ויעש יאשיהו בירושלים פסח . לפי שכל מלכי יהודה הרשעים לא עשו פסח כמשפטו :

לחדש הראשון . לפי שנא' למעלה שחזקיה עשה פסח בחדש השני לזה אמר שיאשיה עשה בחדש הראשון כמשפט :

על משמרותם . כ ''א במשמר שלו : ויחזקם . זרזם באזהרה לעשות עבודת ה' :

ויעמד הכהנים על משמרותם . ר''ל שכבר העמידם על המשמרות שהיו מוגבלים ומסודרים ביניהם מימי דוד ושלמה : ויחזקם לעבודת בית ה' . ר''ל שזרזם בענין העבודה שיהיו זרוזים בה לעשותה כראוי תמיד :

תנו את ארון הקודש . לפי פשוטו שהעבירו מנשה ואמון את הארון וישימו תחתיו פסיליהם כדמוכח לעיל ( ב' ל''ג ) במנשה וישם פסל הסמל וגו' לפיכך צוה יאשיהו להושיבו וליתן הארון במקומו אשר בנה שלמה ורבותינו אמרו שאמר ללוים לגונזו שם : אין לכם משא בכתף . זו טענה אחרת היא ותחילת מלה הוא שאמר להם אין לכם שום טורח משא בכתף מכל כלי בית ה' שתוכלו לומר משום טורח משא בכתף אין אנו יכולין לעבוד את ה' ועמו לפיכך מעתה עבדו את ה' אלהיכם בשיר ואת עמו ישראל לשחוט ולהפשיט פסחיהן כדמוכח למטה ושחטו הפסח והתקדשו וגו' :

ללוים המבינים . לכהנים בני לוי המלמדים בינה לישראל ובו' : תנו את ארון . רז''ל אמרו שצוה לגנזו במקום מטמון שעשה שלמה למען לא יוליכוהו בגולה עם ישראל ולפי פשוטו יאמר כי המלכים הרשעים אשר קדמו לו העבירו הארון ממקומו והעמידו תחתיו הפסל לזה אמר להם להחזירו למקומו : אין לכם משא בכתף . ר''ל אחר שתשאו את הארון בכתף להחזירו למקומו שוב לא יהיה לכם מעתה שום עבודת משא בכתף ולזה תהיו פנוים ועבדו את ה' ועמו בדבר הקרבנות :

תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד . ידענו כי הארון לא נלקח בגלות ירושלם כי בכלים שזכר מלך בבל לא נזכר זה גם לא נזכר בכלים שהשיב כורש לזרובבל ולזה ידמה שהוא צוה לתתו בבית שהכין לו שלמה לגנזו שם כי ידע שעתיד הבית ליחרב ולולא זה לא היה טעם לאמרו תנו את ארון הקדש בבית כי לא סר משם וכבר נרמז בזה המקום שהכין שלמה לגנזו שם בספר מלכים . ויהיה אמרו אין לכם משא בכסף כי איך שיהיה כבר סר מהם זה העמל והוקל מהם ולזה זרזם שיעבדו את ה' ואת עמו במה שמנה אותם עליו :

והכינו . את עצמכם הכינו כל א' לבית אבתיו כפי אשר נחלקתם כאמור בכתב דוד ושלמה :

והכינו לבית אבותיכם כמחלקותיכם . ר''ל שתטרחו ליחס הלוים לבית אבותיכם איש על המחלוקת שלו :

לפלגות . למחלוקת לעשות הפסח כהלכתו כדבר ה' ביד משה :

בקדש . בהעזרה : לפלגות בית האבות . למחלוקת בית האבות כ''א לבד : לאחיכם בני העם . את בני ישראל צוה להעמיד כל בית אב לבד לעשות את הפסח : וחלוקת וכו' . וכן הלוים יעמדו כל בית אב לבד :

לפלגות . לחלקים כמו בימיו נפלגה הארץ ( בראשית י ) :

ועמדו בקדש לפלגות בית האבות וגו' . ר''ל עמדו בקדש כולכם למחלוקת בית האבות כל אחד לפי עבודתו בעבור אחיכם בני העם לעזרם על דבר הפסחים ובעבור חלקת בית אב ללוים העובד ביום ההוא כי לא יוכלו להשלים אנשי בית אב זאת העבודה לרבויה :

וירם יאשיהו לבני העם . דוגמא ( מדבר י''ח ) כן תרימו גם אתם לשון הפרשה : לכל הנמצא . לכל ישראל הנמצאים הפריש צאן לפסחים : למספר שלשים אלף . בין צאן בין כבשים בין עזים : ובקר שלשת אלפים . לשלמי חגיגה :

והתקדשו . טהרו את עצמבם : והכינו . גם הכינו וזרזו את אחיכם לטהר את עצמם לעשות הפסחים כדבר ה' :

והכינו לאחיכם לעשות . ר''ל לכהנים . וזאת ההכנה היתה שהיו הלוים מפשיעים הפסחים ועוזריה לכהנים בעבודתם להכין להם הדברים כדי שיוכלו להשלים מה שיש עליהם לעשות :

לכל הנמצא . בירושלים : ובקר . לשלמי חגיגה :

וירם . והפריש :

לעם . וחוזר ומפרש שהם לכהנים וללוים : חלקיה . ר''ל השרים חלקיה וכו' פקידי בית האלהים הם נתנו לכהנים לפסחים וכו' :

ותכון העבודה . נעשית העבודה בתקון ובהכנה : על עמדם . על מקום מעמדם כל משמר לבד : על מחלקותם . כפי שנחלקו למשמרות : כמצות המלך . אשר צוה שתעמוד כל משמר לבד :

וישחטו . הלוים שחטו כי השחיטה כשרה בזרים : מידם . מיד הלוים כי הכהנים הושיבו בידם המזרקות עם הדם להיות מוכן לזריקה : מפשיטים . עורות הפסחים :

ויסירו העולה . מכל פסח הסירו דבר העולה ממנו על מזבח והם האימורים : לתתם . לתת הפסחים להכתות החלוקות מבתי אבות וכו' : להקריב לה' . חוזר על ראשית המקרא לומר הסירו העולה להקריב לה' : וכן לבקר . ובן עשו לבקר של שלמי חגיגה שהסירו מתחלה האימורים ואח ''ז נתנו הבקר לבעליהם : ויבשלו הפסה באש . ר''ל צלו אותו באש וזהו כמשפט : והקדשים . בשר השלמים : ויריצו . הוליכו במרוצה את הבשר לבני העם :

ויסירו העולה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם . ר''ל שחלקו נתחיה לאנשי הבית אב של אותו היום וזה שאיש אחד מהם לקח נתח או נתחים ידועים ממנה וכן עד כלות כל הנתחים :

ויבשלו הפסח באש כמשפט . צלי אש ( שמות י''ב ) : ויריצו לכל בני העם . הלוים וכשהכינו לכל ישראל אחר כך הכינו להם הלוים לעצמם ולכהנים שלא היה להם פנאי להכין :

בסירות . קדרות : ובדודים . מל' דוד ויורה : ובצלחות . כעין קדרה וכן את הצלחת ( מ''ב כא ) :

ויבשלו הפסח באש כמשפט . למדנו מזה המקום שהצליה תקרא בשול ולזה אמרה התורה ובשל מבושל במים לפי שבאש גם כן יקרא בשול ר''ל הצליה : והקדשים בשלו בסירות . הנה הבקר היה לשלמי חגיגת הפסח ואותם השלמים בשלו במים באלו הכלים שזכר :

ואחר . אח ''ז הכינו גם לעצמם ולהכהנים כי הכהנים היו עסוקים בהעלאת העולות והאימורים ולזה היו הלוים מכינים לעצמם ולכהנים :

ואחר הכינו להם ולכהנים . ר''ל כי הלוים הכינו לעם הפסח והלשמים כמשפטי התורה למען לא יחטאו בזה והכינו אחר זה הפסח והקדשים להם ולכהנים לבשל אותם כמשפט כי הכהנים בני אהרן היו טרודים בהעלות העולה והחלבים של פסחים עד לילה ולזה הוצרכו הלוים להכין להם :

חוזה המלך . כל אחד ואחד היה חוזה :

על מעמדם . עמדו על מקום מעמדם לשורר : כמצות דוד . ר''ל בהלולים שתקן דוד ואסף וכו' כי גם המה תקנו מזמורים כמ''ש בס' תהלים : והשוערים . שומרי השערים עמדו במקומם כ''א בשערו : אין להם לסור . לא היה להם צורך לסור מעבודתם להכין פסחיהם כי אחיהם הלוים הפנוים מעבודה הם הכינו להם :

והנה היו המשוררים מתעסקים כל היום בעבודת השיר והשוערים היו לשער ושער ולא סר איש מהם מעל עבודתו כי שאר הלוים הכינו כל המצטרך לכהנים ולעם . ומזה המקום למדנו שהמשוררים היו משוררים בעת עבודת הפסחים כי מן התורה לא התבאר שיהיו מחצצרים רק על העולות ועל השלמים :

ותכון . הכל היה בתקון רב ובסדר נפלא בין בדבר הפסח בין בדבר העולות :

הנמצאים . בירושלים : ואת חג המצות . ר''ל הקרבנות הקבועות בכל יום ועולות ראיה ושלמי חגיגה :

ולא נעשה פסח כמוהו . ( במלכים ב' כ''ג ) כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם שכל הימים שהיו לשני גוים היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם ה' בירושלים ואלו לשם עבודת כוכבים בבית אל ובדן ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים שנחלקו ישראל לשתי משפחות ולא הי' להם לכל דור ודור רק שופט א' ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך ה' כמפורש בשופטים והי' ה' עם השופט והושיע' מיד אוביהם כל ימי השופט וכל י' השבטים היו הולכים לשיל' ועושים פסח לשם ה' וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י' השבטים ומשהחזיר ירמיה י' השבטים לא המליכו עליהם עוד מלך אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים וזהו לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים ופתרון זה מטעה אותי מאד ולא נראה לי נהי נמי דהחזיר ירמיה עשרת שבטים ויאשיהו מלך עליהם בירושלים היאך יכול להיות שלא עשו כפסח הזה כל ימי השופטים ובימי שמואל הרואה ובימי דוד ושלמה שהיו ישראל שרוין על אדמתם שלוים ושקטים ולא היה להם אלא מלך אחד והיה לבם לשמים אך כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב''ר משלם זצ''ל ולא נעשה פסת כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו :

כמוהו . להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא : מלכי ישראל . הם דוד ושלמה שהיו גם מלכי ישראל : הנמצא . הבא מעריו ונמצא בירושלים :

אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים . הפסוק קובל ומקונן על יאשיהו שלא נעשה לו נס כמו לחזקיהו שכתוב בו אחרי הדברים והאמת בא סנחריב על חזקיהו ונעשה לו נס : להלםם בכרכמיש על פרת . על מלך אשור כדכתיב ( במלכים ב' כ''ג ) ורצה לעבור דרך ארץ ישראל עליו ופרעה נכו לא היה יכול לבוא עליו דרך נהר פרת אם לא יעבור דרך ארץ ישראל שהרי מצרים בדרומה של ארץ ישראל ונהר פרת בצפונו של ארץ ישראל : ויצא לקראתו . שדרש וחרב לא תעבור בארצכם ( ויקרא כ''ו ) אפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם ולא ידע חטא ליצני הדור אשר אתרי הדלת קמו לסדור כמו שמפורש במסכת תענית :

אשר הכין וכו' . אשר העמיד דבר הבית על מכונו ובסיסו בהעמדת המשמרות וכיוצא : נכו . פרעה נכו וכן נאמר במ''ב : על פרת . סמוך לנהר פרת :

נכו . ת''י חגירא והוא מענין שבירה וכן נכה רגלים ( ש''ב ד ) :

עלה נכו מלך מצרים . כבר נקרא שמו בספר מלכים פרעה נכה :

מה לי ולך . ר''ל מה לי עליך ומה לך עלי וכי אויבים אנחנו זה לזה : לא עליך אתה היום . היום הזה אינני הולך עליך ואמר אתם לתוספת ביאור : אל בית מלחמתי . אל מקום מלחמתי והוא על מלך אשור : ואלהים אמר לבהלני . אולי שמע מפי ירמיה בדבר ה' למהר ללכת בבהלה על אשור : חדל לך מאלהים . ר''ל חדל לך מהלחם עם אלהים אשר עמי וכאומר הלא מפי ר' אני הולך וא ''כ הוא עמי ואם תעכב על ידי מללכת יחשב כאלו תלחם עמו לזה חדל לך ולא ישחיתך האלהים . ( כב ) ולא הסב . לא החזיר פניו ממנו ובכדי להלחם בו שינה בגדי המלוכה ללבוש בגדי מלחמה : מפי אלהים . מה שאמר לו דברי ירמיה מפי אלהים :

ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים . שאמר לו מפי אלהים כי כן אמר ישעיה וסכסכתי מצרים במצרים וזהו שיסד הקליר כל המוניו ללכת ארם נהרים למען לא תעבור חרב כל שהוא באפרים לא שמע לחוזה וישוב אחורים כי נגזרה גזירה לסכסך מצרים במצרים : על רכב המשנה . לפי שדרך המלך לרכוב על שני מרכבות הראשונה עיקר ואם יצטרך ישב בשניה בראשונה יצא לפניהם וכשחלה הרכיבוהו על הרכב המשנה :

התחפש . ענין לבישת בגדים משונים מבגדים שרגיל בהם ודוגמתו התחפש ובוא במלחמה ( לעיל יח ) :

ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם התחפש . ר''ל כי שנה בגדיו כדי שלא יכירוהו וילבש כלי מלחמה ולא שמע אל דברי נכה מפי אלהים . ידמה שמלחמתו היתה על פי נביא מה והגיד לו שאם ימהר יצליח כאמרו ואלהים אמר לבהלני :

ויורו היורים . המורים בקשת ירו בו חצים : העבירוני . העבירו אותי מן המרכבה ההיא כי נעשיתי חולה מאוד וקשה לי לרכוב בה :

ויורו . וישליכו : היורים . רובה קשת :

על רכב המשנה . השניה ההולכת אצל מרכבתו הנוחה יותר לרכוב בה :

ויאמו . ו כל השרים . לשון שירה משוררים כי גם שירה וקינה בקול אחת נאמרין עליו ניבא עמוס והבאתי את השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור זה יומו של יאשיהו שמת בן תשעה ושלשים שנים בחצי ימיו דכתיב ( תהלים צ' ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה וכתיב ( עמוס ח' ) והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר וזהו שאמר ויאמרו כל השרים ושרות בקינותיהם וכל יהודה וירושלים מתאבלים עליו : ויתנם לחוק . כשמזדמן להם שום צער ובכיה שהם מקוננים ובוכים על המאורע הם מזכירים זה הצער עמו דוגמא בתשעה באב שמזכירים קינות על ההרוגים בגזירות שאירעו בימינו כן יבכיון על מות יאשיהו דוגמא ( שופטים י''א ) ותהי חק בישראל וגומר ( שם ) לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעה ימים בשנה : והנם כתובים על הקינות . על ספר הקינות :

השרים והשרות . המשוררים והמשוררות וכאשר המשורר בדבר שמחה נקרא משורר כן בדבר קינה ויללה נקרא משורר כי תוכן א' להם בדבר הרמת הקול ובהכרעת הנעימה : בקינותיהם . ר''ל בעת אשר קוננו קינה מה אמרו אז זכרון מיתת יאשיהו לקונן גם עליו : ויתנום לחוק . קבעו חוק בישראל להזכיר מיתת יאשיהו בקינותיהם : והנם כתובים . הקינות של יאשיהו : על הקינות . בספר איכה :

והנם כתובים על ספר הקינות . ידמה שהיה שם ספר נזכרו בו כל אלו הקינות . או רמז בזה אל ספר הקינות שעשה ירמיה והוא מגלת איכה . שם קונן ירמיה על יאשיהו באמרו רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם ( איכה ד' כ' ) כי בעון הדור הוא מת כמו שבארנו בספר מלכים :

וחסדיו ככתוב בתורת ה' . ( ובמלכים ב' כ''ג ) כתיב וכמוהו לא היה לפניו מלך וזהו שאמר כאן הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה :

וחסדיו . החסדים אשר עשה ככתוב בתורה :