}
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃
מזרחה עטרות אדר . למזרח מתחיל מעטרות אדר , ומשם רוחב תחומו עד בית חורון הרי רחבו :
למשפחותם . להנחלה הנחלקת לכל משפחותם : מזרחה . גבול הרוחב הפונה למזרח היה מעטרות אדר, שעמדה בצפונו של בנימן , עד בית חורון עליון שעמדה בנחלת אפרים. ולפי שמבית חורון עליון נתארך עוד הגבול כלפי מערב כמו שכתוב בענין, אם כן גם שם היה גבול ברוחב , לזה אמר מזרחה , רצה לומר , גבול הרוחב הפונה למזרח , ולא הגבול הפונה למערב :
{ו}
וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃
ויצא הגבול הימה . ארכו היתה לצד המערב אל המכמתת , מצפון של המכמתת הולך החוט : ונסב הגבול . מתפשט רוחב התחום לצד צפון , והחוט יוצא בבליטתו במזרחה של תאנת שילה : ועבר אותו . ועבר הגבול את תאנת שילה , ועבר החוט ממזרח של ינוח , כל זה בליטת הרוחב , עד ויצא הירדן , ושם עיר ושמה תפוח , ומשם יסוב החוט למדת אורך הגבול ימה לנחל קנה :
ויצא הגבול הימה . מבית חורון עליון יצא הגבול להתארך עוד כלפי המערב מצפון למכמתת שהיתה מנחלת מנשה : ונסב הגבול . להרוחב כלפי הצפון למזרחה של תאנת שלה , ועבר את כל אורך תאנת שלה , ולא עבר סמוך לה כי אם ממזרח של ינוחה אשר עמדה למזרחה של תאנת שלה , ולא היה מנחלת אפרים לא תאנה שלה ולא ינוחה , ומנחלת מנשה היו :
{ז}
וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃
וירד . כי שם כלה הרוחב וירד משם כלפי המזרח אל עטרות : ופגע ביריחו . הגבול פגע ביריחו , רצה לומר , במי יריחו , ועבר דרך בה וכלה הגבול אל הירדן :
{ח}
מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
מתפוח . היא עמדה אצל הירדן בגבול מנשה , אבל היתה לאפרים , כמו שכתוב בענין , וממנה היה נמשך גבול כלפי המערב ובא אל נחל קנה מנגב וסופו כלה אל הים , ובמקרא שלאחריו מפרש מה ענין הגבול הזה : זאת . רצה לומר , הגבול האמור במקראות שלפניו , סביב נחלת מטה בני אפרים הנחלק לכל משפחה ומשפחה :
{ט}
וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃
והערים המבדלות . וגם זה עוד מנחלת אפרים , ערים היו להם מובדלות מתחומו ומובלעות בתוך נחלת בני מנשה :
והערים המבדלות . רצה לומר , הערים של בני אפרים אשר היו מובדלות ומופרשות מגבול נחלתו , המה עמדו בתוך נחלת בני מנשה , בהגבול האמור במקרא שלפניו : כל הערים . אשר עמדו באורך הגבול ההיא המה וחצריהן היו של בני אפרים :
{י}
וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃
ולא הורישו . חוזר על בני אפרים , כי גזר היה מנחלתם מן הערים אשר עמדו בהגבול ההולך מתפוח אל הים : למס עובד . רצה לומר , לא מס ממון , כי אם מס עבודה בגוף :