דברי הימים ב פרק-לד{א}
בֶּן־שְׁמוֹנֶ֥ה שָׁנִ֖ים יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
{ב}
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדַרְכֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
{ג}
וּבִשְׁמוֹנֶ֨ה שָׁנִ֜ים לְמָלְכ֗וֹ וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ נַ֔עַר הֵחֵ֕ל לִדְר֕וֹשׁ לֵאלֹהֵ֖י דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וּבִשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה הֵחֵל֙ לְטַהֵ֔ר אֶת־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִן־הַבָּמוֹת֙ וְהָ֣אֲשֵׁרִ֔ים וְהַפְּסִלִ֖ים וְהַמַּסֵּכֽוֹת׃
והוא עודנו נער החל לדרוש . פתרון אע''פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת ( ראשית ל''ו ) והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע''פ כן החל לדרוש וגו' : החל לטהר את יהודה וירושלם . מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה ( ב' ל''ג ) וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו' :
ובשמנה וכו' . בעת שהיה בן שמנה שנים והיא לעת מלכו בתחלת מלכותו :
החל . התחיל :
{ד}
וַיְנַתְּצ֣וּ לְפָנָ֗יו אֵ֚ת מִזְבְּח֣וֹת הַבְּעָלִ֔ים וְהַֽחַמָּנִ֛ים אֲשֶׁר־לְמַ֥עְלָה מֵעֲלֵיהֶ֖ם גִּדֵּ֑עַ וְ֠הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִ֤ים וְהַמַּסֵּכוֹת֙ שִׁבַּ֣ר וְהֵדַ֔ק וַיִּזְרֹק֙ עַל־פְּנֵ֣י הַקְּבָרִ֔ים הַזֹּבְחִ֖ים לָהֶֽם׃
והחמנים . צורות חמה : אשר למעלה . שהושיבו למעלה מהם גבוה כנגד החמה ומשתחוי' לו כל זה עשה מנשה כדכתיב לעיל ( שם ) וישתחוה לכל צבא השמים ויעבוד אות' : ויזרוק על פני הקברים . כאן נתקיים מה שאמר לירבעם ( במלכים א' י''ג ) כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך עצמות אדם את כהני הבמות המקטרים :
וינתצו . אנשיו נתצו לפניו : והדק . עשאם דק דק : הזובחים . של הזובחים להם למען לבזותם :
והחמנים . צורת חמה : גדע . כרת : והדק . מל' דק : ויזרוק . השליך :
וההמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים וגו' . ר''ל שכבר גדע האשרים והחמנים כמו שאמרה התורה ואשריהם תגדעון . וידמה מזה שהחמנים היו קצת אילנות הם מחלק השמש והיו חושבים שישפע עליהם מהשמש שפע רוחני . ושבר והדק הפסילים והמסכות ויזרוק על פני הקברים הזובחים להם . ר''ל שכבר זרק מה שהדק כדי שלא יהנו בו על פני הקברים שיהיו קברי האנשים הזובחים לאלו האלילים ועצמות הכומרים לע''ז שרף על מזבחותם לטמאם :
{ה}
וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־(מזבחותים) [מִזְבְּחוֹתָ֑ם] וַיְטַהֵ֥ר אֶת־יְהוּדָ֖ה וְאֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃
כהנים . כהני עבודת כוכבים שכבר מתו :
{ו}
וּבְעָרֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה וְאֶפְרַ֛יִם וְשִׁמְע֖וֹן וְעַד־נַפְתָּלִ֑י (בהר) (בתיהם) [בְּחַרְבֹתֵיהֶ֖ם] סָבִֽיב׃
ובערי מנשה ואפרים וגו' . מאותן עוללות שנשתיירו מחרב ומשבי סנחריב : בחרבותיהם . בהר בתיהם כתוב לפי שלא היו כי אם עוללות מעט נתייראו לישב בשפלה כי אם לקבוע בהר בתיהם :
ובערי מנשה וכו' . ואף שכבר גלו עשרת השבטים מ''מ מעט מהם נשארו בארצותם : בחרבותיהם . ר''ל נתן מצבותם מסביב בחרבותיהם של עצמם והם כלים העשויים לנתוץ בהם כמו ומגדלותיך יתוץ בחרבותיו ( יחזק אל כ''ו ) :
בחרבתיהם סביב . ר''ל כי הלך סביב ממקום למקום לבער אלו האלילים והמזבחות והאשרים מחרבות ישראל והם עריהם שהיו אז חרבות :
{ז}
וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִ֤ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירוּשָׁלִָֽם׃
כתת . ענין שבר ורציצה :
{ח}
וּבִשְׁנַ֨ת שְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ לְמָלְכ֔וֹ לְטַהֵ֥ר הָאָ֖רֶץ וְהַבָּ֑יִת שָׁ֠לַח אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֜הוּ וְאֶת־מַעֲשֵׂיָ֣הוּ שַׂר־הָעִ֗יר וְ֠אֵת יוֹאָ֤ח בֶּן־יֽוֹאָחָז֙ הַמַּזְכִּ֔יר לְחַזֵּ֕ק אֶת־בֵּ֖ית יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
המזכיר . בכל מקום שכתוב סופר כתוב בסמוך מזכיר שהיה לכל מלך סופר לכתוב כל המאורע לו במלכות בין טוב בין רע ויהי לו מזכיר יושב אצל הסופר להזכיר כל דבר ודבר והסופר כותב על פיו :
לטהר . ר''ל אשר גמר טהרת הארץ והבית אז שלח את שפן וכו' : המזכיר . הממונה על ספר הזכרונות :
ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר את הארץ והבית . ר''ל אחר שטהר הארץ והבית כי אז נתן אל לבו לחזק את בית ה' אחר שבער זכר ע''ז מהארץ לפי מה שהיה אפשר לו :
{ט}
וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־חִלְקִיָּ֣הוּ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל וַֽיִּתְּנוּ֮ אֶת־הַכֶּסֶף֮ הַמּוּבָ֣א בֵית־אֱלֹהִים֒ אֲשֶׁ֣ר אָסְפֽוּ־הַלְוִיִּם֩ שֹׁמְרֵ֨י הַסַּ֜ף מִיַּ֧ד מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרַ֗יִם וּמִכֹּל֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִכָּל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן (וישבי) [וַיָּשֻׁ֖בוּ] יְרֽוּשָׁלִָֽם׃
אשר אספו הלוים שומרי הסף וגו' . בחרבותיהם סביב :
שומרי הסף . והם השוערים כי סף היא ענין מזוזה כמו וסף השער ( יחזקאל מ ) :
אשר אספו הלוים שומרי הסף . הם הממונים על שמירת כלי הקודש והקדשים . וידמה שזה הכסף היה שגבו מחצית השקל מכל איש מישראל כמו שנזכר בתורה ואז נכנעו לה' כל שארית עשרת השבטים אשר היו בארץ :
{י}
וַֽיִּתְּנ֗וּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתְּנ֨וּ אֹת֜וֹ עוֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה לִבְדּ֥וֹק וּלְחַזֵּ֖ק הַבָּֽיִת׃
לבדוק ולחזק . לראות את ערות הארץ ( ראשית מ''ב ) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא :
עושי המלאכה . הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה' ונקראים בדרז''ל אדרכלין ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי מה שיורו אותם : ויתנו אותו . והם יתנו אותו אל עושי המלאכה וכו' ר''ל הם ישלמו שכר הפועלים אשר יתקנו ויחזקו את הבית :
על יד . ביד : לבדוק . לתקן הבדק והוא מקום השבור וההרוס ונקרא בדק ע''ש שבודקין ומחפשין אחריו :
המפקדים בבית ה' . ר''ל אשר נתן להם זאת הפקידות :
{יא}
וַֽיִּתְּנ֗וּ לֶחָֽרָשִׁים֙ וְלַבֹּנִ֔ים לִקְנוֹת֙ אַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב וְעֵצִ֖ים לַֽמְחַבְּר֑וֹת וּלְקָרוֹת֙ אֶת־הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִשְׁחִ֖יתוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
ועצים למחברות . שפנגי''ן בלשון אשכנ''ז : ולקרות . טרבי''ר בלע''ז :
ויתנו לדרשים . יפרש מי הם הפועלים ואומר לחרשים והם כורתי העצים בתמונה הנרצה : ולבונים . בוני הקירות : אבני מחצב . אבנים חצובים ביושר : למדברות . הם המקשרין את הבנין להיות הכל בחבור אחד : ולקרות . על תקרת המכסה :
{יב}
וְהָאֲנָשִׁים֩ עֹשִׂ֨ים בֶּאֱמוּנָ֜ה בַּמְּלָאכָ֗ה וַעֲלֵיהֶ֣ם ׀ מֻ֠פְקָדִים יַ֣חַת וְעֹבַדְיָ֤הוּ הַלְוִיִּם֙ מִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י וּזְכַרְיָ֧ה וּמְשֻׁלָּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים לְנַצֵּ֑חַ וְהַ֨לְוִיִּ֔ם כָּל־מֵבִ֖ין בִּכְלֵי־שִֽׁיר׃
לנצח . רומי''ש טרי''ר בלע''ז וכן ( עזרא ג' ) לנצח על המלאכה וכן שש מאות מנצחים לעיל ( ב' ב' ) : והלוים כל מבין . בכל מקום אמור לענין שירה הבנה וכן למעלה ( א' כ''ה ) כשהפילו גורלות כתיב כקטן כגדול מבין עם תלמיד וכן ( שם ) כל המבין בכלי שיר וכתיב וכנניהו ( לעיל א' ט''ו ) שר הלוים וגומר כי מבין הוא והיה ממונה עליהם ליסר במשא היאך ישאו כי מבין הוא :
והאנשים . האומנים הפועלים : לנצח . לזרז על המלאכה ולנגוש אותם : כל מבין . כל מי שהיה בעל בינה בדבר השיר עמד בכלי שיר לשורר בעת הבנין :
מופקדים . ממונים : לנצח . מל' נצחון וחוזק ור''ל לנגוש בחזקה :
{יג}
וְעַ֣ל הַסַּבָּלִ֗ים וּֽמְנַצְּחִים֙ לְכֹל֙ עֹשֵׂ֣ה מְלָאכָ֔ה לַעֲבוֹדָ֖ה וַעֲבוֹדָ֑ה וּמֵֽהַלְוִיִּ֔ם סוֹפְרִ֥ים וְשֹׁטְרִ֖ים וְשׁוֹעֲרִֽים׃
ומהלוים סופרים . לכתוב את הכסף המובא בית ה' , והיאך גבו אותו : ושוטרים . במלאכה :
ועל הסבלים . גם העמיד ממונים על הסבלים והם נושאי המשאות לבנין : ומנצחים . העמיד נוגשים על כל עושי המלאכה לכל מין עבודה ועבודה : סופרים . לכתוב מספר הכסף הבאה בנדבה לקדש הבית : ושוטרים . הם הכופים לתת את הכסף מה שנדב כ''א : ושוערים . שומרים שערי המקדש ורואים את הבאים אל המלאכה :
הסבלים . ענין טעינת משא :
ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה . ר''ל שהיו משגיחים בעניני עשייתם המלאכה ההיא ומחזקים אותם בה להישירם לעשותה כפי הראוי וממהרים אותם לעשותה בזריזות וזה הוא החזוק שהיו מחזקים אותם במלאכה ומלאכה :
{יד}
וּבְהוֹצִיאָ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מָצָא֙ חִלְקִיָּ֣הוּ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־סֵ֥פֶר תּֽוֹרַת־יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
את ספר תורת ה' ביד משה . משנה תורה :
ובהוציאם וכו' . לצורך הבנין : ביד משה . ר''ל מה שכתב משה בידו :
{טו}
וַיַּ֣עַן חִלְקִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיִּתֵּ֧ן חִלְקִיָּ֛הוּ אֶת־הַסֵּ֖פֶר אֶל־שָׁפָֽן׃
ויתן חלקיהו את הספר אל שפן . שהרי על הסופר לקרות את הכל לפני המלך :
ספר התורה מצאתי . יתכן שעל כי אחז שרף את התורה כמ''ש רז''ל לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון אשר כתב משה מפי ה' ולקחו הס ''ת ההיא והטמינו מפניו ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה וכאשר היה הכ''ג מחפש אחר הכסף המובא ואחר בדקי הבית מצאה וארז''ל שמצאה כשהיתה מגוללת בפרש' תוכחות והיה התחלת הדף יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועל כי מאז חפשו אחריה ולא מצאוה אמר כמבשר ספר התורה ההיא מצאתיה בבית ה' : ויתן וכו' . ר''ל הראה לו הנמצא כתוב בתחילת הדף כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם :
{טז}
וַיָּבֵ֨א שָׁפָ֤ן אֶת־הַסֵּ֙פֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֨שֶׁב ע֧וֹד אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־נִתַּ֥ן בְּיַד־עֲבָדֶ֖יךָ הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃
וישב עוד את המלך דבר . שמתחלה השיב למלך שליחותו ששלחו המלך לחזק בית ה' אלהיו כמו שכתוב למעלה שלח את שפן בן אצליהו וגו' :
כל אשר נתן . ר''ל דבר המוטל עליהם ונתון בידם :
{יז}
וַיַּתִּ֕יכוּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בְּבֵית־יְהוָ֑ה וַֽיִּתְּנ֗וּהוּ עַל־יַד֙ הַמֻּפְקָדִ֔ים וְעַל־יַ֖ד עוֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה׃
ויתיכו . ויציקו כמו ( ראשית כ''א ) ויצוק שמן ומתרגמינן ואתיך :
ויתיכו . התיכו את הכסף לעשות מטבעות להוציא בהוצאה : על יד המופקדים . הם האומנים הגדולים הקרוים אדרכלין והמה נתנו על יד עושי המלאכה הם האומנים הפועלים :
ויתיכו . ענין היציקה ע''י האש כמו כהתוך כסף ( שם לב ) :
ויתיכו את הכסף הנמצא בבית ה' . ר''ל שהריקו הכלי שהיה בו ממנו . או תהיה ההתכה שחלקו אותו לעושי המלאכה ונתנו ממנו לכל אחד מהם לפי מה שיצטרך לו . או תהיה התכתו לעשות ממנו מטבע כדי שיוכלו לקנות בו כל מה שיצטרך להם :
{יח}
וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסּוֹפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖הוּ הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָא־ב֥וֹ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
ויגד שפן הסופר . אחר שהשיב המלך דבר משליחותו הגיד לו שליחות של חלקיהו הכהן ויקרא את הספר לפניו :
ספר נתן לי . ר''ל נתן לו ספר הנאבד כשהיא מגוללת בדף הזה : ויקרא בו . בהדף ההוא :
{יט}
וַיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃
ויקרע את בגדיו . כששמע שהיו קורין ( דברים כ''ח ) יולך ה' אותך ואת מלכך וגומר ודרש בעצמו אשר תקים עליך העם המליכו ולא נביא על פי הדבור :
ויקרע וכו' . בעבור החרדה כי גם הוא חשבו לאות וסימן :
{כ}
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֡הוּ וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַבְדּ֨וֹן בֶּן־מִיכָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃
עבדון . ובמ''ב נאמר עכבור ובשתי השמות היה נקרא :
ואת עבדון בן מיכה . הוא הנקרא עכבור בספר מלכים ( ב' כ''ב י''ב ) :
{כא}
לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֗י וּבְעַד֙ הַנִּשְׁאָר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֥י הַסֵּ֖פֶר אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֑א כִּֽי־גְדוֹלָ֤ה חֲמַת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נִתְּכָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְר֤וּ אֲבוֹתֵ֙ינוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֕וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃
אשר נתכה בנו . לפי שהחמה היא אש נופל עליה לשון נתוך ודוגמתו למטה ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה :
דרשו את ה' . שאלו לנביאים עלי ועל העם הנמצא פה ועל כל יהודה בעבור דברי הספר הנמצא כתוב בה בתחלת הדף אשר מהנראה שהוא לאות אשר גדלה חמת ה' וכו' : לעשות . אשר רוצה לעשות ככל הכתוב בתחלת הדף ההוא :
נתכה . ענין יציקה והרקה כמו ותתך עלינו האלה ( דניאל ט ) :
{כב}
וַיֵּ֨לֶךְ חִלְקִיָּ֜הוּ וַאֲשֶׁ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־(תוקהת) [תָּקְהַ֗ת] בֶּן־חַסְרָה֙ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יוֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַיְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יהָ כָּזֹֽאת׃
אל חולדה הנביאה . רבותינו דרשו לפי כי האשה רחמנית יותר מן האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא : שומר הבגדים . אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות : יושבת בירושלים במשנה . שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אתת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות :
ואשר המלך . ר''ל ושאר השרים אשר שלח המלך : אל חולדה . ארז''ל מפני שהנשים רחמניות הן הלכו אליה שהיא תתפלל בעדם , או יתכן אשר שאר הנביאים לא היו אז בירושלים : שומר הבגדים . של המלך : במשנה . בין שתי החומות שהיא משנה להעיר : כזאת . כדברי המלך :
תקהת בן חסרה . ובמ''ב נאמר תקוה בן חרחס , והוא הוא :
בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים . בספר מלכים ( ב' כ''ב י''ד ) נקרא שמו בן תקוה בן חרחס והכל אחד אך היו לו שני שמות :
{כג}
וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
אמרו לאיש . לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה :
{כד}
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יוֹשְׁבָ֑יו אֵ֤ת כָּל־הָאָלוֹת֙ הַכְּתוּב֣וֹת עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֣ר קָֽרְא֔וּ לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
הנני מביא . ר''ל האות הזה לא במקרה בא כ''א מה' וכאלו אמר הנני מביא רעה וכו' :
האלות . הקללות :
{כה}
תַּ֣חַת ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי (ויקטירו) [וַֽיְקַטְּרוּ֙] לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣י יְדֵיהֶ֑ם וְתִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃
תתך . ענין יציקה והרקה : תכבה . מל' כבוי והוא מושאל מכבוי האש :
{כו}
וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְר֣וֹשׁ בַּֽיהוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃
ואל מלך יהודה . ר''ל דבר הנוגע אל המלך עצמו : הדברים אשר שמעת . ר''ל אף שהגזרה גזורה כאשר שמעת לא תהיה כליל עמהם :
{כז}
יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע ׀ מִלִּפְנֵ֣י אֱלֹהִ֗ים בְּשָׁמְעֲךָ֤ אֶת־דְּבָרָיו֙ עַל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבָ֔יו וַתִּכָּנַ֣ע לְפָנַ֔י וַתִּקְרַ֥ע אֶת־בְּגָדֶ֖יךָ וַתֵּ֣בְךְּ לְפָנָ֑י וְגַם־אֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃
בשמעך את דבריו . ר''ל בעת השכלת בדברי האות הזה אשר היא מה' :
רך לבבך . הוא הפוך מקשה הלב :
{כח}
הִנְנִ֨י אֹֽסִפְךָ֜ אֶל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶיךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י מֵבִ֛יא עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹשְׁבָ֑יו וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃
ונאספת אל קברותיך בשלום . והלא נהרג אלא בשלום מזה שלא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו כלומר חורבן הבית :
אל קברותיך . ולא תקבר בארץ העמים : בשלום . עם כי מת במלחמה מ''מ תחשב לו לשלום על כי לא ראה בהרעה הבאה על ישראל : וישיבו . חלקיה וחבריו :
אוסיפך . ונאספת . ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותי ( שופטים יט ) :
{כט}
וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֑לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃
{ל}
וַיַּ֣עַל הַמֶּ֣לֶךְ בֵּית־יְ֠הוָה וְכָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם וְכָל־הָעָ֖ם מִגָּד֣וֹל וְעַד־קָטָ֑ן וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית הַנִּמְצָ֖א בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
ספר הברית . הרי כל החרדה שחרד המלך על שנמצא כתוב ( שם ) יולך ה' אותך וראה שקראה התורה אותה ברית ( שם ) אלה דברי הברית ולכך אף הוא כרת ברית וראה כתוב בסמוך אחריו ( שם ל''ט ) ושמרתם את דברי וגו' ושמרתם אותם גם ראה יאשיהו כתוב בסמוך אתם נצבים היום כולכם וגו' עד טפכם נשיכם עד לעברך בברית עד כורת עמך היום אמר אף באותו דוגמא אכרות אף אני ברית ששם כתוב אתם נצבים וגו' אף אני ויעמד כל העם הנמצא בירושלים מקטן ועד גדול . בכל לבבו ובכל נפשו וגו' . אשר מצא שם כתוב ( שם ל' ) ושבת עד ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך :
ספר הברית . ספור התוכחות הנאמרים בברית : הנמצא בית ה' . וזהו על בי בהספר ההוא מצאו תוכחות מגולה בפתיחתה ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה' והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה' :
{לא}
וַיַּעֲמֹ֨ד הַמֶּ֜לֶךְ עַל־עָמְד֗וֹ וַיִּכְרֹ֣ת אֶֽת־הַבְּרִית֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ לָלֶ֜כֶת אַחֲרֵ֣י יְהוָ֗ה וְלִשְׁמ֤וֹר אֶת־מִצְוֹתָיו֙ וְעֵֽדְוֹתָ֣יו וְחֻקָּ֔יו בְּכָל־לְבָב֖וֹ וּבְכָל־נַפְשׁ֑וֹ לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבִ֖ים עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃
ויעמוד המלך על עמדו . ל' נצבים :
על עמדו . על המקום המיוחד למלך לעמוד שם : את דברי הברית . דברי התורה הנתונה בברית :
{לב}
וַיַּעֲמֵ֕ד אֵ֛ת כָּל־הַנִּמְצָ֥א בִירוּשָׁלִַ֖ם וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיַּעֲשׂוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כִּבְרִ֥ית אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
כברית אלהים אלהי אבותיהם . ככל אותן שכתוב שם אלהי אבותיהם לפיכך כתיב כאן אלהי אבותיהם שכרת לאבותם במדבר וכל ברית שלשם על עבודת כוכבים דכתיב ( שם כט ) ותראו את שקוציהם וגו' עד פונה היום מעם ה' לפיכך ויסר יאשיהו את כל התועבות וגו' :
ויעמד . העמיד כולם בברית : ויעשו . מאז והלאה עשו כדברי התורה הנתונה בברית :
{לג}
וַיָּ֨סַר יֹֽאשִׁיָּ֜הוּ אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵב֗וֹת מִֽכָּל־הָאֲרָצוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַֽיַּעֲבֵ֗ד אֵ֤ת כָּל־הַנִּמְצָא֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲב֖וֹד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם כָּל־יָמָ֕יו לֹ֣א סָ֔רוּ מֵֽאַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
ויעבד . העביד את כל הנמצא בישראל וחוזר ומפרש מהו העבודה ואמר לעבוד את ה' :
ויעבר את כל הנמצא בישראל . ר''ל שכבר העביר כל הנמצא בהם מהתועבות והגלולים אשר לא בער אותו קודם זה וכבר האריך בזה הספור בספר מלכים לזכור מה שהעביר מאלו התועבות והגלולים :