בית קודם הבא סימניה

דברי הימים ב פרק-ז

וּכְכַלּ֤וֹת שְׁלֹמֹה֙ לְהִתְפַּלֵּ֔ל וְהָאֵ֗שׁ יָֽרְדָה֙ מֵֽהַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל הָעֹלָ֖ה וְהַזְּבָחִ֑ים וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה מָלֵ֥א אֶת־הַבָּֽיִת׃

וכבוד ה' וכו' . ר''ל שכן היה מלא כאשר היה קודם ירידת האש מעת שיצאו הכהנים מן הקדש והתחילו להרים קול וכו' כמ''ש למעלה :

{ב}

וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לָב֖וֹא אֶל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

{ג}

וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֔וּ וְהוֹד֤וֹת לַיהוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃

והודות לה' . אמרו הודות לה' את ההלול האמור בה כי טוב וכו' והוא הלל הגדול :

הרצפה . הקרקע הרצופה במצע אבנים וכן על רצפת בהט ושש ( אסתר א ) :

{ד}

וְהַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־הָעָ֑ם זֹבְחִ֥ים זֶ֖בַח לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

{ה}

וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת־זֶ֣בַח הַבָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־הָעָֽם׃

ויחנכו . התחלת הדבר לעמוד בה משם והלאה קרוי חנוך בלשון מקרא :

{ו}

וְהַכֹּהֲנִ֞ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֣ם עֹמְדִ֗ים וְהַלְוִיִּ֞ם בִּכְלֵי־שִׁ֤יר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה דָּוִ֣יד הַמֶּ֗לֶךְ לְהֹד֤וֹת לַיהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ בְּהַלֵּ֥ל דָּוִ֖יד בְּיָדָ֑ם וְהַכֹּהֲנִים֙ (מחצצרים) [מַחְצְרִ֣ים] נֶגְדָּ֔ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמְדִֽים׃

והכהנים על משמרותם . כאשר חלקן דוד לכ''ד משמרות לשרת כל משמרה ומשמרה שבוע שלה והלוים כמו כן על כ''ד משמרות שלהם : להודות . בכלי שיר שהיו אומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו : בהלל דויד . הכלי שיר שהיו אומרין בו הלל של דוד וההודיות בידם של לוים : והכהנים . מחצרים נגדם . שעליהם לשורר בחצוצרות שנאמר ובני אהרן הכהנים יתקעו וגו' ( מדבר י' ) :

על משמרותם . כל משמרה במקום מיוחד : להודות לה' . ר''ל עמדו בכלי שיר להודות לה' בהלול האמור בה כי לעולם חסדו : בהלל דוד בידם . ר''ל בידם היו כלי שיר שעשה דוד להלל בם והוא כפל ענין במ''ש : מחצרים . תקעו בחצוצרות : נגדם . מול הלוים : עומדים . לשמוע ההלול :

{ז}

וַיְקַדֵּ֣שׁ שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־תּ֤וֹךְ הֶֽחָצֵר֙ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהוָ֔ה כִּֽי־עָ֤שָׂה שָׁם֙ הָֽעֹל֔וֹת וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה לֹ֣א יָכ֗וֹל לְהָכִ֛יל אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִֽים׃

ויקדש שלמה את תוך החצר . רבותינו חולקין בדבר זה ( זבחים נ''ט ) רבי יהודה אומר קדש את רצפת העזרה בקדושת מזבח להקטיר על הרצפה כי מזבח הנחשת קטן מהכיל שרבו קרבנות להביא אמר לו רבי יוסי והלא כבר נאמר ( לעיל ב' ח' ) אלף עולות יעלה שלמה על מזבח שעשה משה וכשאתה מגיע לחשבון אמות ומנין עולות תמצא שזה של אבנים גדול משל משה שהמזבח של משה מקום מערכתו אמה על אמה ושל שלמה מקום מערכתו כ''ד על כ''ד הרי של שלמה חמשה מאות ושבעים ושש כשל משה א''כ מה הוא קדש המלך את תוך החצר שקבע בו מזבח של אבנים מחובר ברצפה : לא יכול להכיל . בשל משה הוא אומר כאדם האומר ננס פלוני ופסול לעבודה :

את תוך החצר . רצפת חצר הכהנים קדש בקדושת המזבח כי עשה וכו' : מזבח הנחושת . ר''ל מזבח אבנים תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר : לא יכול להכיל את . מרבית הקרבנות :

להכיל . להחזיק :

ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית ה' . הנה החצר הוא חצר הכהנים ותוך החצר ההוא קדש להקריב בו כי מזבח העולה שעשה שלמה שהיה עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו לא היה מספיק לכל אלו הקרבנות :

{ח}

וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־הֶ֠חָג בָּעֵ֨ת הַהִ֜יא שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ קָהָ֖ל גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל מִצְרָֽיִם׃

מלבוא חמת . שהוא בצפון של ארץ ישראל : עד נחל מצרים . שהיא כנגדו כמפורש באלה מסעי :

ויעש וכו' . ר''ל מלבד ימי החנוך הרבו עוד להביא קרבנות בימי החג בעבור חנוכת הבית : מלבוא חמת . מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני עד נחל מצרים שהיא בפאת הדרומי :

{ט}

וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י עֲצָ֑רֶת כִּ֣י ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

כי חנוכת המזבח . ר''ל כאשר השלימו לעשות שבעת ימי חנוכה ושבעת ימי החג עשו עצרת כמשפט התורה :

{י}

וּבְי֨וֹם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁלֹשָׁה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י שִׁלַּ֥ח אֶת־הָעָ֖ם לְאָהֳלֵיהֶ֑ם שְׂמֵחִים֙ וְט֣וֹבֵי לֵ֔ב עַל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְדָוִ֣יד וְלִשְׁלֹמֹ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּֽוֹ׃

וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם . שהוא ט' לחנוכת הבית ובמלכים ( א' ח' ) כתוב וביום השמיני שהוא כ''ב לחדש פתרון ביום ח' נתן להם רשות לילך לאחר החג ולמחר כשיצא החג אז הלכו כולם יחד , ע''א ביום ח' נתן להם רשות ושלח אותם היושבים בתוך תחום שבת וכל מי שירצה ליסע ולילך באותו היום באותו התחום ולמחר שלח כל העם כולו ובב''ר מפרש נטלו רשות ממנו והמתינו עוד שם יום אחד וחזרו ונטלו רשות עוד למחר פעם שניה לכך נאמר ביום כ''ג בחדש : שמחים וטובי לב וגו' . לדויד ולשלמה . כי מה שדבר בפיו ( לעיל כ''ח ) בנך שלמה הוא יבנה בית לשמי מלא בידו שנתן לו בן יושב על כסאו שבנה הבית לשם ה' ובב''ר מפרש א''ר לוי כתיב כי חנוכת וגו' שמחים מוסב על אשר אמר ה' לדוד שקיים מה שנדר לשלמה שבחר בו מכל אחיו כי חכם הוא : ולישראל עמו . כדכתיב במלכים ( א' ח' ) לא נפל דבר אחד וגו' , ע''א ולישראל עמו שהיה להם מושל שהיו יושבין בבטחון ובהשקט כדכתיב וישב יהודה וישראל וגו' ( שם ה' ) :

וביום עשרים ושלשה . הוא יום המחרת מן יום שמיני העצרת : לדויד . שקיים לו הבטחתו אשר בנו היושב על כסאו בנה הבית : ולישראל עמו . על כי ראו אשר שרתה השכינה בהבית הבנוי :

{יא}

וַיְכַ֧ל שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־הַבָּ֜א עַל־לֵ֣ב שְׁלֹמֹ֗ה לַעֲשׂ֧וֹת בְּבֵית־יְהוָ֛ה וּבְבֵית֖וֹ הִצְלִֽיחַ׃

ואת כל הבא וכו' . את כל מה שחשב לעשות עשה והצליח :

{יב}

וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה בַּלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ וּבָחַ֜רְתִּי בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה לִ֖י לְבֵ֥ית זָֽבַח׃

וירא ה' אל שלמה בלילה . בחזיון לילה : שמעתי את תפלתך . בלשון שאמר שלמה ושמעת השיב הקב''ה שמעתי תפלתך הוא התפלל בהעצר השמים השיב הקב''ה הן אעצור , הוא התפלל רעב וארבה והקב''ה משיבו והן אצוה על חגב , הוא התפלל על דבר והקב''ה משיבו ואם אשלח דבר בעמי : ויכנעו עמי . במה שיתפללו ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים הרי ג' כנגד ג' :

לבית זבח . להיות לי בית זבח :

ויאמר לו שמעתי את תפלתך וגו' . הנה הרחיב המאמר בזה המקום כי כבר השמיט קצת אלו הדברים בס' מלכים וכל זה מבואר עם עם שבארנו שם :

{יג}

הֵ֣ן אֶֽעֱצֹ֤ר הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהֵן־אֲצַוֶּ֥ה עַל־חָגָ֖ב לֶאֱכ֣וֹל הָאָ֑רֶץ וְאִם־אֲשַׁלַּ֥ח דֶּ֖בֶר בְּעַמִּֽי׃

הן אעצור . והן אצוה ואם אשלח . כנגד ג' תפילות ואני אשמע ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם :

הן אעצור וכו' . ר''ל כל צרה שתבוא בהם הן עצירת השמים מן המטר הן שילוח החגב וכו' :

אעצור . ענין מניעה : חגב . מין ארבה :

{יד}

וְיִכָּנְע֨וּ עַמִּ֜י אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם וְיִֽתְפַּֽלְלוּ֙ וִֽיבַקְשׁ֣וּ פָנַ֔י וְיָשֻׁ֖בוּ מִדַּרְכֵיהֶ֣ם הָרָעִ֑ים וַאֲנִי֙ אֶשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְאֶסְלַח֙ לְחַטָּאתָ֔ם וְאֶרְפָּ֖א אֶת־אַרְצָֽם׃

ויכנעו . וכאשר יכנעו עמי וכו' : ואני אשמע . אז אני אשמע וכו' :

{טו}

עַתָּ֗ה עֵינַי֙ יִהְי֣וּ פְתֻח֔וֹת וְאָזְנַ֖י קַשֻּׁב֑וֹת לִתְפִלַּ֖ת הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

לתפלת המקום הזה . אל התפלה אשר יתפללו בהמקום הזה :

קשובות . שומעות :

{טז}

וְעַתָּ֗ה בָּחַ֤רְתִּי וְהִקְדַּ֙שְׁתִּי֙ אֶת־הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה לִהְיוֹת־שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃

והיו עיני ולבי . תרגם יונתן ותהי שכינתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא תמן כל יומיא , והיו עיני שם אם לבי וחפצי שם :

עד עולם . לא אשרה עוד שכינתי במקום אחר : עיני ולבי . ר''ל השגחתי :

{יז}

וְאַתָּ֞ה אִם־תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ וְלַעֲשׂ֕וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑יךָ וְחֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֽוֹר׃

{יח}

וַהֲקִ֣ימוֹתִ֔י אֵ֖ת כִּסֵּ֣א מַלְכוּתֶ֑ךָ כַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֗תִּי לְדָוִ֤יד אָבִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

והקימותי . להיות מתקיים לעולם לזרעך אחריך : לך . ר''ל מזרעך :

{יט}

וְאִם־תְּשׁוּב֣וּן אַתֶּ֔ם וַעֲזַבְתֶּם֙ חֻקּוֹתַ֣י וּמִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃

אתם . על ישראל בכללם יאמר : אשליך . ר''ל אמאס בם : למשל . מחורבן הבית יביאו למשל על חרבנות אחרות :

{כ}

וּנְתַשְׁתִּ֗ים מֵעַ֤ל אַדְמָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם וְאֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אַשְׁלִ֖יךְ מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְאֶתְּנֶ֛נּוּ לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה בְּכָל־הָעַמִּֽים׃

אשליך מעל פני . כתנאי שביני וביניכם ואם לא תשמעו לי ( ויקרא כ''ו ) מה נאמר והשימותי את מקדשיכם : ואתננו למשל ולשנינה . כענין שמושלים משל על מי שאירע לו דבר פגע : ולשנינה . כמו ( דברים ו' ) ושננתם לבנך ותתנינון לשון סיפור רעות וכן תרגום ויספר ואשתעי ולשועי :

ונתשתים . ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ ( ירמיה א ) : ולשנינה . ענין התמדת הדבור כמו ושננתם לבניך ( דברים ו ) :

{כא}

וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עֶלְי֔וֹן לְכָל־עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֑ם וְאָמַ֗ר בַּמֶּ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃

לכל עובר עליו ישום . כלומר יחרב הבית ואז כל עובר עליו ישום כמו ( איוב י''ח ) על יומו נשמו אחרונים : במה עשה ה' . כמו על מה עשה ה' ( דברים כ''ט ) וכן כתיב ( במלכים א' ט' ) :

היה עליון . שהיה קודם החורבן עליון במעלה לכל עיני העובר עליו עתה בחורבנו ישום כל אחד על גודל החורבן : במה . בעבור מה :

ישום . ענין תמהון כמו ישום וישרוק ( ירמיה יט ) :

{כב}

וְאָמְר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָֽזְב֜וּ אֶת־יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר הוֹצִיאָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיַּחֲזִ֙יקוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּחֲו֥וּ לָהֶ֖ם וַיַּֽעַבְד֑וּם עַל־כֵּן֙ הֵבִ֣יא עֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃

ואמרו . המשיבים יאמרו : הביא . ה' אלהי אבותיכם האמור למעלה :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור