וימליכהו תחת אביו . אע''פ שהיה יהויקים אתיו גדול ממנו כ''א חדשים :

ויסיו . הו מלך מצרים בירושלים . מבואר במלכים ( שם ) היטב ויאסרוהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת : בירושלים . ממלוך בירושלים : ויענש את הארץ . ליתן מסים דוגמא וענשו אותו מאה כסף ( דברים כ''ב ) :

בירושלם . ר''ל ממלוך בירושלים : ויענש . על שהמליכו את יהואחז לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו אשר לו משפט המלוכה :

ויסירהו מלך מצרים בירושלים . כבר נתבאר בספר מלכים כי כבר שם אותו מלך מצרים במאסר ( שם כ''ג ל''ג ) :

ויסב את שמו יהויקים . כך דרך המלכים והשרים שמכנים למשרתיהם שם שהם רוצים דוגמא ( בראשית מ''א ) ויקרא פרעה שם יוסף וגומר וכן ( במדבר ) ויקרא משה להושע בן נון יהושע וכן ( דניאל א ) וישם שר הסריסים שמות וגו' והכל כדי להודיע שהוא מושל בו לכנות לו שם כרצונו : ויסב את שמו יהויקים . למה קרא שמו יהויקים למעלה מפורש כי לאחר שהרג פרעה יאשיהו המליך מלך והעניש' למס עובד :

עליו עלה נבוכדנאצר . כי לא יכול פרעה לצאת מארצו כמו שכתוב ( במלכים ב' כד ) ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר למלך מצרים שנצח בשנה הרביעית בכרכמיש של נהר פרת כמפורש ( בירמיה מה ) : להוליכו בבלה . ולא הוליכו לאשור אלא בדרך מת והשליך נבלתו וכן ניבא ( ירמיה כ''ב ) קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים והיכן קבורת חמור במעי הכלב וכן מוכיח ( במ''ב כד ) וישכב יהויקים עם אבותיו ולא כתב ויקברהו :

ויאסרהו . קשרו בשלשלאות של נחושת להוליכו אל בבל ומת בדרך כמ''ש בירמיה :

ויאסרהו בנחשתים להוליכו בבלה . זה היה בשנה הראשונה לנבוכדנצר ובשנת שלש למלכות יהויקים כמו שנזכר בספר דניאל ( א' א' ) וידמה שלא הביא יהויקים לבבל אך קבל עליו לעבוד אותו . ד''ל לתת לו מס והניחו לשוב למלכותו ואחר כן עבד אותו שלש שנים ושב למרוד בו כמו שבארנו בספר דניאל . והנה כאשר אסר אותו בראשונה להוליכו בבלה הביא מכלי בית ה' לבבל ויתנם בהיכלו בבבל כמו שנזכר בראש ספר דניאל :

ומכלי בית ה' . ומקצת כלי בית ה' , ועל זה נתנבא ירמיה ( כו ) כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל על הכלים הנותרים וגו' ומקשה בסדר עולם בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה ויתן ה' בידו וכאן מוכיח שהיה בי''א למלכות ומה ת''ל בשנת שלש למרדו שנאמר ( במ''ב כד ) ויהי לו יהויקים עבד שלשה שנים וישב וימרוד בו שלשה שנים ובשנת שלשה למרדו עלה עליו והוא שנת שמונה לנבוכדנאצר דאמ' מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה כבש יהויקי' ושלש' שנים מרד בו והוא לא מלך כי אם בשנ' ארבע ליהויקים שנ' ( ירמיה כ''ה ) בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנצר :

כהיכלו . בארמונו שהיה לו בבבל :

ותועבותיו . שבא על אמו : והנמצא עליו . כתובת קעקע :

והנמצא עליו . ר''ל תועבותיו שבסתר אשר נתגלה לאחר זמן :

בן שמונה שנים . ובמ''ב נאמר בן שמנה עשרה שנה ואלו יהויקים אביו המליכו בחייו עשר שנים על כי ראה אשר עם הארץ המליכו לפניו את אחיו הקטן ממנו וחשש פן לאחר מותו ימליכו הקטן לפני הגדול לזה המליכו בחייו ואמר כאן עת מלכו בחיי אביו ובמלכים ב' עת מלכו לאחר מות אביו : ושלשה חדשים וכו' . ר''ל משמלך לאחר מיתת אביו ובמ''ב לא חש לכתוב עוד עשרה ימים :

ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים . הנה בספר מלכים לא זכר רק החדשים ולא דקדק בעשרת הימים הנוספים :

ולתשובת השנה . שהגלה יהויקים : עם כלי חמדת בית ה' . דברים החמודים אותם לקח והשאר הניח עד גלות צדקיהו אז לקח הכל עמו במ''ב ( כד ) מפורש שיצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל וגו' : וימלך את צדקיהו אחיו . אחיו של יהויקים וכן ( במלכים שם ) וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו דודו של יהויכין :

ולתשובת השנה . ר''ל לעת שבא השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהית' עומדת כאשר שלח גדודיו על יהויקים אז שלח על יהויכין בנו ( אולם כבוש יהויקים והמלכת יהויכין וכבושו והמלכת צדקיה היה הכל בשנה אחת ) : ויביאהו בבלה . במ''ב נאמר שיצא אליו מעצמו להמסר בידו : כלי חמדת . כלים החמודים של בית ה' צדקיהו אחיו לפי : שנאמר למעלה שאחר יהויקים מלך יהויכין בנו אמר כאן שחזר והמליך את צדקיה אחיו של יהויקים :

ויעש הרע . מהו הרע שלא נכנע לפני ירמיהו הנביא מפי ה' כמפורש ( בירמיה ל''ח ) ויאמר ירמיה אל צדקיהו כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא וגומר עד דואג אני את היהודים וגומר וחוץ מחטא זה לא חטא אלא בזה שלא שמע לדבר נביא מפי ה' ושעבר על שבועת נבוכדנאצר אבל בתועבותיו והנמצא עליו על יהויקים לא הרע לעשות , מפי ר' אליעזר ב''ר משלם זצ''ל :

מפי ה' . א שר ניבא לו מפי ה' :

לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי ה' . הנה בר נזכרו דברי ירמיהו לו בספר ירמיה ( ל''ז ל''ח ) :

אשר השביעו באלהים . כמפורש ( ביחזקאל י''ז ) אמר נא לבית המרי וגומר וכל הפרשה נאמר על יהויכין וצדקיהו ( שם ) ויקח מלכה ושריה ויבא אותם אליו בבלה זה יהויכין וסיעתו ( שם ) ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית זה צדקיהו :

אשר השביעו . להיות לו לעבד : ויקש את ערפו . הוא ענין מליצה כאלו נתק שה ערפו עד שהיה לו מה אי אפ שר לסבב פניו אל ה' :

ויאמץ . חיזק :

גם כל שרי הכהנים . להורות את ישראל כדכתיב ( דברים כ''ד ) ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים לא כהנים הדיוטים למחות אלא שרי הכהנים שהיכולת בידם למחות ולא מיחו : ויטמאו את בית ה' . בשקוציה' : אשר הקדיש בירושלים . לשכן שמו שם לעולם :

וישלח ה' . כל זה צדק הדין שלא תאמר לא התרה בהם לשוב מדרכיהם הרעה אלא לאלתר ויטרוף לעד אפו לכך נאמר וישלח ה' אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו והתרה בהם לשוב מרעתם ולא פעם אחת בשנה או בחודש אלא בכל יום ויום השכם ושלוח : כי חמל על עמו . ולא חפץ במיתתן : ועל מעונו . על דירת בית המקדש שאפילו מלך בשר ודם חומל על עמו ועל בית מדורו מלהחריבם :

וישלח . שלח דבריו עליהם : השכם ושלוח . שלח בהשבמה ר''ל בזריזות : כי חמל . וחשב אולי ישובו ולא יאבדו הם והבית לא יחרב :

מעונו . מדורו כמו השקיפה ממעון קדשך ( דברים כו ) . ( טז ) מלעיבים . ענין לעג כי והייתי בעיניו כמתעתע ( בראשית כז ) ת''א כמתלעב : במלאכי . בשלוחי :

ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים . בשלותי הקדוש ברוך הוא ובוזים דבריו של הקב''ה שודאי הדין עמו שאפילו שלוחי בשר ודם אין מבזין אותן ויראים לעבור על צוויו בין לרע בין לטוב ועמו בזו דבריו והלעיבו ותעתעו בנביאיו כל כך וגו' :

ומתעתעים בנביאיו . ר''ל אמרו שעוד הנביאים המה תועים מדרך הישר או הוא ענין לעג , כמו והייתי בעיניו כמתעתע ( בראשית כ''ו ) ור''ל כמלעיג ומתעה : עד לאין מרפא . עד שלא רצה לכפר עוד ועל שהחטא הוא חולי הנפש אמר לשון רפואה על הכפרה וכן ושב ורפא לו ( ישעיה ו ) :

ויעל עליהם את מלך כשדים . שהם אומה שפלה שנאמר ( ישעיה כג ) הן כשדים עם לא היה וכאן נתקיים ( דברים ל''ב ) הם קנאוני בלא אל וגומר עד בגוי נבל אכעיסם : ויהרוג בחוריהם בחרב בבית מקדשם . והושב להם גמולם שכתוב ויטמאו את בית ה' ונתקיים מה שאמר ( יחזקאל ט' ) והכו אל תחוס עיניכם וגו' עד צאו ויצאו והכו בעיר : ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש . מה שאין כן מנהג אנשי חיילים כשנוצחים במלחמה והורגי' אנשי המלחמה אבל על זקן בחור ובתולה חומלים ומתמלאים רחמים וגם נבואת משה רבינו נתקיימה ( דברים לב ) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה וגומר :

ויעל . העיר לב מלך כשדים לעלות עליהם : הכל נתן בידו . ה' מסר בידו את הכל :

וישש . כמו וישיש והוא רב הימים מאד כמו גם שב גם ישיש בנו ( איוב טו ) והוא מל' יש ר''ל עמד בו הישות ימים רבים :

וכל כלי בית האלהים הגדולים והקטנים . שנותרו מגלות יהויקים ויכניה :

להשחית . שברו וקלקלו להשחית אותם :

ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס . ולמה עד מלכות פרס כי עד מלכות פרס עד אותו הזמן לא נתפייסה הארץ את שבתותי' והוא שכתוב ( ויקרא כו ) כל ימי השמה תשבות :

השארית . מה שנשארו מן החרב הגלה לבבל : עד מלוך וכו' . עד שכבש מלך פרס את בבל ומלך בה :

ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס . ר''ל שאז סר עבדותם שלא היו עבדים לו . והנה היו בניו אויל מרודך בנו ובלשאצר בן בנו כמו שאמר הנביא ועבדו אותו ואת בנו ואת בן בנו :

עד רצתה הארץ את שבתותיה . תרצה , כי קודם לכן לא רצתה הארץ שבתותיה : כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה . של שמיטה ויובל שבטלו ישראל בארץ וכנגדן גלו שבעים שנה אותן שבעים שבתה ארץ ישראל שנים שהכעיסו ישראל בארצם ארבע מאות ושלשים שנה מהם ג' מאות ותשעים משנכנסו לארץ עד שגלו ממנה עשרת השבטים ואתה מוצא אותם מפורשים מאתים וארבעים ושלשה משמלך ירבעם עד שהגלה הושע בן אלה ובימי שפוט השופטים שהכעיסו קי''א שנים והשאר סתומים הוא שנא' ( ביתזקאל ד' ) ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל וגו' שלש מאות ותשעים יום וגו' וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה מלמד שחטאו בית יהודה משגלו עשרת השבטים עד שחרבה ירושלים ארבעים שנה כיצד עשרים ושתים של מנשה כדכתיב ( מלכים ב' כ''א ) ככל אשר עשה אחאב ואחאב מלך כ''ב שנים ול''ג עשה תשובה הרי נ''ה מלך , ושתים דאמון וי''א דיהויקים הרי ל''ה שנה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לצדקיהו הרי ארבעים סך כולם מישראל ויהודה ארבע מאות ושלשים הרי לארבע מאות שנה ס''ד שמיטין ויובלות ל''ה שנים הרי ה' שמיטין הרי ס''ט ושנת היובל האחרונה נחשבה להם לעון שהרי בעונם גלו ממנה הרי שבעים שנה מקודשים של שמיטה שלא שמטום ישראל לפיכך גלו שבעים שנה לקיים מה שנאמר ( ויקרא כ''ז ) אז תרצה הארץ את שבתותיה כך מפורש בסדר עולם וכאן מסיים בזה דברי הימים לפי שאמר למלאות שבעים שנה הוצרך לומר כאן פסוקים אלו ושל עזרא ( תחלתו ) להודיענו כשכלו אותן שבעים שנה היאך חזר הגלגל שחזרו לארצם לכך הוצרך לומר כאן בשנת אחת לכורש מלך פרס עד מי בכם מכל עמו ויעל ולכך נוספת וי''ו זו של ובשנת לפי שספר דניאל מפסיק בנתים שהרי ספר עזרא משוך וסדור אחר ספר דניאל וכך וי''ו מוסב מזה לזה :

למלאות דבר ה' . ר''ל מה שהיו בגולה כפי מספר הימים ההם היה בכדי להשלים דבר ה' אשר היה בפי ירמיה שיהיו בגולה עד שתתרצה הארץ להתפייס על שלא שבתה מעבודה בשנות השמטו' ויובלות כי בעודם עליה לא קיימו השמטות והיובלות כתקנן : כל ימי השמה שבתה . ר''ל בזה התפייסה כי תמורות השמטות והיובלו' שבתה מעבודה כל הימי' שהיתה שממה מאנשיה ואין עובר בה : למלאות שבעים שנה . להשלים שבעים שנה של שממון מול שבעים שנה של שמטות ויובלות שבטלה וכמ''ש רז''ל בס''ע :

למלאות . ענין השלמה : רצתה . מל' רצוי ופיוס : שבתותיה . ענין בטול עבודה כמו שבת נוגש ( ישעיה יד ) : שבתה . בטלה ונחה מן עבודה :

עד רצתה הארץ את שבתותיה . כי כמו יובל אחד עמדו תחת עבדותו וזה כי בשנת תשע עשרה לנבוכדנצר חרבה ירושלים ונשארו למלכותו כמו חמשים ואחת שנה והנה שבתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה תחת שלא שבתה שבתותיה בהיות ישראל בה . והנה ידמה כי מעת שלא דקדקו ישראל בשמטות וביובלות שתשבת כהם הארץ באופן הנזכר בתורה היה ראוי שיעלו שנות השמטה כמו זה המספר והם כמו שלש מאות ועשרים וחמש שנה כי בכל יובל יש שבע שנות השמטה ושנת היובל והם שמונה שנים לכל יובל : למלאת שבעים שנה . ר''ל למלאת שבעים שנה למלכות נבוכדנצר כי כן היה זמן מלכותו כמו שזכר ירמיה . וידמה שאלו השבעים שנה נחשבו מהתחלת גלות יהויקים כי מאז גלו קצת העם והובאו קצת כלי בית ה' בבלה כמו שנזכר בספר דניאל ואלו נשלמו בשנה הראשונה לכורש כמו שבארנו בספר דניאל :

את רוח כורש . רצונו : ויעבר קול . כרוז הכריז לכל בני מלכותו : וגם במכתב . שלח לכל בני מלכותו לאמר :

ובשנת אחת . בשנה הראשונה : לכלות . לעת כלה הזמן אשר דבר ה' בפי ירמי' והוא בכלות שבעים שנה מעת שכבש נ''נ את יהויקים בראשונה וכאשר פרשנו בדניאל : ויעבר קול . צוה להכריז : בכל מלכותו . בכל מדינות מלכותו : וגם במכתב . שלח הדברים האלה במכתב : לאמר . וכה אמר :

העיר . מל' התעוררות : רוח . רצון כמו הנני נותן בו רוח ( מ''ב יט ) : ויעבר קול . ענין הכרזה כמו ויעבירו קול ( שמות לז ) :

ובשנת אהת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיה . זה הוא לשבעים שנה מהגלות הראשון כאמרו כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ( ירמיה כ''ט י' ) וירצה בזה למלאות שבעים שנה מעת שהתעוררו כשדים כנגד מלך יהודה וכבר נשלם זה בשנת אחת לכורש כמו שזכרנו בראש ספר עזרא אשר נכתבו שם שני אלו הפסוקים האחרונים וידמה כי לזה נמשך ספר עזרא ושזה הספר וספר עזרא כתבם יחד איש אחד כי הלשונות מתדמות . הנה זה הוא מה שראינו לבארן במה שהגבלנו הבאור בו בזה המקום . אך השאר שלא בארנו הוא מבואר בעצמו או בארנוהו בספר מלכים . ואולם התועלות המגיעים מאלו הספורים זולת התועלות שמנינו בספר מלכים הם אלו . התועלת הראשון הוא במדות והוא להודיע שהוא ראוי לאדם שישתדל לעמו כנגד הרע קודם בואו כי אם ימתין עד בואו אולי יצר לו העת ולא ישלם לו זה . ולזה ראוי שיתחכם כנגדו בעת אשר אפשר לו זה . ולזה ספר שכבר בנה אסא ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ . ולזה גם כן אמר נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריח עודנו הארץ לפנינו ( י''ד ו' ) . התועלת השני הוא להודיע שהוא ראוי שיכיר מי שהוא מושגח מה' יתברך בעבור טוב דרכיו שהטובה הבאה לו מה' יתברך בעבור התהלכו את האלהים וראוי גם כן שיפרסם זה להמון כי בזה תועלת לו להתחזק בעבודת ה' יתברך וימשך מהפרסום מה תועלת להמון שיתישרו לעבוד ה' יתברך . ולזה אמר אסא כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ( שם ) . התועלת השלישי הוא לפרסם עוצם השגחת ה' יתברך באוהביו וההפך בהפך . ולזה ספר מה שמשגיח ה' יתברך באסא ובעמו בעבור לכתם את ה' להצילם מאויביהם ואם הם רבים מאד מהם עד שכבר נצחו אסא ועמו חיל זרח הכושי שהיו עם רב מאד ולזאת הסבה גם כן ספר ענין מלחמת עמון ומואב ובני שעיר ביהושפט ועמו ונתנם ה' אלהיהם פגרים מתים לפני ה' כאשר הביא חרב איש באחיו בעבור מה שעשה יהושפט הישר בעיני ה' [ כ ] ולזה גם כן ספר עוצם הרע שהביא ה' יתברך וזה שכבר מת בחלאים רבים ונגפו ה' יתברך מגפה גדולה בעמו ובבניו ובנשיו ובכל רכושו ושכבר שלם לו ה' יתברך מדה כנגד מדה על הרגו אחיו וזה שכבר הומתו בניו כולם זולתי אחד מהם לבד והוא אחזיהו [ כא ] ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע ליואש אחר עשותו הרע בעיני ה' והוא שחיל ארם בא עליו במצער אנשים ונתן ה' יתברך בידם חיל לרב מאד ואת יואש עשו שפטים [ כד ] ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע הנפלא לאמציה מפני עשותו הרע בעיני ה' [ כה ] ולזה ג''כ ספר עוצם הצלחת עזיהו מלך יהודה בעת דרשו את ה' ושבעת מעלו בה' נגעו בצרעת והיה מצורע עד יום מותו [ כו ] ולזה גם כן ספר שכבר התחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה' ושכבר נלחם עם בני עמון ויחזק עליהם [ כז ] ולזה גם כן ספר הרע הנפלא שהגיע לאחז בעבור עשותו הרע בעיני ה' [ כח ] התועלת הרביעי הוא כי קרוב ה' לקוראיו אשר יקראוהו באמת . ולזה ספר שכבר התפלל אסא אל ה' אלהיו על דבר הכושים ונשמעה תפלתו והוא שכבר נגף ה' את הכושים לפני אסא . ולזה גם כן ספר מה שהתפלל יהושפט אל ה' על דבר חיל בני מואב ועמון ובני שעיר הבאים עליו למלחמה וקרא גם כן צום על כל יהודה כדי שתהיה תפלתו יותר נשמעת [ כ ] כמו שזכרנו במקומות רבים ונעתר לו ה' יתברך ונתן חרב איש באחיו ולא נצטרכו יהושפט ועמו לבא עליהם כי אם לשלל . וספר גם כן שכבר זעק יהושפט בבא שרי הרכב להלחם עמו וה' עזרו [ יח ] ולזה גם כן ספר שהתפלל חזקיהו על אשר אכלו הפסח בלא ככתוב ולא בטהרת הקדש ורפא ה' יתברך את העם בעבור תפלתו . גם ספר מה ששמע ה' יתברך תפלת חזקיה על דבר סנחריב ועל דבר חליו אשר היה נגזר מאת ה' יתברך שימות בו [ לב ] גם ספר מה ששמע ה' יתברך תפלת מנשה אע''פ שהרשיע ופליג ברשע הנה בחלותו את פני ה' והכנעו מאד מלפניו נעתר לו ה' יתברך והשיבו ירושלים למלכותו [ לג ] התועלת החמשי הוא להודיע שהבוטח בה' ישוגב ואשר לא יבטח בו וישים בשר זרועו לא די שלא יתחזק אבל יחלש . ולזה ספר כי כאשר שם אסא בשר זרועו ולא בטח בה' אך בטח במלך ארם מנע ממנו הטוב והוא נצוחו חיל ארם כי לולא זה היה נופל בידו כמו שנפלו הכושים והלובים [ טז ] ולזאת הסבה ג''כ נמנעה ממנו הרפואה כאשר חלה את רגליו מפני שלא דרש את ה' כ''א ברופאים . ולזה ג''כ כי יהושפט בטח בה' על דבר חיל בני מואב ועמון ובני שעיר והצליח [ כ ] וספר ג''כ לזאת הסבה כי מפני התחתן יהושפט עם אחאב להוסיף לו חוזק פרץ ה' יתברך מעשיו וגרם זה לאבדן בניו עד שלא נשאר לביתו כי אם נער קטן יונק והוא יואש . וכן גם כן ספר באחז ששם בשר זרועו והוא מלך אשור ולא די לו שלא עזרו אבל הצר לו [ כח ] התועלת הששי הוא להודיע שהוא ראוי להשתדל בכל עוז ללמד התורה כי התלמוד מביא לידי מעשה . ולזה ספר כי מפני שהשתדל יהושפט ללמד תורה בישראל היה פחד ה' על כל הממלכות אשר סביבותיו ולא נלחמו עמו אך היו קצתם עושים לו מס והיה הולך וגדל עד למעלה . התועלת השביעי הוא להודיע כי אין ראוי להתחבר עם הרשעים אך להרחיקם בכל עוז וזה כי בהתחבר האדם לרשע יפרוץ ה' יתברך מעשיו וישחיתם . ולזה זכר כי מפני התחבר יהושפט עם אחאב ללכת אל רמות גלעד למלחמה היה עליו קצף מאת ה' וכמעט שנהרג במלחמה ההיא לולא רוב הדברים הטובים שנמצאו עמו על אשר הכין לבבו לדרוש אלהים . ולזאת הסבה גם כן ספר כי מפני שהתחבר יהושפט עם אחזיהו באניות [ כ ] נשברו האניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש . ולזאת הסבה גם כן ספר כי מפני מה שהתעורר אמציה לחבר אליו גדוד ישראל שהיו כולם רשעים ועובדי ע''ז היה זה סבה להשחית בעצמו ולפי ששמע לדברי הנביא להבדילו מחילו נצח את בני שעיר [ כה ] התועלת השמיני הוא להודיע קיום יעודי הנביאים . ולזה ספר שכבר יעד יחזיאל ליהושפט כי ה' יתברך יהיה נלחם להם בחיל הגדול הזה שקם עליהם ממואב ועמון ושעיר ולא יצטרכו הם להלחם בהם אך ה' ילחם להם וכן היה ובעת שהגביל הנביא [ כ ] ולזה גם כן ספר קיום מה שיעד אליהו הנביא ליהורם על הרגו אחיו ועשותו הרע בעיני ה' לעבור בריתו ושכבר הגיע לו הרע שיעד לו בזמן ההוא שהגביל [ כא ] ולזה גם כן ספר קיום זכריה הנביא ליואש בן אחזיה [ כד ] וקיום דברי הנביא שאמר לאמציה ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי השחית אותו יואש וגורש ממלכותו [ כה ] וזכר גם כן קיום יעוד ירמיה והוא שבשנת אחת לכורש פקד ה' את עמו כי זה מתחייב מיעודיו כמו שזכרנו בבאור אלה הדברים . התועלת התשיעי הוא להודיע שאין ממנים בסנהדרי גדולה כי אם כהנים או לוים או ישראלים מיוחסים ולזה זכר כי בירושלים העמיד יהושפט מן הלוים ומהכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה' ולריב ושכבר יחוייב שיהיה עליהם ראש אחד והוא ראש בית דין כאמרו והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר ה' . התועלת העשירי הוא להודיע שאין ראוי לתת הממלכה לבכור כשלא היה ראוי לה . הלא תראה כי ה' יתברך בחר בשלמה בן דוד עם היותו הצעיר לבני בת שבע והיו גם כן לדוד בנים רבים קודם נשאו בת שבע . ולזה ספר בזה המקום כי יהושפט נתן הממלכה ליהורם מפני היותו הבכור כי לולא זה כבר היה בשאר בניו מי שהיה יותר ראוי למלוכה ולזאת הסבה גם כן לקח קצת ערים בצורות ממלכות יהורם ונתנן לשאר בניו ולא היה ראוי לו לעשות כך אבל היה ראוי שיבחר היותר ראוי אחר שנראה לו שלא היה ראוי יהורם למלכות אלא מפני היותו הבכור . והנה נמשך מזה מה שנמשך מהרע והוא שקם יהורם על אחיו הטובים ממנו והרגם והרג עמהם השרים העוזרים להם והיה גם כן מלכותו סבה לרעות נפלאות לפי מה שנזכר בזה הספור . התועלת האחד עשר הוא מה שלמדנו הספור שאליהו לא מת בעת הלקחו מעל ראש אלישע בן שפט כמו שבארנו בביאור אלה הדברים מפני המכתב שבא מאליהו ליהורם ובזה נתישרנו להאמין כי מה שאמר מלאכי הנני שולח לכם את אליה הנביא וגו' רומז אל זה שנזכר בזה המקום ושהוא יחיה אלו החיים הארוכים והנפלאים וכבר הארכנו המאמר בזה בבאורנו בזה המקום ובס' מלכים . התועלת השנים עשר הוא להודיע כי ממשמרת הלוים היו שישמרו הבית והקדשים מכל טומאה ושיעזרו לכהנים במלאכות אשר אפשר העשותם לא על יד הכהנים ולא לכהנים לבד אבל גם לישראל היו משרתים בכמו אלו המלאכות הנכבדות ולזה ספר ביהוידע שהעמיד השוערים על שערי בית ה' ולא יבא טמא לכל דבר . ולזה גם כן ספר בספור חזקיה כי הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העולות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה . ולזה גם כן ספר שם כי הלוים היו ממונים לשמור הקדשים והמתנות כהונה ולחלקם ביניהם . ר''ל בין הכהנים אשר ראוי לחלקם ביניהם והיו ממונים ליחס אותם למחלקותם ולבתי אבות לכל מחלוקת והם יודיעו לכהנים ולמחלקות אחיהם הלוים שישרתו ליום שיודיעו אותם ויתקדשו @ לזה כדי שלא יצטרך לכהנים כי אם לעבוד עבודתם ולעסוק בתורה . וספר גם כן בספור יאשיהו כי בדבר בדק הבית היו ממונים קצת הלוים כדי לנצח לכל עושה מלאכה לעבודה ועבודה בבנין הבית וחזקוהו . וספר שם גם כן כי הלוים היו מפשיטים הפסחים ובשלו הפסח והקדשים לכל העם כמשפט ולהם ולכהנים . התועלת השלשה עשר הוא להודיע שישראל חיובו לתת כל אחד מהם מחצית השקל בכל שנה על עבודת אהל מועד . ולזה ספר שנתנו קול ביהודה ובירושלם להביא לה' משאת משה עבד האלהים . ולזאת הסבה גם כן זכר בספר עזרא שהעמידו עליהם מצות לתת שלישית השקל בכל שנה כמו שבארנו שם ( נחמיה י' ל''ג ) ואולם הוצרכנו לבאר זה מאלו המקומות כי לשון דברי התורה בזה בפרשת כי תשא היא עמוקה מאד . התועלת הארבעה עשר הוא לפרסם המופת שחדש ה' בעזיה המלך לנגעו בצרעת תכף שחשב למעול בה' להקטיר הקטרת על מזבח הזהב . ולמדנו בזה שהצרעת היא ענין דומה למיתה ולזה הביא ה' יתברך עליו הצרעת תמורת התחייבו מיתה בידי שמים והוא מבואר שהוא ענין מתיחס אל המות כי הצרעת תערבב כל הפעולות הטבעיות . התועלת החמשה עשר הוא במצות והוא לבאר כי קבלת דם הקדשים לא תהיה כי אם על יד הכהנים . ולזה אמר בספורי חזקיה וישחטו את הבקר ויקבלו הכהנים את הדם . ואולם הוצרכנו לזה כי בתורה לא נתבאר זה באור שלם . התועלת הששה עשר הוא במצות והוא להודיע כי הלוים היו משוררים בפה ובכלי והכהנים מחצצרים בחצוצרות מהחל העולה בבקר ובערב עד לכלות העולה . ולזה אמר ובעת החל העולה החל שיר ה' וגו' והחצוצרות מחצצרים הכל עד לכלות העולה . ומזה המקום למדנו שאינם משוררים בעלות המנחה והנסכים והנה היה זה השיר לעולה והשלמים כמו שנזכר בזה הספור ונזכר עם זה בתורה . התועלת השבעה עשר הוא להודיע שמעבדין את השנה בשביל עולי רגלים שיוכלו לבא ובשביל הכהנים אם לא יוכלו להתקדש מהם באופן שיספיק וכן בשאר הסבות הנוהגות זה המנהג . ולזה אמר ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחדש השני כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלים . התועלת השמונה עשר הוא להודיע כי הטמאים אף על פי ששחטו הפסח עליהם וזה יתכן כשלא היו טמאים לנפש אדם הנה אינם אוכלים בבשר הפסח . והנה למדנו זה ממה שזכר בזה הספר כי אכלו את הפסח בלא ככתוב ולא בטהרת הקדש . ר''ל כי הם חטאו בזה בשני פנים האחד כי הטמאים לנפש אדם היה ראוי שיהיו נדחים לפסח שני ואם עשו פסחיהם בראשון הם חוטאים . והחטא השני הוא מפני מה שלא אכלו את הפסח בטהרת הקדש . למדנו מזה ששאר הטמאים שאפשר שישחטו הפסח עליהם אינם אוכלים בו כי ראוי שיאכלוהו בטהרת הקדש . התועלת התשעה עשר הוא להודיע כי המתנות נתנו ללוים ולכהנים למען יחזקו בתורת ה' . ולזה אמר לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' וכבר בארנו שהענין הוא כן בבאורנו לדברי התורה . התועלת העשרים הוא להודיע כי כאשר יכינו ישראל המתנות לכהנים וללוים באופן שיגיע מזה התועלת המכוון בהם . ר''ל שלא יהיו הכהנים טרודים במזונותיהם ויהיו פנוים לעסוק בתורה ולעבוד ה' יתברך אז יתברכו תבואותיהם ופירותיהם כאמרו מהחל התרומה לבא לבית ה' אכול ושבוע והותר על לרוב כי ה' ברך עמו . התועלת העשרים ואחד הוא להודיע שכבר נכנס הארון במקום שהכין לגנזו שם שלמה מבן דוד מלך ישראל ולזה לא בא ביד מלך בבל כשהחריב את בית המקדש ונשא את כל כליו לבבל . ולזה הוא מאמר יאשיהו ללוים תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל והיה זה כי שלמה והנביאים שהיו אז בימי דוד אביו ובימיו שערו שכבר יחרב הבית ולזה יעדו על פי הנביאים שיבנה בבית המקדש מקום יגנז בו הארון בעת הראוי וזה הענין הודיע דוד לשלמה כמו שהודיע לו שאר דברי הבנין בכתב מיד ה' . התועלת העשרים ושנים הוא מה שלמדנו מזה המקום שהשבעים שנה שאמר ירמיה אינן נחשבות לחרבן הבית אך הן נחשבות להשתעבד ישראל תחת מלך בבל כמו שבארנו בספר עזרא ובבאורנו לזה . ולזה נשלמו בשנת אחת לכורש כמו שנזכר בסוף זה הספר . ובכאן נשלם זה הבאור והיתה השלמתו בשני לחדש ניסן של שנת תשעים ושמנה לפרט האלף הששי ישתבח היכול אשר עזרני ברחמיו וכרוב חסדיו ויתברך על כל ברכה ותהלה אמן . נשלם פירוש דברי הימים בעזרת שוכן מעונים :

כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ . שאני מושל מלך על כל ממלכות : והוא פקד עלי . והוא צוה עלי על ידי ישעיה לבנות לו בית בירושלים שנאמר ( ישעיה מ''ד ) האומר לכורש רועי וגו' , כה אמר ה' למשיחו לכורש ( שם מ''ה ) וכבר נאמרה לו נבואה זו של ישעיהו : אשר ביהודה . ירושלים במדינות יהודה : מי בכם מכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל . כך היה הכרוז על המדינות מי בכל עמו של הקב''ה יבוא לבנות ביתו אשר בירושלים : ויעל . ויהי הקב''ה בעזרו ובעזרתינו :

נתן לי . ר''ל הואיל וה' מסר בידי כל הממלכות א''כ מהראוי לי לעשות מצותו : פקד עלי . צוה עלי לבנות ובו' כמ ''ש האומר לכורש וכו' והיכל תוסד ( ישעיה מ ''ד ) : אשר ביהודה . אשר בארץ יהודה : מי בכם . כי הדברים האלה צוה להכריז ושלח בין האומות ולזה אמר מי הנמצא בכם מעם ה' יהיה ה' עמו ובעזרתו : ויעל . אל ארצם ר''ל הרשות נתון ממני לעלות :